ביהמ"ש: נפגעי תאונות דרכים ישלמו על חוו"ד מומחים רפואיים
פסיקה חדשה של בית המשפט העליון משנה נוהג של שנים ומטילה על אנשים שנפגעו בתאונות דרכים לממן את שכר המומחים הרפואיים, במקום חברות הביטוח. מי צפוי להיפגע, ומתי בכל זאת לא תצטרכו לשלם?
תאונות הדרכים הפכו למכת מדינה, ומדי שנה תובעים אלפי נפגעים את חברות הביטוח בבתי המשפט כדי לקבל פיצוי על נזקי הגוף שנגרמו להם. עד לאחרונה לא נהגו בתי המשפט לחייב את התובעים לשלם עבור המומחה הרפואי שמונה על-ידי בית המשפט לצורך קביעת נכותם, אף שהחוק היבש דורש זאת. אלא שפסיקה של בית המשפט העליון מחודש מארס האחרון עשויה לשנות את מצבם של הנפגעים בתאונות דרכים, והם צפויים להידרש לשאת (לפחות בשלב הראשוני) בעלות חוות הדעת של המומחה הרפואי, הנאמדת באלפי שקלים.
פסק הדין של השופט אליעזר ריבלין עורר סערה בקרב עורכי הדין בתחום דיני הנזיקין, שמייצגים תובעים וחברות ביטוח. "אני נתקלת בתגובות כמו: 'מהיכן אביא את הכסף,'? 'בשביל מה שילמתי ביטוח חובה אם אני צריכה לשלם עבור מינוי המומחה,"'? מציינת עו"ד ענת גינזבורג, המתמחה בדיני נזיקין ולשעבר סגנית פרקליטת מחוז תל-אביב. לדבריה, "יש לתקן את המצב באמצעות שינוי בחקיקה כך שחברות הביטוח הן שיממנו את שכר הטרחה של המומחים, כפי שהיה נהוג עד פסק הדין של העליון," היא אומרת.
באמצעות עוה"ד ענת קאופמן, מוטי ארד, אורי ירון וענת גינזבורג, המייצגים נפגעים וחברות ביטוח בתאונות דרכים, גיבשנו מדריך לגבי הצפוי מעתה לתובעים בתאונות הדרכים.
אחריות מוחלטת
נפגעים בתאונת דרכים זכאים לפיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים 1975 (חוק הפלת"ד). החוק מבוסס על עיקרון האחריות המוחלטת. כלומר, הזכאות לפיצויים קיימת אפילו אם לא הייתה כל אשמה מצד הפוגע, ואפילו אם התאונה אירעה באשמת הנפגע. בכל מקרה, למעט מקרים חריגים ביותר כמו נהג ללא רישיון או תאונה במתכוון, יפוצה הנפגע על-ידי חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את הרכב בו נהג, נסע או נפגע ממנו כהולך רגל.
נפגע תאונת דרכים הטוען שהתאונה הותירה בו נכות רפואית, חייב לפנות לבית המשפט כדי שימנה מומחה רפואי שייתן חוות דעת על נכותו ומגבלותיו. "החוק קבע כי בתביעות שעניינן תאונות דרכים, אין צורך – ואף אסור – לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית (לעומת, למשל, לתביעת רשלנות רפואית, בה מחויב כל צד לצרף חוות דעת רפואית של מומחה מטעמו, ל.ד). שאלת הנזק הרפואי תוכרע רק על-ידי מומחה רפואי שממנה בית המשפט. "על התובע לצרף למסמכי התביעה את כל המסמכים הרפואיים שצבר בתקופת הטיפול הרפואי שעבר, ובית המשפט ימנה מומחים רפואיים בתחומי הפגיעות שנגרמו לנפגע – במידה שסבר כי ישנה ראשית ראיה לכך שלנפגע נגרמה ו/או תיגרם נכות כתוצאה מהפגיעה," מציינת עו"ד קאופמן.
לדברי עו"ד מוטי ארד, "עלות חוות דעת כזו נעה בממוצע בין 4,000 ל-6,000 שקל, כך ש"אם אדם נפגע בשני תחומי רפואה, נניח אורתופדי ונוירולוגי – עלות חוות הדעת כבר בתחילת ההליך עשויה להגיע לכ-10,000 שקל".
נפגע שסבור כי לא נותרה לו נכות לצמיתות בעקבות התאונה, יכול "לסגור" תיק אף מבלי שימונה מומחה רפואי בתחום כלשהו, והוא יהיה זכאי לקבל פיצויים מחברת הביטוח בגין נזק לא ממוני (כאב וסבל) ונזקים מיוחדים שיצליח להוכיח במהלך ניהול המשפט (כגון הפסדי שכר שנגרמו לו בפועל, הוצאות רפואיות וכו'). אולם, לדברי ארד, רוב התיקים שנסגרים ללא מינוי מומחים מסתכמים באלפי שקלים בודדים.
בתביעות לפי חוק הפלת"ד, המומחים הרפואיים מתמנים על ידי בית המשפט לאחר שהאחרון נוכח כי הניזוק הוכיח ראשית ראיה לנכותו, וכי עבר טיפולים רפואיים מאז התאונה בנושאים בהם מבוקש מינוי המומחה. קיים הליך של שני שלבים לעניין תשלום שכר המומחים: בשלב הראשון, לאחר שביהמ"ש בוחן את הבקשה שהגיש התובע למינוי המומחים הרפואיים בתחומים השונים ואת המסמכים הרפואיים שצירף התובע כתמיכה לבקשתו, הוא יורה על הפקדת התשלום הראשוני והזמני של עלות המומחה בקופת ביהמ"ש. עו"ד ענת קאופמן מסבירה כי אם למשל החליט ביהמ"ש כי לנפגע ימונו שלושה מומחים רפואיים בתחומים שונים, הוא אמור להורות על הפקדת שכ"ט עבור כל שלושת המומחים בקופתו (פעמים רבות ביהמ"ש "מדלג" על שלב זה והתשלום מועבר ישירות למומחה, ל.ד).
השלב השני נעשה בתום המשפט, ואז תינתן קביעה סופית לעניין התשלום. סעיף (7ב) לתקנות הפיצויים מטיל את חובת התשלום הראשוני על התובע-הנפגע. הכלל הוא שהתובע יישא בשלב הראשוני בשכר המומחים לאחר ההחלטה על מינויים, למעט במקרים בהם בית המשפט סבור כי יש הצדקה לחרוג מהכלל. סעיף (16א) לתקנות הפיצויים קובע כי "בית המשפט יקבע למומחה את שכרו והוצאותיו ואת אופן תשלומם, ויטילם על בעלי הדין או על אחד מהם." סעיף זה מותיר את הקביעה הסופית בדבר זהותו של בעל הדין, הנושא בסופו של דבר בתשלום המומחים, לשיקול דעתה של הערכאה המבררת. לדברי עו"ד קאופמן, "הפרקטיקה המקובלת היא כי אם קיימים מסמכים רפואיים המצביעים על פגיעה בתחום מסוים שעלולה להותיר נכות, ולפעמים די אפילו במסמך אחד, נוהגים בתי המשפט להטיל את התשלום הראשוני על חברות הביטוח ולא על הנפגע."
מהפך בפסיקה
ב-24.3.09 ניתן פסק דינו של השופט ריבלין. מדובר היה בבקשת רשות ערעור שהוגשה על-ידי ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית על כך שחויבה בתשלום שכר טרחת המומחים שמונו על-ידי בית משפט השלום בקריית-גת. חברת הביטוח עתרה לבית המשפט בבקשה לשינוי ההחלטה, ונדחתה. היא הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בב"ש, וגם היא נדחתה, ולפיכך הגישה בקשת רשות ערעור לעליון.
עו"ד ארד מציין כי החלטת בית המשפט העליון הפכה את הקערה על פיה. "נפסק כי מהיום, הנפגע יישא בשלב הראשוני בשכר המומחים. לשופטים יש שיקול דעת להטיל את המימון על חברת הביטוח, אולם רק במקרים חריגים שבהם בית המשפט סבור כי יש הצדקה לחרוג מן הכלל." לדברי עו"ד קאופמן, פסק הדין בא להזכיר כי הפרקטיקה לא משקפת את לשון החוק, אלא הכלל צריך להיות שהתובע ישלם את שכ"ט המומחה, והיוצא מהכלל הוא הטלתו על הנתבע (חברת הביטוח, ל.ד).
ארד מציין כי מאז פסק הדין הנ"ל חברות הביטוח "נהנות" מהיתרון שניתן להן, ועומדות על כך שהנפגעים יישאו בעלות המומחים הרפואיים. "פסק דינו של ריבלין מעניק יתרון דיוני כלכלי משמעותי לחברות הביטוח וחיסרון משמעותי לנפגעים המתקשים לממן. עם זאת, פסק הדין השאיר את האפשרות שבמקרים מיוחדים ניתן יהיה לפנות לבית המשפט בבקשה לחייב את חברת הביטוח לשאת בתשלום המומחים, וכל מקרה נדון לגופו".
עו"ד גינזבורג מציינת כי "בתי משפט רבים אימצו את פסיקתו של ריבלין, וקובעים כיום כי בשלב הראשוני יישא התובע בשכר טרחת המומחה, דבר שגורם לכך שדלתות בתי המשפט נחסמות בפני תובעים מחתך סוציו-אקונומי נמוך, שאינם מסוגלים לממן את העלויות הנכבדות הכרוכות במימון שכ"ט המומחים הרפואיים. מה עוד שבמקרים רבים ובתאונות רבות יש צורך במינוי יותר ממומחה אחד, למשל מינוי אורתופד ופסיכיאטר, או מומחה אף אוזן גרון, אורתופד ונוירולוג וכו.' הדבר גורם לכך שניזוקים שאינם מסוגלים לממן 15,000-10,000 שקל, ייאלצו לא להגיש תביעה ו/או להתפשר עם חברות הביטוח בסכומים שאינם משקפים את נכותם, עקב חוסר יכולתם לממן את שכ"ט המומחים הרפואיים".
עוד טוענת גינזבורג כי מאז הפסיקה, חברות הביטוח "מסרבות לשאת במימון שכר טרחת המומחים ומתבצרות מאחורי הפסיקה של בית המשפט העליון. מדובר בפסיקה החורצת את גורלם של נפגעים רבים ופוגעת קשות בזכותם הבסיסית לנהל את ההתדיינות בביהמ"ש כדי להיטיב את נזקיהם. מנגד, חברות הביטוח יוצאות נשכרות מכך כי מעתה לא יצטרכו לממן מכיסן את עלויות חוות דעת המומחים".
עם זאת, לדברי עו"ד קאופמן, לביהמ"ש סמכות להטיל על הנתבעים (חברות הביטוח) את העלות, וזאת לאחר מתן הסבר להחלטתו. "נראה כי די יהיה בנימוק של ראיה לכאורה לקיומה של נכות, אשר בסופו של דבר תוביל לפיצוי התובע, כדי להצדיק את מימון המומחה בשלב הביניים ע"י הנתבעות. הרי בסופו של הליך הן יידרשו ממילא לשלם פיצוי, ולכן אין הצדקה במקרים רבים להטיל על התובע-הנפגע מלכתחילה נטל כה כבד," ציינה.
עו"ד אורי ירון ממשרד אילן ירון, המתמחה בתביעות נזיקין ומייצג חברות ביטוח, מציין כי "החלטת בית המשפט העליון די טרייה, ונראה כי לבתי המשפט קשה עדיין לעכלה, כיוון שמאז ומעולם הטילו כמעט תמיד את שכר טרחת המומחה על חברת הביטוח. עם זאת, ניתן לראות כרסום ראשוני בנוהג האמור – אם בהטלת מלוא שכר טרחת המומחה על התובע, ואם במימון שכר טרחת המומחה הרפואי חצי-חצי: מחצית על חברת הביטוח ומחצית על התובע. חברות הביטוח מבקשות כיום לטעון במפורש כי על הנפגע לשאת בשכר טרחת המומחה, והעמדה המוצגת במאבק על מימון שכר הטרחה קשוחה מבעבר." עוד מציין ירון כי תובע דל אמצעים יכול עדיין להגיש בקשה מנומקת לפיה חברת הביטוח תישא בשכר טרחת המומחה, ובית המשפט, מ"טעמים מיוחדים שיירשמו," יכול לחייב את חברת הביטוח בתשלום זה.
בתגובה לכתבה מסר ראש לשכת עו"ד, עו"ד יורי גיא-רון: "מההיבט החברתי והציבורי הרחב, אנו מתנגדים נמרצות לשינוי במציאות עד כה, לפיה מימון הביניים של עלות חוות הדעת הושת על חברות הביטוח, למרות קיומה של תקנה (7ב) לתקנות פלת"ד (מומחים), אשר הפכה ממילא עד למתן פסק הדין ל'אות מתה' בדין. מדובר בעניין של מדיניות, הפוגע בזכויותיהם של עשרות אלפי נכים ונפגעים בשנה. יו"ר פורום הנזיקין של הלשכה, עו"ד דוד אורחן, וחבר הוועד המרכזי, עו"ד יראון פסטינגר, פנו בעניין לשר המשפטים. הלשכה מבקשת את שינוי התקנה, כך שההוצאות בגין חוות דעת המומחה יושתו על הנתבעות, חברות הביטוח."
