שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    האם האינפלציה מרימה ראש?

    למה המחירים ממשיכים לעלות למרות המיתון, באיזו מידה האינפלציה היא דבר רצוי ומועיל, ואיך מתגוננים נגד עליית המחירים? תשובות לשאלות הבוערות בעקבות עליית המדד

    האם האינפלציה חוזרת? 

     

    יש הבדל בין אינפלציה לעלייה של מדד המחירים לצרכן. לא כל עלייה של המדד משמעותה אינפלציה. אינפלציה זה מצב בו יש עלייה מתמדת במדד המחירים לצרכן, ובמדדי מחירים אחרים. אנחנו, נכון להבוקר, עדיין לא הגענו לשם.

     

    למה להתרגש מעליית המדד? מה רע באינפלציה?

     

    קצת אינפלציה זה דבר רצוי. כמה קצת? בערך 2% לשנה. הסיבה: בגלל שסל המוצרים נשאר קבוע במשך שנה, הוא לא משקף מוצרים חדשים שנכנסו במחיר זול יותר. אבל יותר מזה זה רע. באינפלציות גבוהות אנשים מפסיקים לעשות עסקים, ואי אפשר לתמחר מוצרים. השכר הריאלי מתחיל להשתולל מטה. אינפלציה בעיקר פוגעת בשכירים שהכנסתם קבועה. אינפלציה שלילית חמורה לא פחות. במצב כזה אנשים מאטים קניות בציפייה שהמחירים ירדו וזה מכניס את הכלכלה למיתון.

     

    אבל גם בקיץ יעלו מדדי המחירים. זה אומר שבסתיו נהיה באינפלציה?

     

    סביר מאוד שגם בקיץ יעלה מדד המחירים לצרכן בגלל התוכנית הממשלתית, שטרם אושרה בכנסת, להעלאת שיעור המע"מ הכללי באחוז ולהעלאת שיעור המע"מ על ירקות ופירות מאפס ל.16.5%- כמו כן, המדד שהתפרסם אתמול לא כלל את מלוא ההתייקרות במחיר הבנזין כתוצאה מהעלאת המס עליו מלפני שבועיים. אך גם אחרי כל אלה התמונה לא כל כך פשוטה.

     

    איך לא?

     

    כי עד כה מנינו רק את הגורמים לעליית מחירים. יש גורמים שפועלים בכיוון ההפוך, שלושה בולטים: האחד – אין היום כמעט גוף כלכלי שמשלם תוספות שכר. המשמעות היא שכל העלאת מחירים מיתרגמת מיד לירידה בכוח הקנייה של השכר. בסופו של חשבון, משקי הבית יצטרכו להתמודד עם הירידה בהכנסה הריאלית על-ידי הפחתת קניות. הפחתת קניות מקטינה את הלחץ על שוק המוצרים והשירותים.

     

    אבל במקביל הבורסה ממשיכה לעלות, ולכן מה שמפסידים בשכר מרוויחים בשוק ההון?

     

    שוק ההון הוא הגורם השני שפועל נגד אינפלציה. נכון שהמחירים בבורסה עולים בחודשים האחרונים, אבל רוב החוסכים עדיין רואים על לוח המחשב ערכי רכוש קטנים ממה שהיו לפני שנה. הגורם הזה אמור לרסן, אלא אם כן הממשלה תתמיד במדיניותה לעודד את הבורסה להתנפח מחדש – כפי שקורה בעת הזו.

     

    מה עוד יכול למנוע מהאינפלציה להתפתח?

     

    האבטלה שממשיכה לעלות. בהשוואה בינלאומית שיעור הגידול באבטלה בישראל צנוע בהשוואה למדינות רבות אחרות. אבל האבטלה גדלה, וכנראה שהיא תמשיך לגדול כי המצב הכללי אולי לא מידרדר יותר, אבל טרם השתפר. גידול באבטלה פועל למיתון עליות המחירים. ובוודאי שהגידול באבטלה פועל נגד תביעות לתוספת שכר, אם כי אלה נדירות בעת הזו.

     

    אז אין ממה לדאוג?

     

    אם לא היה לנו בנק מרכזי, החשש לאינפלציה היה דועך די מהר. אלא שיש לנו בנק מרכזי שפועל באופן נמרץ לעידוד האינפלציה. מאחר שלבנק המרכזי יש יכולת כספית אדירה – אין כל מגבלה על הדפסת כסף למשל – כל הגורמים המרסנים יכולים להתבטל בשישים.

     

    סטנלי פישר עושה אינפלציה?

     

    בוודאי, אם כי הוא לא מתכוון שזה מה שיקרה. מנימוקים כלכליים נכונים הבנק המרכזי קונה מטבע חוץ, ומזרים שקלים לכלכלה. מנימוקים כלכליים סבירים הבנק המרכזי קונה איגרות חוב ממשלתיות, ומזרים שקלים לכלכלה. מנימוקים כלכליים מוטעים הבנק המרכזי מחזיק ריבית נמוכה מדי, ומזרים עוד ועוד שקלים לכלכלה.

     

    כלומר, מתבקש כעת להעלות את הריבית?

     

    זה מתבקש כבר כמה חודשים. הנגיד לא עושה את זה מחשש שהמיתון במשק יעמיק (במדיניות דומה נוקטים בכל המדינות המפותחות.( אבל גם פישר הגדול טועה לפעמים. כדי שהעלאת הריבית לא תכניס את המשק למיתון נוסף יש צורך במס על יבוא הון (ראו מילון מושגים,( וזה משהו שפישר מתנגד לו עקרונית.

     

    מה הקשר בין יבוא הון ואינפלציה?

     

    אחת הסיבות שבנק ישראל מזרים שקלים לכלכלה היא רכישת מטבע חוץ שנועדה למנוע ייסוף בשקל. זה המהלך הנכון, כי הוא מנסה לצמצם פגיעה בענפים שמייצאים – והיצוא הישראלי מהווה בערך 40% מרמת החיים שלנו. הייסוף בשקל נוצר ונדחף בידי יבוא ההון. גם הממשלה, בהחלטה לא נבונה, החליטה לפטור משקיעים זרים מכל מס. התוצאה: עוד יותר כדאי להביא הון לישראל. המחיר: בנק ישראל נאלץ להזרים עוד ועוד שקלים למנוע ייסוף. וההזרמה הזו, כאשר היא מגיעה לשווקים, תורמת לאינפלציה.

     

    אם בנק ישראל מזין את האינפלציה, מאין התחזית שבסתיו היא תתרסן?

     

    כי לנגיד תהיה בעיית אמינות. אם מדדי הקיץ באמת יתרוממו בשיעור ניכר, הוא יאבד אמינות כשומר גחלת יציבות המחירים. הוא ייאלץ להתחיל לעשות דברים לריסון האינפלציה. לא תהיה לו ברירה.

     

    אפשר להתגונן נגד עליות המחירים?

     

    כן, אך באופן חלקי בלבד. הכלי העיקרי להתמודד מול אינפלציה הוא פיקדון צמוד למדד המחירים לצרכן. מי שיש לו כסף או נכסים יכול להשקיע באיגרת חוב ממשלתית צמודת מדד. בקיץ הקרוב הממשלה תזדקק להרבה מזומנים, ולכן להשקעה כזו מובטחת תשואה סבירה יחסית.

     

    ומה עם השקעה במטבע חוץ?

     

    זה פתרון בעדיפות שנייה, משום שמטבע חוץ לעולם אינו מהווה הגנה מלאה מפני אינפלציה מקומית. היום מחירי המט"ח נראים זולים, ונתונים שהתפרסמו אתמול הראו שהמיתון הביא עודפי מטבע חוץ אדירים לישראל. אבל אם העשירון העליון – כמנהגו לא פעם – ינסה כוחו בחו"ל כדי להתגונן מפני האינפלציה, אזי לחיסכון במט"ח יש כוח סביר להתמודדות מול עליות המחירים.

      

    כשהאינפלציה עולה, מה קורה למשכנתא?

     

    תלוי איזה סוג. בישראל יש שלושה סוגים עיקריים: צמודת מדד, צמודת מטבע חוץ וצמודת ריבית פריים. כאשר מדד המחירים לצרכן עולה – ההחזר החודשי על משכנתה צמודת מדד עולה אף הוא, ובאותו שיעור. משכנתאות אחרות לא זזות בעקבות עליית המדד.

     

    אז כדאי לעבור ממשכנתא צמודת מדד למשכנתא צמודת פריים או מט"ח?

     

    לא בהכרח. ככל שהאינפלציה תהיה גבוהה יותר כך גדל הסיכוי שבנק ישראל ייאלץ להעלות את הריבית. זה אוטומטית יעלה את ריבית הפריים ואת ההחזר של משכנתה צמודת ריבית פריים.

     

    האם עליות המחירים הן סימן ראשון שהמיתון בדרך החוצה?

     

    ממש לא. יכול להיות שמתחילה התאוששות אך הסטטיסטיקה טרם רואה את זה. ישראל היא מדינה "רגישה" יחסית לשינויי מחירים. אצלנו המחירים ירדו יותר מאשר שם, ועתה הם עולים יותר מאשר שם. לכשעצמם המחירים לא מלמדים הרבה.

     

    הכתבה המלאה התפרסמה במוסף "ממון"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קצת איפלציה זה דבר רצוי
    צילום: אוהד אבידן קינר
    מומלצים