שתף קטע נבחר

מדד המחירים לצרכן לחודש מאי עלה ב-0.4%

למ"ס: המדד רשם עלייה, זה החודש השלישי ברציפות, למרות המיתון העולמי והפיטורים במשק. הסעיפים העיקריים שהתייקרו: בגדים ופירות טריים. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 2.8%. ההפתעה: תחזיות הכלכלנים היו מדוייקות

מדד המחירים לצרכן - עליית המחירים הממוצעת במשק - הסתכם בחודש מאי ב-0.4%. כך נמסר היום (ב') מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הערכות האינפלציה, שהתפרסמו טרם פרסום הנתונים, היו זהות, באופן נדיר, למציאות.

 

מדובר בעלייה השלישית ברציפות במדד חודשית זה במדד המחירים, החל בחודש מרס השנה. בכך עומדת האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים על 2.8%, ונמצאת בתוך טווח יעד האינפלציה של בנק ישראל (1%-3%).

 

העליות החדות ביותר נרשמו במחירי הפירות הטריים, שזינקו ב-14.6% עוד לפני ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות (או לקראת ביטול הפטור) מחירי הבגדים שעלו ב-1.5% ומחירי הדיור, שבניגוד לתחזיות עלו ב-0.5%. מחירי הירקות הטריים, לעומת זאת, ירדו ב-3.8%, מחירי ההנעלה ירדו ב-1.5%, מחירי החשמל והדלק ירדו ב-0.7%, בגלל הירידה במחירי הנפט, ומחירי המזון ירדו ב-0.4%.  

 

ה"גזירות" בתקציב המדינה צפויות להביא לקפיצה נקודתית באינפלציה. העלאת המסוי על הדלק, כחלק מגזירות התקציב שכבר יושמו, צפוייה להשתקף במדד יוני, בעוד ייקור הסיגריות, שהתבצע בתחילת מאי - הורגש במלואו כבר במדד הנוכחי. ביטול הפטור ממס ערך מוסף על ירקות ופירות והעלאת המע"מ ב-1%, לעומת זאת, יורגשו רק במדדי הקיץ, אם אכן ייכנסו לתוקף.

 

מנתוני החודשים האחרונים עולה כי מגמת הירידה בצריכה, בייבוא ובייצוא מתמתנת. עם זאת, נתוני האבטלה ממשיכים להעיק על שוק התעסוקה וחברות גדולות, כמו גם עסקים קטנים ובינוניים במשק, ממשיכים לצמצם את פעילותם. החשש מהעמקת הפגיעה בכלכלה אינה מקשה על נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לרסן את האינפלציה באמצעות העלאת ריבית. נציין, שלמרות הריבית הנמוכה, מתקשים עסקים רבים לגייס את האשראי הנחוץ להם להמשך פעילותם.

 

"החלו דאגות לאינפלציה"

בבנק ישראל ערים לכך שהאינפלציה זוקפת את ראשה; נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר בשבוע שעבר ש"עכשיו הגענו למצב שהחלו דאגות לאינפלציה ושהזרמות כסף על ידי הממשלים יובילו לבועה חדשה". פישר ציין את חשיבות התזמון של העלאת הריבית, כדי להתמודד עם האינפלציה: "חשוב לבצע את זה בזמן, לא מוקדם מדי ולא מאוחר מדי".
 
עליית מחירי הסחורות, ובעיקר הנפט, בעולם על רקע האופטימיות בשווקים הפיננסים בעולם - אינה נתמכת בנתונים הריאליים של כלכלות המדינות. אי לכך, עשוייה להיווצר סביבה של רמת מחירים גבוהה בעת מיתון - סטגפלציה. אם תימשך מגמת עליית המחירים צפוי בנק ישראל לחזור למנדט העיקרי שלו - שמירה על רמת אינפלציה נמוכה (1%-3%).
 

הארגונים הכלכליים: לא להעלות את הריבית

שרשרת המדדים החיוביים כבר הכניסו ללחץ את ראשי הארגונים הכלכליים, החוששים כי יגרמו להעלאת הריבית במשק. "הירידה בביקושים והמשך מגמת הפיטורים ימשיכו לתמוך באינפלציה נמוכה, והאינפלציה הצפויה ל- 12 החודשים הבאים נמצאת מתחת לאמצע יעד המחירים", אומר אורי יהודאי, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ונשיא חברת פרוטרום, בתגובה למדד,"מחנק האשראי של המגזר העסקי עדיין לא זוכה לטיפול אפקטיבי. ממשלת ישראל ובנק ישראל צריכים לפעול על מנת להקל מהותית ובמהירות על בעייה על המגזר העסקי".

 

נשיא לשכת ארגוני העצמאים (להב), עו"ד יהודה טלמון, קורא לנגיד שלא להעלות את הריבית בעקבות עליית המדד ואפילו לשקול להמשיך ולהוריד אותה. לדברי טלמון, "עליית המדד נובעת משינויים עונתיים כמו עליית מחירי ההלבשה וההנעלה בתקופה זו של השנה, ומהעלאת המסים על הסיגריות והבנזין. מאחר וזוהי אינפלציה שנגרמה ע"י הממשלה, אין היא מעידה על התאוששות המשק ולא על עלייה בביקושים. הורדת הריבית היתה כמעט הצעד היחיד בו נקט הרגולטור לעידוד הפעילות הכלכלית והוזלת האשראי, ולכן אסור לבטל אותה".

 

מדד המחירים לצרכן מייצג את קצב עליית האינפלציה והוא משפיע על כל מה ש"צמוד למדד": משכנתאות צמודות, תוכניות חיסכון או שכר דירה. כשהמדד עולה או יורד, מחירי המוצרים הללו עולים או יורדים בהתאם. כמו כן, משמש המדד קנה מידה לחופש הפעולה של בנק ישראל בבואו לקבוע את גובה הריבית במשק. זאת, משום שריבית נמוכה, שנועדה לעודד את הפעילות במשק, עשוייה לגרום להתגברות האינפלציה, ואילו ריבית גבוהה, שנועדה לרסן את עליית המחירים, מדכאת את הפעילות במשק. 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מדד המחירים לצרכן (צילום אילוסטרציה)
צילום: אוהד אבידן קינר
מומלצים