שתף קטע נבחר

והעווובדים? במי הם בוחרים?

עובדי הנקיון באוניברסיטת בן גוריון הגיעו השבוע לקלפיות שהוצבו שם לכבודם. בצעד דמוקרטי הם בחרו נציגים לוועד העובדים בתקווה שישפרו את תנאי תעסוקתם הקשים. "הצבעה נגד מציאות בה מעסיק יכול להתחמק מתשלום פנסיה, דמי מחלה, הבראה וחופשות, ומרשה לעצמו לפטר 150 עובדות כלאחר יד". מי שמצביע, משפיע

כל אחד זוכר את הפעם הראשונה שהשתתף בבחירות. הפעם הראשונה שהוא בחר את הפתק ובו המועמד שלו, הכניס אותו בזהירות למעטפה ושלשל אותה בגאווה לתיבת הקלפי הנעולה. רוב המצביעים הראשונים יודו שחשו סוג של התרגשות. עשרות עובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון חוו מחדש הבחירות הראשונות שלהן.

 

ביום שני השבוע בחרו במועמדים להנהגת סניף עובדות הניקיון. "בוא/י להשפיע על הנהגת הסניף שלך ועל עתידך", קראו חוברות צבעוניות לעובדות, "זוהי זכותך החוקית והחוק מגן עליך מפני פגיעה ואיומים עקב ההשתתפות בבחירות". קבוצה קטנה של סטודנטים המתינה בציפייה בשעה תשע בבוקר בבית הסטודנט בסמוך לקפיטריה. הם חששו שלא תהיה הענות להצעה. הדקות חלפו ורק נשים בודדות הגיעו להצביע.

 

"אני מקווה שהוועד יעזור לנו", אומרת דליה אבו גוס, "אם לוועד יש כוח להילחם - הוא יוכל לעשות הכל. הוא יילחם בשבילנו כדי לשפר את המצב. אבל אנחנו עדיין בספקות. אם נבחר בוועד עם אנשים טובים, הם יפעלו לשפר את תנאי העבודה שלנו". "בעבור 20 שקל לשעה אנחנו עובדות כמו חמורים", צוחקת לודמילה שובין. "לקום בארבע בבוקר, לצאת בחמש לעבודה רק כדי להיות פה בשש זה מאוד קשה", מסבירה אבו גוס. בינתיים, הן בין המצביעות הבודדות שהגיעו לקלפי. הסטודנטים וחברי וועד הקלפי נראים מתוחים.

 

"התארגנות עובדות הניקיון בבן גוריון הוא אחד הכלים החשובים ביותר להתמודד עם מצב בו מעסיקים מנצלים את עמדת הנחיתות של אותן נשים מוחלשות, ומציאות בה החוקים להגנת העובדים אינם מחלחלים לשטח", מסבירה ד"ר גיגלי ברוך, רכזת תחום צדק חברתי-כלכלי בדרום בשתי"ל. "אני מקווה שהתהליך יתרחב למקומות נוספים בדרום. זו ההוכחה שאפשר אחרת".

 

ואכן, עובדות הניקיון בבן גוריון מוכיחות בפועל שאם רוצים- מתאגדים. כבר נאמר שבבחירות, רוב האנשים מצביעים נגד מישהו ולא בעד מישהו. הבחירות הללו הן גם וגם. העובדות מצביעות נגד משהו, לא מישהו. הן מצביעות נגד המציאות בה מעסיק יכול לפטר עובד כעבור תשעה חודשים, יכול להתחמק מתשלום פנסיה ודמי מחלה וחופשות, יכול להרשות לעצמו שלא לשלם דמי הבראה ולפטר 150 עובדות כלאחר יד. הן מצביעות נגד השקיפות שהייתה מנת חלקן, כשניקו את מסדרונות האוניברסיטה בשקט, כאילו הן לא שם באמת.

 

כאשר מסתכלים על נטלי, בתה של המועמדות להנהגת הוועד גיטה גרינקביץ, מבינים גם בעבור מה הן מצביעות. נטלי בת ה- 14 לא מסתירה את גאוותה באמה. "הבנות מנסות לבחור מישהו שיעשה דברים טובים. עד עכשיו, כשהן התלוננו- התעלמו". נטלי נצמדת לאמה, ומצהירה שבעתיד הייתה רוצה לעסוק במקצוע מאתגר בתחום התקשורת. "הייתי רוצה לכתוב עיתון, שיתאר מה קורה בוועד העובדים, כדי שכולם יידעו מה קורה. אולי אהיה עיתונאית". גיטה מחבקת אותה ומצהירה, "אני מקווה שיבחרו את האדם הנכון שיוכל להוביל אותנו לדרך נכונה. עובד זוטר באוניברסיטה מקבל הטבות רבות. גם אנחנו עובדות באוניברסיטה אך לא מקבלות דבר. אני רק רוצה שיתחשבו בנו כמו בני אדם".


"רק רוצה שיתחשבו בנו כמו בני אדם". צילום: מעיין בן טורה

 

בשעה 10 בבוקר השקט בבית הסטודנט הופך להמולה. עשרות עובדות ניקיון צבאו על הקלפיות, לקחו מספרים והמתינו בתור. הן הגיעו, חלקן היישר מהעבודה, ובליל של רוסית ואמהרית שטף את אזור הקלפיות. הן הצטופפו בסמוך לקפיטריה, ממתינות עם תעודת זהות ביד אחת וביד השניה קרואסון או מאפה קינמון שהביאו בעבורן הסטודנטים מבעוד מועד.

 

"איזה מספר את לודה"? שואלת אחת מהן, "מה עם הבחורות שצריכות לחזור לעבודה", שואלת אחרת. הבנות האתיופיות מסתדרות בשורה אחת ושתי שורות של בנות רוסיות עוטפות אותן משני הצדדים, כמו סנדויץ'. חלקן מתרגשות, חלקן פחות. הן מעלעלות בחוברת עם רשימת המועמדים. אהובה סטפאני מכריזה שהיא "אמיצה לדרוש את מה שמגיע", היא שמה דגש על שעות נוספת וימי כיף ומבטיחה לשתף את כולם בהחלטות שיתקבלו.

 

דוטרו קרלוס חואן מעוניין לתרום לוועדת תרבות וסבור שהוא מתאים לתפקיד מפני שהוא "אדם ישר ואמיתי שמוכן לתרום". רחל ירדני רוצה לעזור לעובדים שלא יכולים להביע את דעתם עקב הקושי בשפה. מרינה מירלשווילי מצהירה "אני לא מפחדת לעמוד מול מי שצריך כדי להילחם עבור העובדת שנותנת את נשמתה לעבודה". גיל שטח, מהפעילים במאבק ההתאגדות ויו"ר הוועד הנוכחי, מופיע באחורי החוברת. "מקוממת אותו ההתנהגות הפוגענית כלפי העובדים, במיוחד כשהיא מבוצעת נגד נשים" הוא טוען. "מפריע לי חוסר הצדק. סימנתי לעצמי כמטרה לקדם את זכויות עובדי הניקיון ולהילחם בכל תופעה של פגיעה בהן".

 

"היום הזה הוא תוצר של שלוש שנות עבודה" 

לאורך מאבקן של עובדות הניקיון, מעיד על עצמו שטח שפוטר לפחות 4 פעמים, פורמלית ולא פורמלית. "זה לא נורמלי", הוא אומר כשמסביבו העובדות הממהרות להצביע, "זה חלום שהתגשם. כשהתחלנו את הדרך רצינו את זה כל כך, אבל היו פעמים רבות שלא היינו בטוחים שנגיע למטרה". שטח מציין שאילולא הסטודנטים והמרצים

באוניברסיטה כל זה לא היה קורה. "במהלך המאבק זכיתי להכיר אנשים שפגעו בנו אבל גם בני אדם באמת נפלאים", הוא  מתייחס לאנשי שתי"ל שסייעו במאבק, היחידה למעורבות חברתית, ארגון צדק חברתי וכוח לעובדים. לכל אחד מהם היה חלק בהצלחה.

 

באופן פרדוקסלי, דווקא ההסתדרות, שאמורה להגן על זכויות העובדים, לא זכתה לייצוג ביום הבחירות. "לצערי ההסתדרות כיום לא דואגת כראוי לעובדי הקבלן, מדובר במאות אלפי אנשים. הרבה יותר משתלם להם לטפל בעובדי הוועדים הגדולים". במקום ההסתדרות הגיע ארגון כוח לעובדים, שסייע לאגד את עובדות הניקיון ונתן ייעוץ משפטי לאורך כל הדרך.

 

"היום הזה הוא תוצר של שלוש שנות עבודה", מצהיר בגאווה הסטודנט טל בהרב מארגון צדק חברתי (צ"ח). אחרי שלוש שנות עבודה, סמוך לשעה תשע בערב, לאחר שסיימו לספור את הקולות (82 קולות מתוך 130 בעלות ובעלי זכות בחירה) הוכרזו גיל שטח וגיטה גרינקביץ  כנציגים הנבחרים של האסיפה הארצית לכוח לעובדים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כוח לעובדים
צילום: עמית דויטשר
זהו יום הבוחר
צילום: מיכל הוכרבג
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים