שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ביקורת: רומן עם פטריציאן ב"מיני פרסקו"

    חובבי הגריל הרומני יתענגו ב"מיני פרסקו" שבראשון לציון על פטריציאן ואיקרה טובים. דווקא בשרו של הקבב לא היה משובח במיוחד. איילת הירשמן מצחצחת סכינים ופוצחת במדור ביקורת מסעדות

    לעיתים צריכה בחורה להשליך הכול מאחור ולאכול אוכל שאין לו אלוהים. כך היה בצהרי שישי: הלב אמר איקרה. רצה נקניקיות. ביקש, בחוסר תקינות פוליטית, שומן. התפרע: את כל זה, עם בצל חי. ולהוריד עם בירה. הוא השתוקק לאוכל רומני. ולא סתם – לאוכל רומני של פרלמנטים, הווה אומר אירוע פתיחת שולחן גברי הכולל ציבור חברים קבוע, חצילים, גריל מן אשר על הקבבים, ומנוי קבוצתי, בהנחה, לשח"ל.

     

    כמה מחבריי הטובים הם גברי-פרלמנט. איני אומרת שהם חזירים. רק שהבנתי שהם מכבדים אותי אחרי זכייתי, בכינוס הזלילה האחרון, בכינוי "מיס פיגי‭."‬ זה לא היה פשוט. בטח לא באירוע שבו צליל פתיחת הבקבוק העשירי של הצויקה, שיכר השזיפים הרומני, מסמל שעכשיו, בעצם, מתחילים.

     

    בשישי, הרהרתי במסעדת הבשר הרומנית "מיני פרסקו‭."‬ אני מיני פרעסר, אז שיערתי שזה עשוי לעבוד. מיני זו, הממוקמת באזור התעשייה של ראשון, היא סניף של מסעדת "פרסקו" ברחובות, וכמוה משתייכת לבעלי מפעל הבשר "קרל ברג‭."‬ תכליתה להיות עניינית וזולה ממסעדת האם.

     

    כל המסעדות הרומניות הטובות דומות. פרחים מלאכותיים, ריח של גריל ואיקרה שהיא ענן. הרומניות הגרועות גרועות לפי דרכן – הדרך שבה הן שמות יותר מדי סודה לשתייה בקבב, הכוונה. אבל אוכל רומני עדכני – יש כזה דבר? ואם יש, האם נצליח למחות מעלינו את השום אי פעם?

     

    כדי לבדוק נזקקתי לפרטנר תאוותן, אז לקחתי את חברתי עידית. התיישבנו על הבר וסיכמנו: המסעדה נראית כדיינר מטורלל פינת דירת סבתא רומנייה נעדרת סבתא שיק – כלומר מקסים.

     

    צ'אושסקו בתחמיץ שום

    את החמוצים חילצנו בכוח. הם לא הופיעו בתפריט. שאלנו איש שיצא מהמטבח, ואחר התגלה כבעלים, מה איתם. שהרי הרומנים מחמיצים הכל. אם אפשר לשים על משהו שום ולסגור, הם מחמיצים אותו. עגבניות, אבטיחים, מנהיגים קומוניסטיים לשעבר. יש מצב שארזו את צ'אושסקו בצנצנת, שמו שום והיידה, למזווה.


    היו מעולות. נקניקיות פטריציאן (צילום: שאול גולן)

     

    הכרוב הכבוש יבש, וזקוק לתיבול נוסף. העגבנייה מאירת פנים: חמוצה ומתוקה בו זמנית, בטעמי שום-שמיר. אכלתי, והרגשתי שהשמש על הקרפטים שוטפת אותי.

     

    שאלנו מה עוד הוא מחביא. חזר עם תלולית ורודה. איקרות כאלה אינן נקרות בחיי אכלן לעיתים קרובות. ביצי דגים מסוגה עילית בתוך משחה מוקצפת, מתפצפצת. גם סטייק הצוואר היה ורוד, במידה שסטייקים כאלה צריכים להיות, וטעים, בזכות יחס שומן-בשר נכון. תוספותיו – בצל מטוגן, כרוב וצ'יפס – היו מוצלחות.

     

    הנקניקיות – פטריציאן רומניות ורודות (מה יהיה‭– (?‬ ניצלו מולנו. אפשר היה לשמוע את השומן נמס בתוכן. נקניקייה בלי שומן זה כמו שמפניה בלי הבועות: אין מרקם, ואלמנט החדווה חסר. לפטריציאן אחוז שומן גבוה. הן מעולות.

     

    קבב רומני צריך להיות פריך מבחוץ ואוורירי בפנים, בזכות מינון הסודה הנכון. כאן היה כזה ותובל בתבונה, אבל בשרו לא היה משובח דיו.

     

    חתמנו במלבי שמנתי, עם סירופ זרחני. אם יחליפו את הסירופ לסינתטי פחות, יהיה טוב. הוגשה לנו גם, על חשבון הבית והיישר משנות השמונים, גלידה אמריקאית. מה שאתם מדמיינים - שליכטת קורדרוי בכוס קטנה. טעים.

     

    לפני שתייה, שילמנו כ‭160-‬ שקל, מפני שאכלנו המון. הבירות לא הוסיפו הרבה ‭10)‬ שקלים לכוס‭.(‬ שככה יהיה לי טוב כמה שהיה לי רע אחר כך. באופן מענג מאוד.

     

    מה: אוכל רומני ובשרי צוהל באווירת דיינר אמריקאי הזויה.

    המבוגר האחראי: השף אליעזר לויה.

    איפה: משה בקר ‭,11‬ אזור התעשייה ראשון לציון, טל' ‭,03-9665449‬ א' – ד' ‭24:00 – 12:00‬ ו‭-'‬שבת עד ‭04:00‬

    כמה: נקניקיות פטריציאן ‭30)‬ שקל‭.(‬ צוואר לבן ‭40)‬ שקל‭,(‬ מלבי ‭(20)‬ איקרה ‭20)‬ שקל‭.(‬

    שוטף: בירה פרופלמן צ'כית מהחבית ‭10)‬ שקלים לשליש‭.(‬

    תמורה בעד הכסף: בהחלט.

    מדד הירשמן: 3 מתוך 5

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים