"זליגת מאגר ביומטרי - גרועה מאסון צ'רנוביל"

ח"כ מאיר שטרית, שר הפנים לשעבר, פתח היום (ג') בסדרה של דיונים לקראת קריאה שניה ושלישית לאישור חוק מסמכי זיהוי ביומטריים. הדיון התקיים בוועדה משותפת לוועדות הפנים והמדע של הכנסת. במהלך הדיון ניצת ויכוח בין מתנגדי הקמת מאגר ביומטרי לבין תומכיו - ביניהם אנשי משרד הפנים לשעבר.

אם החוק יעבור, משרד הפנים יהיה אחראי על הקמת מאגר הכולל נתונים ביומטריים (טביעות אצבע ותווי פנים) של כל אזרחי ישראל. התומכים במאגר מציינים כי באמצעות המידע יתקשו פושעים לזייף זהויות, וניתן יהיה להנהיג בישראל תעודות זהות חכמות הכוללות גם נתונים ביומטרים. מתנגדי החוק טוענים כי מאגר כזה מעמיד את פרטיות האזרחים בסכנה חמורה, ושתעודות חכמות ניתן ליצור גם ללא הקמת המאגר.

בחודש אוקטובר האחרון החוק התקבל בקריאה ראשונה. לפני כחודש עבר החוק הצבעת רציפות והועבר לוועדת משותפת בראשות השר שטרית, שהוא מיוזמיו העיקריים - על מנת לקדם אותו קידום מהיר.

שטרית קבע דיונים רבים בנוגע בחוק בזמן הקרוב, כשמטרתו היא לקדם אותו כמה שיותר מהר, ולהביאו לקריאה שניה ושלישית עד סוף חודש יולי.

משיכת זמן פירושה פגיעה בכל אזרחי ישראל

ראש רשות ההגירה, יעקב גנות, טען בלהיטות למען זירוז החקיקה: "משמעות משיכת זמן פירושה פגיעה בכל אזרחי ישראל", אמר גנות. עוד ציין גנות כי 64 מדינות כבר הנפיקו דרכון ביומטרי, וכי מיליון ושלוש מאות תעודות זהות נגנבו או אבדו בישראל. גנות אף טוען כי בתאילנד נמכרים דרכונים ישראלים על ידי יוצאי איראן. לגבי החששות ביחס לחוק, אמר גנות כי "הם מודעים לחששות" וציין את עבודת המטה שנעשתה במשרד הפנים.

עוד מתומכיו הנלהבים של החוק שהיה בדיון הוא מנכ"ל משרד הפנים לשעבר, אריה בר, שתקף את הפרסומים בתקשורת וטען כי חלקם אינם נכונים ואינם משקפים נכונה את החוק. "מי שמכיר את החוק מבפנים, יודע מה החשיבות של המאגר".

"זליגה של המאגר - גרועה מאסון צ'רנוביל"

השר לשירות הציבורי, מיכאל איתן, שהצביע בעד החוק, פתח את דבריו וביקש מחברי הכנסת שלא יהיו מקובעים, כי הפתרון הוא לא חד משמעי. "אי אפשר להגיד 'רק הטכנולוגיה מעניינת ולא מעניינת הזכות לפרטיות'", אמר איתן.

"מידת הסיכון הגבוהה מתחילה בהחזקת מאגרים", טוען איתן. "מה התוספת של מאגר על סיכוניו? האם ניתנת לנו תוספת מבחינת היעילות להגן על האינטרסים הקולקטיביים, ביטחון, פשיעה וטיפול בחולי אלצהיימר?

"...המאגר אמור למנוע "הרכשה כפולה" (הנפקה של שתי תעודות זהות לאותו אזרח). מניעה של "הרכשה כפולה" היא לא אולטימטיבית על ידי מאגר המידע... אפשר למנוע אותה עם בדיקות לא מודרניות. יותר קל ובטוח עם המאגר. אבל אני צריך לדעת מה אני משלם?" שאל איתן.

"זליגה של המאגר היא גרועה מאסון צ'רנוביל", טוען איתן. "ביום שיסתובבו תקליטורים עם טביעות אצבע ותווי פנים של האזרחים ויסחרו, הדבר ישנה את פניה של החברה. אני מתפלא שגורמי הביטחון לא נותנים את דעתם על הנושא. מדובר בסכנה גדולה מאוד לחברה בישראל ומדובר בדבר בלתי הפיך", טען בלהט איתן.

"אני לא מרגיש טוב עם זה. תנו לאנשים לומר את דברם. יש לנו קהילה שיכולה לתרום לדיון הזה וליצירת הכלים הכי טובים". סיכם.

מנכ"ל משרד הפנים: אפשר להגיע לעמק השווה

מנכ"ל משרד הפנים הנוכחי שנכח בדיון, אמר כי שר הפנים חושב שהחוק חשוב וצריך לפעול לקידומו, אך ללא התעלמות מהרעיונות והאמירות של הגורמים שחושבים שיש מה לשנות בחוק, במטרה להגיע למצב שמביא למינימום את השימוש במאגר שעשוי להביא לנזק.

"אפשר להגיע לעמק השווה", אמר מנכ"ל המשרד, "כדי שהחוק שיצא תחת ידי הוועדה, יצמצם למינימום את הסכנה. המטרה היא למצוא את הדרכים שימנעו את הזיופים. אסור לנו לשכוח, הטכנולוגיה אמורה לסייע לנו להתגונן, כמובן עם הצורך ההדוק לשמור על זכויות הפרט".

תיקון נזק מדליפת המאגר: בין 80 ל-90 שנה

דורון שקמוני, חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי ומומחה אבטחה, טוען כי הוספת ביומטריה לתיעוד ממשלתי היא דבר רצוי, אך השימוש בביומטריה הוא לא פתרון קסם. שקמוני טוען כי אין תוספת כוח בהקמת מאגר, ואין בו צורך כדי למנוע זיופים או הרכשה כפולה. אפשר למנוע הרכשה כפולה על ידי ביטול תעודות קודמות.

הנזק בדליפת המאגר הוא נזק בלתי הפיך, הזהיר שקמוני. נדרש כשל אחד בלבד, כדי שהמידע הביומטרי של כל תושבי המדינה ייחשף ותיקונו ייארך בין 80 ל-90 שנה.

שקמוני הציע כרגע להיפטר מהמשקולת שנקראת מאגר ביומטרי כדי לזרז את החקיקה. כלומר, לדחות את הדיון בו לשלב מאוחר יותר, וכרגע רק להעביר את תעודות הזהות עצמן, כאשר המידע במחשבי הממשל יושמד לאחר איסופו הראשוני.

תמיר: לאשר החלטה במהירות - יהיה בלתי אחראי

חברת הוועדה, חברת הכנסת פרופ' יולי תמיר, אמרה בדיון כי הדבר שהכי מדאיג אותה הוא מספר הנושאים שהושארו לתקנות שיקבע החוק. "אני חוששת שההפרדה בין החוק לכללים תביא לחוסר תשומת לב הראויה מצד הציבור", אמרה תמיר.

"יש כאן פירצה מאוד מאוד מדאיגה. אני לא בטוחה שאני שקטה שהם (שר הפנים - נ.ל.) יקבעו את הכללים והתקנות. כשאתה מביא חקיקה, שחלק מהותי ממנה לא הוגדר – אתה פורץ כאן את המערכת באופן שלהערכתי הוא מאוד מסוכן".

תמיר העלתה תהיות בקול: "על מה ממונה הממונה על הפרטיות? מתי אפשר ומהם תנאי המסגרת לגופי הביטחון? לי יש חשש מאוד מהותי שבתווי פנים יעשה שימוש בזיהוי בהפגנות. לאשר החלטה במהירות שמתבקשת כרגע זה יהיה בלתי אחראי", אמרה תמיר.

הורוביץ: שלא תהיה מטרה שסומנה מראש

חבר הכנסת ניצן הורוביץ, שהוסה בתחילת הדיון על ידי יושב הראש שטרית, כאשר ניסה לשאול את גלס שאלות, הסב את תשומת לב הנוכחים כי כל חברי הוועדה המשותפת תומכים בחוק - והמצב בעייתי.

הורוביץ מציין כי לדעתו הדיון היה צריך להישאר בוועדת הפנים. חשוב שלא תהיה מטרה שסומנה מראש, והדיון יהיה אמיתי. "האיום כאן הוא בראש ובראשונה על זכות היסוד לפרטיות, היא קריטית בכל מדינה ובטח שבמדינה מודרנית. כבר היום הזכות הזו פרוצה ומופקרת", אמר הורוביץ.

"הבעיה שהקמת מאגר עלול לגרום נזק בלתי הפיך", טוען הורוביץ. "לך תפצה אנשים על הנזק שייגרם להם. לא לחינם המילה מאגר היא זו שמעוררת את המחלוקת. מאגר כזה לא קיים במדינות אחרות בעולם החופשי, ואנחנו לא כל כך מסכנים בתחום של הגירת מידע. יש כאן יכולות אדירות לגורמי השלטון ויכולות מתקדמות", אמר חבר הכנסת מטעם מרצ.

סייעו בהכנת הכתבה: אהוד קינן וארז רונן