ביקורת: סימפטיה ובריזה אצל שולה
"שולה" בקיסריה מציעה סימפטיה ומרפסת עם בריזה, אבל אין סיבה לרוץ אליה ממרחקים. אמיר קמינר יסור אם הוא באזור אבל לא יבוא במיוחד
מאז שהתרגש עלינו המיתון, המדורים המבשרים על מסעדות חדשות הולכים ומצטמקים. מעט מאוד מסעדות חדשות נפתחות. והנה, דווקא במרחב קיסריה יש פעילות נמרצת. לאחרונה צצו בה נקודות בליסה אחדות, ועוד כמה נמצאות בשלבי הקמה. כדי לבדוק את ההתעוררות הקולינרית הזאת גייסתי את חברתי ת,' אלופת העולם בעסקיות שרק תן לה לצאת למרחבים. היא תמיד שמחה לדהור, במיוחד כשבקצה המסלול ממתינה ארוחה שווה.
אחד המקומות החדשים שצצו הוא "שולה," מסעדה שבה מציעות שלוש נשים - יוונייה, מרוקאית וטורקייה - תבשילים אתניים ביתיים. יותר מפתה מזה לא יכול להיות. אחרי שהנהגת הצמודה קיבלה הסבר מדויק מאחד העוברים ושבים, מצאנו בקלות את פארק העסקים הצפוני והמטופח של קיסריה.
"שולה" הוקמה על-ידי שרון ושחר לופו על חורבות "ג'קו קיסריה." היא ניצבת בבניין אבן נאה ומאפשרת לסועדים הכמהים לבריזה לשבת גם במרפסת רחבת ידיים. המסעדה המרווחת הייתה גדושה בעובדי הפארק ובתושבי האזור. ניכר שחלק נכבד הם סועדים קבועים, והמלצריות היעילות מכירות את שיגיונותיהם.
הצצה בתפריט הבהירה שעליי להיפרד מהפנטזיה על מאכלי עדות. לא היה זכר למה שהובטח. עם זאת, התפריט מגוון מאוד, אפילו מדי. הוא מחולק לשלוש מחלקות: דגים, פירות ים ובשר. כל אחד יכול למצוא משהו שהוא אוהב. אבל אני לא מאמין בהיצע משתולל שיורה לכל הכיוונים ומציע המון סגנונות.
העסקית נקבעת על-פי מחיר המנה העיקרית (הטווח רחב והוא מתרוצץ בין 45 שקל ל120- שקל,( והיא כוללת לחם, סלטים, עיקרית וכוס לימונדה. סלטי הפתיחה (כרובית מטוגנת, חצילים חרוכים, סלק, כרוב וכדומה) היו טריים, משתדלים, אך נדושים ולא מלהיבים. קומץ מהם היה אף סתמי. נהנינו מסלט הירקות, שהיה פשוט אך טרי וטעים.
(צילום: אלעד גרשגורן)
בעיקריות דגמנו נציג מכל מגזר: הדניס בגריל נעשה ללא כל תיבול, ולכן היה קצת תפל. הדג היה ברנש נאה ואיכות בשרו הייתה טובה, אבל היה חסר בו משהו. הוספתי קצת לימון, זה עזר מעט. תפוחי האדמה הנלווים היו סבירים, והשעועית הירוקה הצליחה לשמח את בת לווייתי.
באגף הבשר חמדנו את סטייק האנטרקוט המיושן – אחת המנות היקרות בתפריט. הוא הוזמן מדיום רייר, הגיע קרוב יותר לרייר, והוחזר למטבח בתקווה שהפעם הפרה לא תעשה לנו "מו." הנתח במשקל 300 גרם שחזר היה טעים, אבל אחרי שלאחרונה חיסלתי ברומא סטייקים נשגבים ממש, קשה לי להתפשר עם האיכות המקומית של הבשר. וסליחה אם זה נשמע מתנשא.
ריזוטו פירות הים היה מפוספס. כמות השרצים הייתה יותר מנדיבה, אבל האורז היה מלוח ונוקשה מדי, עשוי בצורה שגויה לחלוטין. ממסעדה שלוקחת מחירים כמו בגוש דן, אני מצפה ליותר.
כששעטנו חזרה בכביש החוף נזכרנו ששכחנו לברר אם המסעדה קרויה על שם הגיבורה המפוקפקת של שירה של להקת אטרף, או אולי לכבוד הדג המפורסם. בכל מקרה, הסכמנו ש"שולה" הוא מקום אפוף אווירה סימפטית ורצון טוב, אבל חייב להשתפר ולהתמקד. אם אתם חולפים באזור חיוג ,04 עובדים או גרים בסביבה או סתם הולכים להופעה בקיסריה, אפשר לסור לשולה בחצר, אבל לא הייתי בא אליה במיוחד ממרחקים.
"שולה", פארק העסקים הצפוני, קיסריה, 04-6377715
מחיר העסקית: 120-45 שקל
מטבח: דגים, פירות ים ובשר
ואם חורגים מהדיל: קינוחים
שעות העסקית: א-'ה' ,17:00-12:00 ו' 16:00-12:00
חנייה: בחניון המסעדה חינם
ציון:7.5
