הקרב החילוני: "המפלצת" יצאה מהבקבוק

בעוד המאבק בין הציבור החילוני והחרדי בירושלים מתנקז בשבועות האחרונים סביב פתיחת חניון "קרתא" בשבת, נדחק לשוליים מאבק נוסף וטעון לא פחות, על צביון שכונת קריית יובל בדרום-מערב הבירה. השכונה, שמאז ומתמיד נחשבה לחילונית-מסורתית, קולטת בשנתיים האחרונות תושבים חרדים, רבים מהם תושבי שכונת בית וגן הסמוכה, שמצאו בקריית יובל מקום זול ונוח להקים את ביתם.

אך לא עצם הגירת התושבים החרדים היא שמטרידה את תושביה החילונים של השכונה, אלא השלכותיה: עם כניסת החרדים מתמלאת קריית יובל בבתי כנסת, מקוואות ומוסדות חינוך חרדים, שחלק הארי מהם נבנה, לטענת החילונים, ללא היתרים ובצורה בלתי-חוקית. החילונים, הנושאים עיניהם בדאגה לשכונות נוספות בעיר שעברו תהליך התחרדות (כמו גם בית וגן, שהייתה חילונית למחצה לפני שלושה עשורים), מסרבים להשלים עם גורל דומה. "לא נוותר על אופי חיינו הפלורליסטי", הם מכריזים, ומפשילים שרווליהם לקראת מאבק עיקש - המאבק על השכונה.

החילונים אף גייסו למאבק את "המפלצת" - אייקון ירושלמי בדמותו של פסל דמוי מפלצת שחורה-לבנה, ממנו יוצאות שלוש מגלשות, שעליהן מחליקים ילדי העיר והשכונה כבר קרוב ל-40 שנה. באתר האינטרנט של תושבי השכונה צוירה "המפלצת" עם שטריימל לראשה וללא המגלשה האמצעית, כאשר בשתיים האחרות מופיעים שלטי הפרדה בין בנות ובנים.

התושבים: אתנן של ברקת לחרדים

זה מספר שבועות, מפעילים תושבי השכונה החילונים יוזמה מקורית, שאותה הם מכנים "שישי בשקל". במסגרת זאת, מביאים התושבים בגדים, ספרים וחפצים משומשים למרכז המסחרי, ומוכרים אותם במחיר סמלי - שקל אחד. "התמורה תשמש להמשך המאבק על צביונה של שכונתנו", נכתב על עלוני הפרסומת, ובמת המכירה משמשת כ"הייד פארק", שם נותנים התושבים ביטוי לדעותיהם בנושא. מדי שבוע מתרכז המאבק בנושא החם האחרון הקשור לחרדים בשכונה.

"שישי בשקל" בקריית יובל (צילום: גיל יוחנן)

המאבק על קריית יובל מורכב ממספר מוקדי "קרבות", ומתמקד בזירה אחרת בכל פעם סביב מעוזים רגישים אחרים בשכונה. בשנה האחרונה עמדו במוקד המאבק עמודי העירוב - אותם עמודי ברזל שביניהם מתוח כבל, המהווים פתרון הלכתי להולכים עם חפצים בשבת. כמה חילונים ראו בעמודים, שהותקנו לטענתם ללא אישורים, סימון טריטוריה מצד החרדים והגיעו מדי שבת והורידו אותם. החרדים, מצדם, שבו והתקינו אותם בכל פעם.

כך גם לגבי בתי כנסת ומוסדות לימוד חרדיים, שנפתחים ברחבי השכונה - לטענת החילונים, בניגוד לחוק. מוקד המאבק האחרון הוא סביב בית כנסת שנפתח ברחוב אולסוונגר, במקום בו היה בעבר מיני-מרקט שכונתי. שהיועץ המשפטי לעירייה קבע שיש לסגור את המקום, אך נציגי החרדים התפשרו עם העירייה על ארכה בת 45 יום עד למציאת פתרון חלופי. בינתיים, ממשיך בית הכנסת לפעול, בעוד התושבים החילונים זועמים ומאשימים את ראש העיר, ניר ברקת, במתן המקום כאתנן לחרדים, על מנת שלא להבעיר את הגזרה החמה גם כך בבירה.

החרדים: אנחנו לא אורחים כאן

בעוד החילונים, החוששים לאופי חייהם, זועקים על כל שינוי קטן בשכונה, טוענים החרדים לאפליה והסתה כלפיהם. "החרדים אינם אורחים בשכונה", אמר ל-ynet עו"ד אלקנה הולצר, בא כוחם של תושבי השכונה החרדים. "הם בעלי בתים, יש להם זכות לגור בה, לרכוש בה דירות ולקבל את כל אותם השירותים המגיעים לכל אזרח במדינת ישראל. בוודאי ובוודאי שיש להם זכות לבתי כנסת. אסור שנגיע למצב בו יהודי שומר תורה ומצוות בירושלים יצטרך להילחם למען זכותו להתפלל בבית כנסת".

יובל אברהם, חילוני תושב השכונה, מתקשה לקבל את הוטענות: "המסרים של החרדים, שצריך לשאוף לשקט ולעשות דברים ברוח רגועה - מטעים ומסוכנים", הוא סבור. לדבריו, מדובר לא רק בקריית יובל, אלא במאבק על כל דרום-מערב העיר ואף על אופי הבירה כולה.

"בשכונות אחרות אכן היה שקט, והן אבדו לגמרי", הוא אומר. "השקט משרת את מי שהדמוגרפיה עומדת לצדו, ואדרבא אם יש לו תוכנית לסילוק החילונים. מדובר במשהו שיטתי - מנהיגות שכונת בית וגן, אנשי הציבור והרבנים לא מסתירים את כוונותיהם. אין להם זכות לשנות את אופי השכונה ולגרום לסילוקנו. עצם המעשה הוא לא חוקי, ופוגע בחירויות הפרט".

הקרב על קבוצות הרכישה

במקביל לפולמוסים האחרונים, יגיע בשבוע הבא לסיומו קרב נוסף, עם פרסום תוצאות המכרז לאכלוס שני בניינים ברחוב אברהם שטרן בשכונה, הכוללים כ-64 יחידות דיור. הבניינים שימשו בעבר כמעונות של האוניברסיטה העברית, והוצעו במכרז לכל המרבה במחיר. לא פחות משמונה קבוצות רכישה הגישו הצעות מחיר לבניינים וליחידות הדיור - בהן קבוצה חילונית אחת, ושבע קבוצות חרדיות.

עמותת "רוח חדשה", הפועלת לחיזוק האוכלוסייה הצעירה בעיר, פועלת בחודשים האחרונים על מנת לגבש את קבוצת הרכישה החילונית לבניינים. "הבנו שבאמצעות קבוצת הרכישה ניתן להשיג שתי מטרות", אומר דובר העמותה, דניאל גרינברג. "גם הבאת דיור מוזל ובר-השגה לצעירים, וגם שמירה על הצביון החילוני של שכונת קריית יובל'". במסגרת היוזמה, אירגנה העמותה פעילות הסברתית רחבה, שבמסגרתה גייסה כ-64 רוכשים פוטנציאליים לדירות.

"אמנם מדובר ב-64 דירות בלבד, מתוך שכונה של עשרות אלפים, אבל זו התחלה לקראת תהליך ארוך של תמיכה בצביון החילוני של השכונה", מסביר גרינברג. בראייה רחבה יותר, זו גם נקודת התחלה עבור קידום הדיור לצעירים בירושלים, שיכולה להוות אבטיפוס להקמת הסדרי דיור נוספים לצעירים בעיר".

נושא קבוצות הרכישה הוא מהותי, הן עבור התושבים החילונים והן עבור החרדים. אין ספק שהקבוצה שתזכה בקרב על המכרז הטעון תעשה צעד משמעותי במאבק על צביון השכונה. המאבק עצמו, עם זאת, לא ישכך כנראה עם פרסום תוצאות המכרז - זו רק נקודת ציון נוספת.

מעיריית ירושלים נמסר כי "ראש העיר סבור כי יש לדאוג לצורכי כל מגזר

 על פי תפיסתו ובשכונתו שלו, וכי על

העירייה לשמור על אופי השכונות הקיים ולהקטין חיכוכים מיותרים. מאז כניסתו לתפקיד ביטל ראש העיר מספר החלטות קודמות שלא עמדו ברוח זו, בהן הקצאת מגרשי ורבורג בשכונה. מדיניות העירייה לא תתיר ביצוע עבירות בנייה ופלישה לשטחים ציבוריים".

בעיריה מזכירים כי "שכונות העיר אינן הומוגניות לחלוטין ויש לדאוג גם לצרכי קבוצות המיעוט בכל שכונה, אך בהתאם לדרישות החוק ולהנחיות גורמי הרישוי. ראש העיר מקיים בלשכתו סדרת מפגשי הידברות בין הקבוצות השונות בשכונה, במטרה להגיע לפתרונות מוסכמים על הצדדים כפי שהצליח בסוגית העירוב בשכונה".