שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    היטל הבצורת: המס שיטביע אתכם בביורוקרטיה
    הדיונים היו מתישים; היועץ המשפטי הקריא את הנוסח הפתלתל והמעורפל בקצב של מכונת ירייה; הח"כים הרימו יד והיטל הבצורת אושר. לעומתם, צבי לביא קרא בעיון את הצעת חוק היטל הבצורת ונדהם למצוא ביצה ביורוקרטית עכורה, שתחייב אותנו להתרוצץ בין רשויות, תשפיל נכים ותשתק את ספקי המים. האם ישראל המתייבשת תצא נשכרת? ספק רב. קופת האוצר לעומת זאת ודאי תתמלא
    ועדת הכספים אישרה בשבוע שעבר הטלת "מס בצורת" על כלל צרכני המים בישראל. רשות המים הסבירה שהמהלך – אותו היא מקפידה לכנות "היטל צריכה עודפת" – נועד לחסוך מים כדי להציל את משק המים המדולדל ולהרתיע בזבזנים. אך ספק אם אחרי כל השינויים שהוכנסו בחוק, המטרה הזו תושג ופחות מים יזרמו בצינורות הבתים בשנה הקרובה. הכסף, לעומת זאת, יזרום גם יזרום הישר לקופת האוצר.

     

    לא רשות המים אלא פקידי האוצר היו הגורם הדומיננטי במיקוח על תוכן החוק מול צוות של ח"כים. יושב ראש הוועדה, ח"כ משה גפני, הודה לפני ההצבעה שקיים כאן "רצון של האוצר לגבות כסף מהחוק כאינטרס תקציבי". האוצר עצמו לא הסתיר את יעד הגביה – 700 מיליון שקל עוד השנה.

     

    עוד על היטל הבצורת:

     

    הליך אישור החוק היה מביך. בלחץ רשות המים והאוצר, הוא נוסח בחיפזון ובאופן מעורפל, בלשון פתלתלה וסבוכה, רצופת איזכורים לסעיפים ותקנות בנספחים עלומים, או הגדרות שספק אם מישהו מחברי הכנסת שאישרו אותו מכירים בכלל. נדמה שהנוסח המשפטי נועד מראש להסוות מוקשים שאורבים בתוכו. (לקריאת נוסח החוק - לחצו כאן)

     

    יתרה מזאת: אפילו הנוסח שהונח לפני הח"כים לא היה הטיוטה הסופית שסיכם צוות המשימה שדן בפרטים אלא הטיוטה הקודמת. המסמך היה גדוש מחיקות ותוספות, המבלבלות את העין והשכל, ותיקונים שנוספו בעל-פה, מפי יועץ משפטי של הוועדה. הוא קרא את הטקסט בקצב של מכונת ירייה, קשה לתפיסה והבנה. אפילו המחוקק הנבון, שנפגש עם היצירה הזאת לראשונה, לא מצא בו את ידיו ורגליו.

     

    גפני ניחם את עמיתיו ואמר שאין מה להשוות בין זה לנוסח המקורי, כי במהדורה הזאת לפחות "הושקע מאמץ למזער את הפגיעות בציבור". גם הוא לא היה מודע למוקשים, אבל האיץ לקיים את ההצבעה בצל האיום של רשות המים, כי "גם אם מדובר בחוק לא מושלם זה הרע במיעוטו כי הוא טוב יותר מברזים יבשים". החיפזון מהשטן, והוא נחבא בפרטים הקטנים.

     

    היכונו לטבוע בביורוקרטיה

    בקרוב יתקבל בכל דירת מגורים טופס של ספק המים המקומי (ששולח לכם את החשבון הדו-חודשי) שיבקש מכם לעדכן את פרטיכם. תתבקשו למלא את הטופס ולשגרו חזרה עם שמות הדיירים, שנת הלידה ומספרי הזהות, בצירוף תצלום של הספח מתעודת הזהות של כל אחד המעיד על הכתובת (ילדים עד גיל 18 נכללים בספח של ההורים).

     

    הטפסים חייבים לחזור לספקים עד סוף ספטמבר. צרכנים שפרטיהם האישיים לא יעודכנו עד סוף אוקטובר, עלולים לשלם ביוקר ובגדול. החל ב-1 בנובמבר יתייחס הספק לדירתם, לחישוב צריכת המים על פי המכסה הפטורה מקנס, כאילו גר בה דייר אחד בלבד.

     

    במלים אחרות – אם לא תעדכנו את הפרטים, ובני הבית ימשיכו לצרוך מים, תגיעו חיש מהר לסף הצריכה המוגדרת "עודפת" ותקבלו חשבון מים מנופח של מאות שקלים, שבו תחוייבו ב-28 ש"ח עבור כל קוב מעבר ל-12 הראשונים בחודש.

     

    מה שאדריכלי החוק לא הביאו בחשבון הוא מה יקרה אם מישהו יאבד את טופס עדכון הפרטים, או יתעלם ממנו מסיבה כלשהי (הוא עולה חדש למשל, שלא מבין טוב עברית), או שישכח לצרף את ספח תעודת הזהות או שאין לו כלל את הספח. הרי הספחים הללו, כמו עדכון הכתובת, הפכו זניחים מאז שוועדות הקלפי אינן דורשות אותם יותר.

     

    האם הציבור יודע שגורל צריכת המים שלו תלויה באותה פיסת נייר קטנה? מי שיודע בוודאי יגיע לעמוד בתור בלשכות האוכלוסין של משרד הפנים ויקווה לקבל את הספח בזמן.

     

    הבנתם? מה הבנתם?

    אבל זה לא הכל. החוק מתייחס לצריכה עודפת, כאמור, ובין היתר להשקיית גינות – פרטיות וציבוריות. אלא שהוא עושה זאת בלשון שצריך מומחה כדי להבינה. ראו למשל איך מגדיר החוק את הכמות המותרת לגינון ציבורי: "כמות המים החודשית המוקצית לפי אזורים וסוגי צמחיה כמפורט בכללי הקיצוב במים, ובחודשים המותרים להשקיה, כשהיא מוכפלת במקדם המשקף את המחסור במים כפי שיקבע מנהל רשות המים". הבנתם? מה הבנתם?

     

    תושבי אזורים חמים קיבלו בחוק הקלות, אך אם הם לא סומכים על תאגיד המים המקומי שיקיים אותם כלשונם, כל מה שהם צריכים לעשות הוא ללכת ולחפש נתונים אודות מזג האוויר באזורם בשנים קודמות. איך מגדיר החוק יישובים באזורים חמים? לפי "ממוצע מספר הימים בשנה, בשנים 2006 ו-2008, שבהם הטמפרטורה עלתה על 38 מעלות, והוא למעלה מ-20 ימים, בהתאם לנתוני השירות המטאורולוגי".

     

    אגב, יש סעיף מיוחד ליישובים עם טמפרטורה של 40 מעלות – שהרי ההבדל של 2 מעלות הוא תהומי. מנסחי החוק הסבירו לי שהסעיף הראשון נוגע לעמק הירדן ואילו השני לאילת. אני תהיתי מדוע נכללת אילת בחוק כשאספקת המים שלה ניזונה ממפעל התפלה, ולא קשורה למערכת המים הארצית?

     

    נכה? תוכיח כמה מים אתה צריך

    החוק מתעלל במיוחד בנכים ועוד באלה עם 100 אחוזי נכות. אם הם רוצים לחרוג מכמויות המים, הנה מה שעליהם לעשות: עליהם להציג אישור של הביטוח הלאומי על נכותם, וגם אישור של רופא מומחה על הכמות הנחוצה לפי מצבם הרפואי. בוועדת הכספים אמרו לי שהכללים הללו נקבעו בהסכמת ארגוני הנכים.

     

    שאלתי נציגים של שני ארגוני נכים והם אמרו לי שמעו על כך דבר, והם אף חוששים מהטירטור הצפוי לנכים. ח"כ משה (מוץ) מטלון ("ישראל ביתנו") מארגון נכי צה"ל, חושש שהביטוח הלאומי לא יתייחס אליו כי אחוזי הנכות שלו נקבעו במשרד הביטחון. יואב קריים, דובר של ארגון אחר, חושש כי דרישת אישור הרופא עלולה ליצור מצבים מביכים כשרופאים שונים ימליצו על מכסות שונות לנכים זהים כך שהביורוקרטיה עלולה לאשר את המכסה הנמוכה, כפוטנציאל לגביית הקנס. ובקיצור: צפו למחאות מכיוון הנכים.

     

    אז מה עומד לקרות?

    אחרי שתעדכנו את פרטיכם, וספקי המים יבצעו תהליך של עיבוד נתונים ושינוי מערכתי עמוק (אגב, גורם המכיר את הנושא אמר לי שהשינוי שמצופה מהם לבצע בלתי אפשרי בטווח הזמן הנתון) יישלחו לבתיכם בסוף השנה החשבונות המעודכנים, שבתוכם מפורטת צריכת המים וההיטל אם צרכתם יותר מהמותר. אז תצא בוודאי צעקה גדולה נוכח החשבונות המנופחים. מעניין יהיה אז לראות את אותם חברי כנסת, שהשליכו את הציבור למעמקי הביורוקרטיה בלחץ רשות המים ומשרד האוצר.

     

    בשל הלחץ הגדול הצפוי בחודשים הקרובים על ספקי המים, צפויות בוודאי שלל טעויות, חיובים שגויים ותקלות. הצרכנים בכל מקרה יידרשו לשלם מיד, אחרת יסתכנו בהצמדה, ריבית פיגורים וקנס. אלה שחשים שנגזלו, יאלצו לרדוף אחר ההחזר בין ספקי המים למשרד הפנים. היו מי שאמרו שאין להתפלא אם הצרכנים שחוייבו בקנסות גבוהים בגלל טעות או בשל כשלים טכניים של המערכת יכריזו מרד תשלומים.

     

    אגב, חישוב הצריכה החדשה מה-15 ביולי וירטואלי לחלוטין. רשות המים רצתה שהחיוב יבוצע החל מהמועד המקורי – 1 ביולי כפי שהזדרזה לפרסם במודעות בעיתונים בטרם אושר החוק. היא התפשרה לבסוף נוכח דרישת הוועדה, והסכימה לדחות את המהלך. אך בפועל קריאת המונים נעשית בסוף כל חודש שני, ואין קריאה מיוחדת באמצע החודש. רשות המים הבטיחה אומדן שיפריד הצריכה בפועל בשבועיים הראשונים של יולי. אך איך נדע אם בתחשיב, שיבוצע לא לפני סוף השנה, ספק המים הלך לקראנו או נגדנו?

     

    דחיית מועד תחילת החישוב החדש ל-1 בינואר היתה יכולה להבטיח מעבר חלק יותר עם פחות כשלים ובעיות, אך רשות המים טענה שהיא לא רוצה "להפסיד את חודשי הקיץ". נראה שמגרונה דיבר האוצר שכבר בנה את תקציב 2009 על 700 מיליון ₪ של קנסות צפויים. יתרה מזאת: בלחץ האוצר התנגד הרוב בוועדה לשריון את כספי הקנסות לבניית מתקני התפלה או לקידום המוביל הארצי של מי קולחין מטוהרים לחקלאות. מי הקולחין הללו זורמים לנחלים ולים. הכסף ילך לקופת האוצר.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "היטל הבצורת: המס שיטביע אתכם בביורוקרטיה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אם לא תתרוצצו - תשלמו
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    צילום: דודי ועקנין
    מודע למוקשים? ח"כ גפני
    צילום: דודי ועקנין
    מומלצים