לא על הזרע לבדו: כמה עובדות על ביציות

אז איך בעצם פועל בנק הביציות, כיצד הן נשאבות, מה הסיכונים ומדוע אין בנק ביציות בארץ? יחד עם פרופ' מרתה דירנפלד, מנהלת היחידה להפרייה חוץ גופית בבית החולים כרמל בחיפה, הנה עוד מידע על התהליך:

כל אישה נולדת עם מיליוני ביציות. בהתבגרותה היא נשארת עם כ-400 אלף, ובמהלך חייה כ-300 ביציות בוגרות משתחררות מהשחלות. בכל חודש נבחרת אחת השחלות בה מתרחש הביוץ: כמה ביציות מבשילות, אולם רק אחת משלימה את "בגרותה" ומופרשת מהשחלה אל החצוצרה בדרך למיפגש המיוחל עם הזרעון.

ביציות אלה הולכות לאיבוד, ולא נוצרות ביציות חדשות במקומן.

במהלך הטיפול מקבלת האישה תרופות הורמונליות המאפשרות להביא לגיוס של 12 עד 15 ביציות. מספר גבוה יותר של ביציות מעמיד את האישה בסיכון של גירוי יתר של השחלה, הכולל תופעות לוואי חמורות ובהן קרישיות יתר, ברחית נוזלים, ירידה בנפח הדם.

בניגוד לימים עברו בהן שאיבת הביציות כללה החדרת לפרוסקופ דרך הטבור, כיום שאיבת הביציות נעשית באמצעות אולטרסאונד וגינלי בפעולה הנמשכת דקות ספורות.

לא ניתן להקפיא ביצית, אולם נעשים בעולם נסיונות לפיתוח טכנולוגיה להקפאת ביציות. יותר ויותר מרכזים רפואיים מדווחים לאחרונה על הצלחות. נכון להיום, ניתן להקפיא רק רקמת שחלה ובה ביציות, או ביצית מופרית. עובר כזה ניתן לשמר בהקפאה למשך מספר שנים - לרוב עד חמש שנים - אולם קיימים בארץ מאות עוברים מוקפאים גם 10 שנים ויותר.

תקנות משרד הבריאות אוסרות על תרומת ביצית. הדרך היחידה לתרום ביצית היא באמצעות אישה העוברת ממילא טיפולי הפריית מבחנה, ובמידה והיא מתירה, החוק מאפשר לה לתרום את הביציות שאינן בשימוש לאישה אחרת.

בארצות רבות מתיר החוק תרומת ביצית וכאמור מאות נשים ישראליות נוסעות מידי שנה לארצות זרות כדי לקבל תרומת ביצית. אחד המרכזים הגדולים נמצא בספרד, ארצות נוספות פופולריות הן מדינות מזרח אירופה לשעבר שהצטרפו לאחרונה לאיחוד האירופי, וארצות הברית.