אושר בוועדה: הלנת שכר תיחשב לעבירה פלילית

ועדת העבודה של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הלנת השכר. לפי החוק, מעסיק עשוי להישלח למאסר בפועל, ולהיקנס ב-35 אלף שקלים. הוועדה נענתה לדרישת ההסתדרות שלא להחריג מהחוק את הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות - בהתאם לסיכום שהשיג בשבוע שעבר יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, עם משרד ראש הממשלה, התמ"ת, המשפטים וש"ס.

אתמול התקיים דיון בוועדה, אולם הוועדה לא הצביעה על החוק בטענה שהחוק הינו נוקשה מידי כלפי הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות שבהם נפוצה תופעת הלנת שכר של עובדים. עם זאת, היום הצביעה הוועדה על נוסח כמעט זהה לזה שנידון אתמול, לפיו דינם של ראש רשויות מקומיות שמלינות שכר יהיה זהה לכל מעסיק אחר במשק.

לפי הצעת החוק שר התמ"ת יהיה רשאי להטיל קנס של עד 35 אלף שקלים כנגד מעסיק שילין שכר. השר יכול להגדיל את הקנס על כל יום נוסף שבו נמשכת ההלנה ובמקרה של הלנה חוזרת אף עשוי הקנס להכפיל את עצמו. השר אף מוסמך להגיש כתב אישום פלילי כנגד מעסיק אם הלנת השכר נמשכה 90 יום ומעלה. במקרה כזה יוכל בית הדין לפסוק חצי שנת מאסר.

ניתן גם לפנות לביה"ד לעבודה

במקרה שמעסיק יצליח להוכיח כי הלנת השכר נגרמה שלא בשליטתו יוכל שר התמ"ת לפתור אותו מהחובה הפלילית. יצוין כי ההליך הפלילי אינו מונע מהעובד ששכרו הולן לפנות לביה"ד לעבודה ולתבוע מהמעסיק פיצויי הלנה.  

זהו האחרון מכלל 12 תיקוני החקיקה שהשיגה ההסתדרות במסגרת עסקת החבילה במשק. החוק יכנס לתוקפו רק לאחר כניסתו לתוקף של חוק נוסף שיזמה ההסתדרות יחד עם המעסיקים והממשלה להגברת אכיפת חוקי העבודה. חוק האכיפה עבר כבר בקריאה ראשונה, הוא אמור לעבור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת בקרוב. בכל מקרה גם אם לא יעבור החוק יכנס לתוקפו חוק הלנת השכר לא יאוחר משנה מיום אישורו במליאה.

בהסתדרות מקווים שהסנקציות נגד המעסיקים שהלינו שכר בתיקון בחוק יצמצמו את תופעת הלנת השכר ברשויות המקומיות והמועצות הדתיות, כמו גם במגזר הפרטי.