שתף קטע נבחר

כישורית מציגה: החברים הכי טובים

בצפון הארץ, בסביבה פסטורלית ונעימה, מטפלים אנשים בעלי צרכים מיוחדים בכלבי שנאוצר ננסיים המיועדים למכירה. "לא האמנתי עד כמה החיבור בין החברים לבין הכלבים עושה פלאים לשני הצדדים". הכרות עם מקום שפועל קצת אחרת

יותר מ-150 חברים מאכלסים את כישורית, מקום מיוחד לבוגרים בעלי צרכים מיוחדים בגוש תפן שבגליל. לצידם, מגיעים למקום מדי יום כ-60 תלמידי בית ספר דמוקרטי, גם הם בעלי מוגבלויות שונות. לא מדובר כאן בחממה לנזקקים. יחד עם עובדי הכפר ומאמנים חיצוניים, מפעילים רוב תושבי הכפר ענפים כלכליים משגשגים. ענפים אלה נותנים תעסוקה לתושבים, מגבירים את ביטחונם העצמי ואת תחושת הערך שלהם, ומכניסים לא מעט כסף לרווחתם.

 

כישורית הוקמה לפני כעשר שנים על ידי קבוצת הורים ואנשי מקצוע על אדמות קיבוץ כישור בגליל, שננטש. הרעיון היה להעניק לתושבים חיים מלאים, המאפשרים התמודדות עם מגבלות, חיזוק היכולות והתוויית מסגרות חיים ותעסוקה המותאמים לכל אחד ואחת מהבוגרים.

 

המונח "צרכים מיוחדים" מקפל בתוכו תופעות של מחלות נפש (ביניהן סכיזופרניה ומאניה דפרסיה), ובעיות אורגניות כמו אוטיזם, תסמונת דאון, אספרגר, פיגור ואחרים. "האנשים המתגוררים כאן אינם מטופלים אלא חברים, על פי מודל הקיבוץ הארץ ישראלי", מסבירה דיטה קול, מנהלת פיתוח משאבים של הכפר. ואכן, נראה שרק כאן עדיין חל העיקרון הקומונלי של "כל אחד על פי יכולתו ולכל אחד על פי צרכיו".

 

כדי לאפשר לחברים לתת ביטוי ליכולותיהם – ובמקביל גם להתפרנס – פועלים בכישורית כמה ענפים כלכליים מצליחים: דיר עיזים אורגני הכולל 500 עיזים חולבות ומספק את כל חלב העיזים לחברת הרדוף, אורווה ובית ספר לרכיבה, ענף סרטי וידאו המייצר סרטי תדמית וסרטים לארועים, ומפעל הצעצועים המשגשג – "צעצועץ", שאף מייצא לחו"ל. אבל הענף החביב והמתגמל ביותר שפועל כאן הוא הכלביה. ולא מדובר בעוד כלבייה, וגם לא בפנסיון לכלבים. מדובר בבית גידול מקצועי ברמה בינלאומית של שנאוצרים וכלבי תחש ננסיים (מינישנאוצרים).

 

"בלוז לננסים"


"כל אחד על פי יכולתו ולכל אחד על פי צרכיו".  

 

את הכלביה, הנושאת את השם "בלוז לננסים", הקים שוקי לוינגר, המנכ"ל האגדי של הכפר, ומנהלת אותו קיטי גילוס, חברת קיבוץ בית העמק. גילוס הקימה כבר בשנות ה-70 בבית העמק בית גידול לבוקסרים, שנודע גם היום כאחד הגזעיים והמשובחים בעולם. בנוסף, למדה הומיאופתיה ושיטות טיפול אלטרנטיביות בכלבים "כדי לאפשר ריפוי במקום שבו לרפואה הקונבנציונלית אין מענה", לדבריה. לפני כחמש שנים נקראה גילוס לנהל את הכלביה בכישורית. "כשהגעתי לכישורית זה היה בגלל הכלבים, אבל היום אני כאן בשביל התושבים", היא אומרת. "לא האמנתי עד כמה החיבור בין החברים לבין הכלבים עושה פלאים לשני הצדדים".

 

הכל התחיל כששוקי לוינגר המנכ"ל, חובב כלבים מושבע, הביא לכישורית מיד עם הקמת הכפר 12 כלבים, ששוכנו בדירות הקיבוץ הישנות. אז היו בכל כישורית רק 7 חברים. בהמשך הוקמה הכלביה, ולפני כחמש שנים, כאמור, הצטרפה אליה קיטי גילוס ויזמה את טיפוח ענף השנאוצרים הגזעיים. "הכלבים האלה מצויינים למטרות ריפוי והרגעה נפשיים", מסבירה גילוס תוך כדי ליטוף ונישוק הכלבלבים. "יש להם אופי נהדר. הם רגועים וסלחניים, ומעולים בעיקר עם ילדים. כל זה בניגוד גמור לדימוי של כלבים קטנים אחרים, שנכנסים לעיתים להיסטריה". לשנאוצרים מעלה חשובה נוספת: הם אינם משירים שיער ולכן הם מתאימים גם לאנשים עם אלרגיות.

 

מעבר לשליחות, צריך שהכלביה גם תצליח כעסק. איך עושים את זה? מגדלים, מזווגים ומרביעים כלבים גזעיים, ואז מוכרים את הגורים. זה לא פשוט כמו שזה נשמע. כדי שהגורים 'יצליחו' יוצרים קשרים עם בעלי כלבים מתאימים בכל העולם, נוסעים לתערוכות כדי לפגוש את הזיווג המתאים, מפגישים בחו"ל את הכלבה עם הזכר המתאים, או לחילופין מביאים לארץ את הכלב. "הזכר שמגיע לכאן נשאר בערך שנה כדי שכולם 'ישתמשו' בו", מבהירה גילוס. קהל היעד העיקרי, אגב, זו האוכלוסייה הרוסית – הן בארץ והן ברוסיה. מחיר הגורים למי שמתעניין: החל מ-2,000 שקל לקונים בארץ ועד 1,500 יורו בחו"ל, לא כולל הטסה.

 

מכיוון שקשה להתפרנס רק מגידול והרבעת השנאוצרים והדאקלים, פתחה גילוס בכלביה של כישורית גם פנסיון, מספרה ובית אבות לכלבים. בבית האבות, למי שתוהה, הכוונה למגורי קבע לכלבים מבוגרים, שבעליהם כבר לא יכולים להחזיק אותם ואיש אינו מעוניין בהם. "בשונה מהפנסיון, שבו שוהים הכלבים תקופה קצרה בתאים נפרדים, בבית האבות שלנו הכלבים נמצאים יחד בדירה, עם ריהוט וספות וחצר גדולה". המחיר: כ-750 שקל לחודש לכלב, לא כולל חיסונים ובדיקות, בהחלט מחיר שאפשר לעמוד בו כשמדובר בכלבים אהובים.

 


קיטי גילוס והחברים על ארבע 

דיטה קול מתרגשת בכל פעם מחדש מהכלבייה: "עקבתי אחרי אחד החברים, שעבר כאן שינוי גדול. כשהוא הגיע לכישורית התנהגותו הייתה סגורה ומכנית, ללא כל הבעה רגשית או רצון לתקשר. בעקבות המגע עם הכלבים הוא נפתח והפך לנגד עינינו לאדם מתעניין, חם ופתוח. הוריו כתבו מכתב מרגש המספר עד כמה הוא השתנה לטובה בעקבות העבודה והמגע עם הכלבים".

 

וגילוס מוסיפה: "החברים מצטרפים לתערוכות כלבים בחו"ל ומציגים את הכלבים כמו כל בעלי

הכלבים שמגיעים מכל העולם. זה נותן להם הרגשת שיוויון ומעצים את ביטחונם באופן בלתי רגיל, שלא לדבר על האושר שמציף את כל תושבי הכפר בכל פעם שאנחנו לוקחים אליפות בשנאוצרים באירופה". החברים, אגב, מעורבים בכל הליכי העבודה: הם מדברים עם הלקוחות, עוסקים בשמירה השוטפת ובטיפוח הכלבים והמקום, מוציאים חשבוניות וכל מה שנדרש. על כל אלה, אין ספק שמגיע להם כשכוש בזנב וליקוק אוהב.

 

"אין ספק, שאצלנו הכלבים מקבלים הרבה יותר תשומת לב מאשר בכלביות אחרות, שפועלות רק למען הרווח", מסכמות גילוס וקול. "חבל רק, שכלבי השנאוצר הננסיים המקסימים שלנו אינם מוכרים מספיק בישראל. הם חביבים, נוחים לבית ואינם דורשים יותר מדי עבודה, בשונה מאותם כלבים אופנתיים, שדורשים המון התעסקות".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קיטי גילוס וכלבי השנואצר
צילום: אלעד גרשגורן
באתי בשביל הכלבים, נשארתי בשביל התושבים. גילוס
צילום: אלעד גרשגורן
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים