פתח תקווה, עיר בירה

פתח תקווה מתיישבת יפה על מפת הבירה הישראלית. Jem's - מבשלת בירה בוטיק ישראלית נפתחה שם לאחרונה, והבירה רצה. ובכלל סצינת הבירה הישראלית מתחממת והולכת – הסיצנה, לא הבירה, כמובן. אחרי הפסקה קלה של שנתיים בייסוד מבשלות בוטיק חדשות, מאז הדאנסינג כאמל ומבשלת הגולן, רואים פה שוב גל של בירה קרב והולך. זה, תוך כניסה לשוק של שחקנים משמעותיים מאוד.

לאחרונה התבשרנו שמבשלת הגולן ויקבי רמת הגולן חתמו על הסכם השקעה של היקב בבנייתה של מבשלה חדשה ברמת הגולן - השקעה בציוד, בייצור, ובוודאי במיתוג ושיווק. דרומה יותר שוקדים כבר על בנייתה של מבשלה נוספת, אי שם באזור עמק חפר, ששותפים לה לא רק איש בירה מבטיח (אוֹרי שגיא), אלא כמה מהמקצועיים שבמסעדנינו, עוד אות להתמקצעות הענף. בקריית גת שוקד על הקמת המבשלה שלו יוחאי קודלר, הזוכה הגדול של תחרויות הבירה של מועדון הבירה הישראלי (סמואל אדמס לונג שוט) בשנים 2007 ו-2008 ויש עוד: מי שהיה בתערוכת האלכוהול האחרונה ברמנ'ס 2009 יכול היה לראות מבשלות עם שמות כמו מלכה, גולדה, אסיף וליבירה, כולן מבשלות בוטיק ישראליות, שמייצרות בירה ברמה גבוהה, בינלאומית.

אוהבים לעשות בירה

אבל מי ששמה את פתח תקווה על המפה היא Jem's, המבשלה של ג'רמי וולפלד ודניאל אלון, שעלו שניהם מארצות הברית. אלון, עורך דין אמריקני שעסק בתחום ההסעדה הוא האיש שעל הצד המסחרי, ואילו וולפלד אחראי על ייצור הבירה.

ג'רמי, שעבד בעבר בבית הלבן, לקח שני קורסים בייצור בירה ב-UC Davis, ולאחר מכן ב-Siebel, עוד מוסד אמריקני מכובד ללימודי "ביראות". אחר כך הוא עבד שנה במבשלה בארצות הברית וכל זה אחרי שבישל בירה בבית במשך חמש שנים. עכשיו הוא מתרוצץ בין דוד הבישול ומכלי התסיסה, קרוב להתמוטטות פיזית בימים שבהם הוא מבשל בירה. "אני פה כבר 48 שעות", הוא אמר לי השבוע, "ואין לי חיים בנאדם, אין לי חיים". טיפוס, ללא שום ספק, שמעניק צבע וחוויה לכל הסובב ואוהב מאוד את המגע וההתחככות עם האורחים והלקוחות של המקום שלו, אבל יותר מכל אוהב לעשות בירה.

זה משתקף כבר מהכניסה למבשלה: היא מושקעת בטירוף – גם הצד הטכני וגם הצד המשלים, צד המסעדה והבילוי. הציוד, מקנדה במקורו, כולו חדש, עשוי לפי ההגדרות של וולפלד ואלון, "מדוגם" ממש. לא חסכו כאן בשכלולים ובהתאמות, והסיסמא, כך נראה, היא "אם משהו חסר – מלא את החסר וקנה אותו". הצד השני, צד המסעדה, גם הוא מעוצב היטב ועשוי במדוייק כדי להביא את בשורת ה"ברו-פאב" לישראל. תוכלו למצוא כאן בר גדול ורחב ידיים, פינות ישיבה ושולחנות, גינה למעשנים וחובבי אוויר צח ואפילו שולחן שמיועד למי שמעוניינים להעביר סביבו ערב שלם בפעילות אופנתית שקשורה בכרטיסים צבעוניים.

יש גם מגש טעימות

הבירות לא כבדות, ומאפשרות שתיה גם של "חצי" נוסף, בקלות. הן זורמות, טריות ובלתי מסוננות או מפוסטרות, ישירות מהמכלים: מהברזים תוכלו לקבל בירות בשני גדלים – בסביבות 21-24 שקלים  לשלישים וחצאים – וגם בקנקנים של 1.5 ליטר. פילזנר, אמבר אייל, דארק לאגר, סטאוט, בירה חיטה ובירה "מיוחדת", כלומר כזו שמיוצרת באופן זמני. האחרונה תהיה תמיד ליבה של תרבות מבשלות הבוטיק, והעניין כולו: היכולת לבשל בירה מקורית, מתחלפת, בכמויות קטנות. אישית, כרגע, אני מעדיף את הדארק לאגר על פני הבירות האחרות. זוהי בירה בעלת טעמי לתת ברורים, אפילו קצת "לחם". גוף טוב וסיומת נעימה ולא מרה מדי. הפילזנר טובה גם היא – קלה וחלקה. מהבר תוכלו להנות מהרבה סוגים של ויסקי טוב, כולל סינגלים מכובדים, וודקות וגם קוקטיילים, אם קצת תתעקשו. אם אתם רוצים לעשות הכרות עם המצאי, או סתם לא בטוחים מה סוג הבירה שאתם אוהבים, ובמיוחד אם אתם באים בזוג או בשלישיה, נסו קודם כל את מגש הטעימות (בתשלום): שש כוסות בירה בנפח של כ-200 מ"ל שיונחו לפניכם ויאפשרו לכם להחליט במה להמשיך.

ועל צד האוכל: פורל טרי בתנור (74 שקלים) היא המנה היקרה ביותר בתפריט. מומלצות נקניקיות משני סוגים קבועים: ג'מס, עם כבד בתוכה, נקניקיה פיקנטית – ועוד סוג, מתחלף, כולן מבית היוצר של וינס, איש השרקוטרי. אם אתם לא בעניין הזה תוכלו לבחור סתם בירקות עטופים בבצק או בטבעות בצל מטוגנות (21 שקלים), ויש גם קינוחים.

המקום משדר בדיוק את מה שמבשלת בירה בוטיק אמורה לשדר, מקצוענות וייחוד בטעמי הבירה. מצד שני הוא יופי של "ברו-פאב", עם תפריט מצומצם, פשוט ולעניין, במחירים הוגנים לחלוטין ובאיכות שלא תבייש אף אחד. מוסיקה מצויינת, בגובה שיחה, ולא אמרתי מילה אפילו על "מגרש" הכדורסל בכניסה.

Jem's Beer Factory

כתובת: רח' מגשימים 15, קרית מטלון, פתח תקווה

שעות הפעילות: א'-ה': 16:00 עד הלקוח האחרון; שבת: 21:30 עד הלקוח האחרון

Happy Hour: א'-ה': 16:00-19:00, 1+1 חינם

כשר

שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "