אסטרטגיה מינית: מה הצד השני באמת רוצה?
כיצד גברים ונשים מעריכים אם הצד השני מעוניין בקשר רציני או רק רוצה מין מזדמן? מסתבר שכל צד בוחר להאמין לתיאוריה שתגרום לו לנזק מינימלי במקרה של טעות בהערכה
אסטרטגיות מיניות ובחירת בני זוג הם בין תחומי המחקר הפוריים ביותר בפסיכולוגיה אבולוציונית, מחקרים בתחומים הללו הביאו לממצאים הבולטים ביותר, שתרמו תרומה מכרעת להבנה במה מעוניינים גברים ונשים, מתי ואיך הם בדיוק משיגים את זה.
כתבות נוספות של גיל גרינגרוז:
- נפגש בעוד עשרת אלפים שנה
תחום יחסית זניח בשדה המחקר העצום הזה הוא ניתוח הכוונות של הצד השני. כשאנשים בוחרים בני זוג הם רוצים כמובן למקסם את הסיכויים שלהם אצל בני המין השני. כדי לעשות זאת, הם צריכים לנחש במידה רבה מה הצד השני חושב ומה הוא או היא מעדיפים בבני זוג פוטנציאליים ולנסות לקלוע לטעם הזה. האם גברים ונשים טובים בקריאת מחשבות כזו? האם יש להם הטיות מסוימות שנובעות מהכוחות האבולוציוניים שפועלים על גברים ונשים? מחקר חדש מנסה לבחון את הסוגיה המעניינת הזו מזווית קצת אחרת.
תהליך שמבקש להבין דברים מנקודת מבטו של האחר היא חלק ממה שמכונה Theory of mind, משהו שנחשב לייחודי בצורה כמעט בלבדית לבני אדם. יש כמובן יתרון אבולוציוני לפרטים שמצליחים לנחש נכונה את הכוונות והרצונות של הצד השני, במיוחד בהקשר של בחירת בני זוג.
במקרים רבים, אנשים מעריכים הערכות יתר או חסר כוונות של בני המין השני, בהתאם למחיר האפשרי של כל טעות. למה הכוונה? לעובדה שלמשל גברים מעריכים הערכת יתר את העניין שנשים מגלות בהם. אין בהערכת היתר הזו נזק רב כי במקרה הגרוע ביותר הם ינסו למשוך את תשומת לב הבחורה והיא לא תהיה מעוניינת בהם. לעומת זאת, המחיר יהיה יקר יותר אם הם יתעלמו מבחורה שכן מתעניינת בהם ולכן עדיפה טעות מהסוג הראשון.
דוגמא נוספת היא מצד הנשים. רוב הנשים יעריכו הערכת חסר את מידת הנאמנות של גבר והרצון שלו להשאר ביחסים לטווח ארוך. מכיוון שטעות בהערכה הזו, כלומר לחשוב שגבר ישאר עם מישהי בעוד בפועל הוא יעזוב אותה אחרי זמן קצר, יכולה להוביל למחיר כבד לאותה אישה (היריון וגידול ילד לבד למשל), עדיף לנשים לאמץ אסטרטגיה של חשדנות ולגרום לגברים להתאמץ להוכיח שהם אכן מעוניינים בקשר ארוך טווח. הערכות השגויות הללו הם חלק ממה שנקרא תאוריית ניהול טעויות (Error Management Theory).
אישה חשדנית מחפשת גבר אופטימי
המחקר הנוכחי יצא לבדוק חלק מההטיות הללו תוך ניסיון לבחון התנהגויות אמיתיות של גברים ונשים. לצורך כך, אספו החוקרים מודעות הכרות של שני המינים, וביקשו גברים ונשים לנסות לפענח מה עומד מאחוריהן. 481 נבדקים (329 נשים ו-152 גברים, גיל ממוצע 23) השתתפו במחקר. בפני המשתתפים הוצגו מודעות הכרות (שהמאפיינים הדמוגרפיים נמחקו מהן) בארבעה אשכולות שונים.
האשכול הראשון כלל שלוש מודעות של בני המין השני שמהן הם התבקשו לבחור מי לדעתם יהיה הכי אטרקטיבי עבורם לקשר לטווח ארוך (כזה שיכול להוביל לנישואין). האשכול השני כלל שלוש מודעות מבני המין השני שמהן הם היו צריכים לבחור מי לדעתם הכי אטרקטיבי לקשר לטווח קצר. האשכול השלישי כלל שלוש מודעות של אנשים מאותו המין, שמהם התבקשו הנבדקים לנחש, איזה מבין שלושת המודעות יחשב על ידי בני המין השני כמודעה אטרקטיבית לקשר לטווח ארוך (קשר שיכול להוביל לנישואין). האשכול הרביעי כלל שלוש מודעות אחרות מבני אותו המין שבהן היו הנבדקים צריכים לנחש איזו מודעה מבין השלוש תחשב כהכי אטרקטיביות לקשר לטווח קצר על ידי בני המין השני (כל מין קיבל כמובן מודעות שונות). ארבע הפרוצדורות הללו חזרו מספר פעמים לגבי כל נבדק.
התוצאות הראו שגברים מעריכים בצורה מדויקת למדי מתי נשים מעוניינות בקשר לטווח ארוך אבל יש להם פחות מושג בהערכה מתי הן מעוניינות בקשרים לטווח קצר. הסיבה לכך כנראה, היא שגברים נוטים לרצות קשרים לטווחים קצרים ולכן שווה להם לטעות לחשוב שנשים מעוניינות בקשרים כאלו גם כשהן לא. מקסימום, הם ידחו על ידי הנשים, משהו שלא יהווה הפסד גדול וגם יחייב מצידם מאמץ מינימלי. לעומת זאת, מכיוון שנשים מעוניינות יותר בקשרים לטווח ארוך, לרוב לא קשה לזהות את הכוונות הללו אצל אישה, אפילו על סמך מודעת הכרות.
אצל הנשים מגלים תופעה הפוכה. נשים יודעות טוב מאוד מתי גברים מעוניינים בקשר לטווח קצר מכיוון שהרבה גברים מעוניינים בכך, ובעיקר כי כניסה לקשרים כאלו יכולה להיות מסוכנת לאותן נשים מבחינה אבולוציונית, אם היא מסתיימת בהריון ובעזיבה של בן הזוג. לעומת זאת הן היו פחות טובות בזיהוי מתי גברים מעוניינים בקשר לטווח ארוך, כי גברים באופן כללי פחות מעוניינים בקשרים כאלו.
הנקודה החשובה בניסוי הזה ועל פי המודל של תאוריית ניהול הטעויות, היא שבמקום שבו לגברים ולנשים יש יותר מה להפסיד, החושים שלהם יהיו מחודדים הרבה יותר. איפה שהם יכולים בעיקר רק להרוויח, ואלו הקשרים שיותר רצויים להם, החושים שלהם נוטים להיות פחות טובים והם אופטימיים מדי ביחס לכוונות הצד השני. חשוב לזכור שכל ההבדלים הללו הם בממוצעים ואין זה אומר שגברים באופן גורף לא מעוניינים בקשר לטווח ארוך או שנשים אינן מעוניינות בקשרים לטווח קצר.
ממצא מפתיע למדי היה שניגוד לניבוי הצפוי, גברים לא נטו להפריז במיניות שהם ייחסו למודעות הנשים. לעומת זאת הנשים הפריזו מאוד בהערכת המיניות של מודעות הגברים בלי קשר אם היה מדובר בקשר לטווח ארוך או קצר. יתכן שנשים פועלות על פי יוריסטיקה (כלל אצבע) פשוטה שאומרת להן שגברים מעוניינים בעיקר בסקס ולכן צריך להעריך הערכת יתר את הכוונות המיניות שלהם. אסטרטגיה כזו מגינה עליהם מקשרים שאינם מובילים לקשר מחייב לטווח ארוך. העובדה שנשים הרבה יותר מגברים העריכו הערכת יתר את המיניות של המודעות אומרת אולי שספקנות נשית אדפטיבית יותר לנשים.
המאמר התפרסם בבלוג של ד"ר גיל גרינגרוז , אנתרופולוג אבולציוני המלמד באוניברסיטת ניו-מכסיקו
