חולקים ארוחה: קבבונים, טחינה וירקות קלויים

השבוע התחיל לא רע. הרגשתי קליל מהרגיל. אולי בגלל תספורת המארינס שאימצתי בהחלטה רגעית, מה שהוריד מספר גרמים ממשקלי, אולי בגלל שקניתי חולצות הגדולות עליי במידה. המשפחה ראתה שאני במצב רוח מרומם והחליטה שהולכים לאכול. אפשר לחשוב שכשאני במצב רוח קצת פחות מרומם לא הולכים לאכול.

אכלנו ב"דים סאם", אבל משהו לא עבד שם. הסושי של הקטנה היה ברמה של מזנון מהיר, חלק מהדים סאמים שלי (ותסמכו עליי שדגמתי 4-5 מנות) היו מאודים מדי וקצת סמרטוטיים. הגיוזה הייתה טובה יותר, אז התנחמתי בעוד אחת ובבירה.

גם בורקס יכול להיות חבר

בדרך לאוטו פגשתי חבר ותיק. הוא הביט אליי שזוף ובלוריתו - המורכבת מהרבה עלים פריכים ואווריריים - מתנופפת ברוח. הוא עמד בגבורה אחרון ובודד בתוך אקווריום ולמעלה היה שלט "בורקס עמיקם". אני לא מפקיר חברים כאשר הם בודדים ובטח לא כאשר הם סגורים באקווריום ועוד מעט סוף היום. ניגשתי אליו וחידשתי היכרותנו מפעם. לאור מבטי התמיהה של הצד הנשי במשפחה, אמרתי "מה הבעיה?", תוך שאני מנגב את פירוריו הטריים של החבר מסנטרי. ראשית, לא אכלתי קינוח, אלא ארזתי את הטפיוקה (שהייתה באמת טובה), ושנית, חבר זה חבר.

הסוף שבוע הגיע, ואיתו בשורה: 12-14 אורחים לארוחת ערב קלה. "איפה?", שאלתי בתמימות. "אצלנו", הגיעה התשובה הרגילה. אחת האורחות הייתה צמחונית ואני כבר פינטזתי על פאייה של דגים עם ציר דגים בזעפרן ולצידה פאייה עם הרבה ירקות: חצילים, זוקיני, פטריות ועוד.

הסתבר שהצמחונית גם לא אוכלת דגים ("אצלך כל דבר שהוא לא בשר, הוא צמחוני", העירה הגברת) וחוץ מזה כולם, חוץ ממני, רוצים שוב בשר. אז מה עם הצמחונית? היא תסתדר עם התוספות.

החלטתי שזה הזמן להיפטר משאריות הבשר הטחון שנשארו אצלנו, אז הכנתי ארוחת שאריות טעימה. על השולחן: מזט רומני משודרג. הכוונה לכבד קצוץ שבתוכו יש קוביות דקות ופריכות מאוד של קבנוס חריף. איך מכינים? פשוט. מטגנים המון בצל, עליו מטגנים את הכבד, אבל שיישאר ורוד. מצננים. פלפל, מלח, ביצה קשה ועוד שמן (השמן ברומניה כנראה היה זול). מעבירים במטחנת בשר ומניחים במקרר.

למחרת פורסים את הקבנוס לקוביות קטנטנות ומטגנים עד פריכות במחבת טפלון. מצננים ומערבבים עם הכבד. המהדרין גם יטגנו שפע של טבעות בצל וייבשו אותן בתנור לפריכות נוספת.

הולך נהדר עם טוסטים וודקה, אך לשם שינוי לא נניח לידו ריבת בצל, ריבת עגבניות שרי, צ'אטני או כל דבר אחר מתקתק. נשאיר את זה פשוט.

מנת שרינג

שרינג הוא מונח מקצועי למנה גדולה שמניחים במרכז השולחן וכולם אוכלים ממנה. אנחנו, כלומר אני ברוב קולות, החלטתי שזה יהיה הרבה חציל קלוי, פלפלים קלויים, מעט טחינה, שיני שום ועליו קבבונים.

לבסיס נצטרך חציל או שניים, אותם קולים על אש פתוחה. מועכים את הבשר, מערבבים עם מעט שמן זית, מיץ לימון, מלח ופלפל. כדאי לעשות את זה כשעה בלבד לפני האוכל, כדי שהחציל יהיה חמים.

במקביל קולים פלפלים בצבעים שונים. קולפים, מוציאים את הגרעינים, קורעים בידיים לפרוסות גסות ומברישים במעט שמן זית ומלח גס. בקלחת עם חצי כוס שמן זית בערך, על אש קטנה מאוד, מבשלים 20-30 שיני שום קלופות, מוסיפים מעט מלח גס וכאשר הן מתרככות מסננים מהשמן ושומרים בצד. כמו כן מכינים כ-1/2 כוס טחינה גולמית, גם הפעם, בצורה הרגילה עם מים קרים, לימון, שום ומלח.

בנוסף למנה הגדולה מחמים מספר פיתות תפוחות מהסוג התימני, ולידן צלחת של ירקות פריכים וטריים: מלפפונים טריים, בצל ירוק ואפשר עוד פטרוזיליה. ואם בא לכם, אז כמה פלפלים חריפים מטוגנים עם שמן זית ומתובלים בלימון ומלח. מקנחים באבטיח, מלון, או תאנים - אם מישהו מוצא תאנים שיש בהן טעם.

קבבונים

המרכיבים (ל-25 קבבונים):

1 בצל גדול קצוץ דק מאוד, מטוגן במחבת עד הזהבה, מסונן ומצונן

2 שיני שום כתושות

1 כף קצוצה פטרוזיליה

2-3 כפות פרורי לחם

מלח ופלפל שחור

1/2 כפית פלפל אנגלי

(צילום: שירן כרמל)

אופן ההכנה:

1. מערבבים היטב את כל המרכיבים.
2. מרטיבים או משמנים את הידיים ויוצרים כ-25 קציצות קטנות. משאירים ללילה במקרר.
3. מטגנים את הקבבונים על מחבת פסים לוהטת, או על הגריל, כדקה-שתיים מכל צד, רק על מנת שיצרבו קלות.
4. מכניסים את הקבבונים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, כשהם מכוסים בנייר כסף. אופים 4-5 דקות נוספות.
5. בינתיים מסדרים על מגש את החציל הקלוי, מעליו את הפלפלים הקלויים והקרועים.
6. מניחים מעל את הקבבונים ועליהם מטפטפים בצורה יצירתית את הטחינה. מעל הכל מפזרים את שפע שיני השום הקלויות.