שתף קטע נבחר

מתוק ומיוחד: קינוח בניחוח לבנדר

במקום המלבי והפנה קוטה שהיא מרבה להכין בחודשי הקיץ, רקחה רותי קינן קינוח מתוק קצת אחר, עם פרחי לבנדר ופיסטוק חלבי. אפשר גם לגוון עם תרמילי הל, מי שושנים, או תמצית וניל

בימים אלה של להט שמש והבל סמיך, למי יש כוח לחשוב על בישולים ממושכים? אני אמנם נמצאת רוב הזמן בסביבתו המוגנת של המזגן, אבל רק המחשבה על עמידה מול הכיריים מעלה לי את החום. מה הפלא שבניגוד לכל כללי הזהירות והשמירה על המשקל, אני מתמסרת רק לקינוחים קרים? לפניהם אפשר להסתפק בפלטות של בשרים קרים או גבינות, מלווים בסלט ירוק ומרענן, להתעודד קצת עם יין צונן או קוקטיילים קפואים למחצה ולעבור ישר למה שמצדי הוא ממילא הכי קרוב לעיקר: הקינוח.

 

בממלכת הקינוחים הקרים שלי מככבים בראש ובראשונה מתכוני גלידה. מאז שרכשתי את אותו מכשיר ביתי פשוט, בגחמה של רגע ומתוך הנחה כמעט ברורה שהוא יבלה יותר זמן בארון הכלים מאשר בשימוש פעיל, אני לא מפסיקה לרקוח אותן. אז אם יש לכם מכשיר כזה חבוי באיזשהו מקום - עכשיו הזמן להוציא אותו ולהתחיל להתאמן בהכנת גלידות. המקום הכי טוב לפתוח בו הוא עלון המתכונים המצורף, בדרך כלל, לכל מכשיר. מכאן, אחרי שתיווכחו בקלות המופלאה של ההכנה, כבר תמריאו בעצמכם.

 

במקום טוב מאוד אחרי הגלידות הביתיות ניצבים אצלי המלבי והפנה קוטה. שניהם דורשים מעט מאוד התעסקות וגורפים הרבה מחמאות, ממש כפי שמצופה מקינוחים. הסוד הוא בגיוון - ממש כמו בגלידות: אני מתייחסת למתכון הבסיסי כאל נקודת מוצא וממנו גולשת להרפתקאות חדשות. הפעם, למשל, מחמת אילוצי מצאי, שילבתי בין השניים. בעצם, רציתי להכין פנה קוטה – אבל במקרר לא מצאתי אלא מכל שמנת אחד. וכשהתחלתי להרתיח חלב למלבי - התברר לי שבשקית הקורנפלור לא נותרו יותר משתי כפות. אז עברתי לאלתור, שהוליד יופי של בן כלאיים, מבוסס על חלב ושמנת ומיוצב בקורנפלור ובמעט ג'לטין. פחות כבד מפנה קוטה וקטיפתי הרבה יותר מהמלבי.

(צילום: index open)

 

כדי שממש לא ישעמם לי, החלטתי לתבל את התרכובת בדרך קצת פחות שגרתית. במקום מי הזהר (של פרחי הדרים) או מי הוורדים המסורתיים של המלבי, או ליקר התפוזים או תמצית הווניל, שבדרך כלל הולכים אצלי עם הפנה קוטה, תיבלתי בלבנדר. מצאתי את הפרחים הסגולים בחנות של אחת מרשתות הטבע. הם נמכרים בתפזורת לצד עלים וחליטות אחרים ועם הבטחה לסגולות מרפא (כנגד כאבי ראש ודיכאון, אם אינני טועה). אותי עניין הניחוח הבלתי שגרתי, אף כי (מניסיון מר) יש לנקוט בזהירות: יותר מדי ממנו עלול להסתיים בריח המזכיר מאוד סבון רחצה ובתוספת מרירות ממש לא מומלצת. ואז אתם באמת זקוקים למשהו נגד כאב ראש או דיכאון.

 

וכן - גם עניין ההגשה: כוסות הן כבר עניין נדוש (נראה לי שחוץ מסושי וסטייק הכל מוגש בזמן האחרון בכוסות שקופות), אבל כאן זה ממש מתבקש: ספלי מוקה קטנים, כוסיות יין או כוסות מעניינות אחרות (תקימו לתחייה את כוסות התה המרוקניות שאפסנתם בבוידם, למשל), יוסיפו לכם נקודות למנה הסופית.

 

קינוח בניחוח לבנדר

  • כדי להיות בטוחים שהקינוח חלק וללא גושים (מהקורנפלור או מהג'לטין), מומלץ לסנן את התערובת במסננת דקה לפני שמעבירים לכוסות או לכלי הגשה.
  • אם אין שקית בד או בד גזה – אפשר להכניס את פרחי הלבנדר לתערובת החלב ולסנן אותה אחרי הרתיחה.
  • במקום לבנדר אפשר לתבל במי פריחת הדרים, מי שושנים או תמצית וניל.
  • לנועזים: במקום לבנדר השתמשו בהל (כמה גרגרים פתוחים בתוך שקיק או הישר בתערובת החלב, ולסנן אחרי הרתיחה).

 

המרכיבים (ל-6 מנות):

1 כפית פרחי לבנדר

2 כוסות חלב

1 מכל (250 מ"ל) שמנת מתוקה

1/2 כוס סוכר

1/2 שקית (7 גרם) ג'לטין ללא טעם

2 כפות קורנפלור

להגשה:

מעט פיסטוק חלבי, שלם או גרוס גס

(צילום: index open)

 

אופן ההכנה:

  1. צוררים את עלי הלבנדר בשקית בד או בפיסת גזה (אפשר להשתמש גם במסננת לחליטת תה).
  2. יוצקים את החלב והשמנת לסיר קטן, על אש בינונית, ומוסיפים את הסוכר והשקית עם פרחי הלבנדר. מביאים לרתיחה.
  3. בינתיים ממיסים את הג'לטין על פי ההוראות שעל האריזה.
  4. ממיסים את הקורנפלור ב-1/4 כוס מים.
  5. כשתערובת החלב רותחת, מסלקים את הלבנדר ומנמיכים את הלהבה.
  6. יוצקים את הקורנפלור המהול, תוך כדי בחישה, וממשיכים לבשל עד שהתערובת מסמיכה וכמעט רותחת.
  7. מסירים מהאש ובוחשים פנימה את הג'לטין המומס.
  8. מערבבים היטב עד שהתערובת אחידה. יוצקים לכוסות ומצננים במקרר 4 שעות לפחות.
  9. בוזקים על כל מנה פיסטוק חלבי ומגישים.

 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Index Open
מומלצים