מאייבי: "אוכיח שיש לי מקום בבית"ר ירושלים"
הכירו את השוער החדש של מחזיקת הגביע, שיתחרה העונה על האפודה הראשונה עם אריאל הרוש ("מוכן למאבק"). מהילדות בקמרון, דרך ההתבגרות בצרפת ועד להגעה לישראל
לפעמים קל לשכוח, שז'וסלן מאייבי רק בן 23. מאחוריו שש שנים במועדון הצרפתי מץ, חוויה אחת לא כל כך נעימה בקפריסין, מסע הישרדות בהכח עמידר ר"ג וזימון בכורה לנבחרת הבוגרת של קמרון. הספק של קריירה שלמה בתקופה קצרה מאוד והרבה מאוד רעב להוכיח את עצמו.
מאייבי גדל כבן יחיד לאב דוד, שהתפרסם ככדורגלן ונחשב היה לכוכב גדול בנבחרות קמרון של סוף שנות ה-70 ותחילת ה-80. בגיל 10 הג'וניור החל לשחק כדורגל ומיד התברר כי מבחינת כשרון ונתוני גוף, עדיף שיתמקד בעמדת השוער. אקדמיית KSA, שהביאה לעולם את סמואל אטו, שלחה לו זימון לעבור לשורותיה.
_wa.jpg)
"אבא רצה שאעבוד במשרד"
עד כמה שזה ישמע מצחיק, דווקא אביו התנגד. "הוא היה שחקן וידע מה זה אומר", סיפר מאייבי בראיון ל-ynet. "הוא העדיף שאלך לבי"ס, שאלמד ואעבוד במשרד. אף אחד לא הבין למה הוא לא רצה שאהיה כדורגלן. אחרי קריירת המשחק שלו הוא עבר להיות מאמן ולא היה בבית כמעט. דודה שלי היתה זו שעזרה בגידול שלי ואמרה לי לרדוף אחרי החלומות שלי".
בגיל 14, כמו שקורה עם חלק גדול מהכדורגלנים הצעירים המוכשרים בקמרון, מאייבי החליט לארוז את הפקלאות ונענה להצעה שקיבל מהאקדמיה של מץ הצרפתית. אחרי שסיים גיל נערים, נאבק מאייבי במשך ארבע שנים על מנת להתקדם ובבוא היום לקבל הזדמנות לפתוח בקבוצה הבוגרת של המועדון.
"במץ ובכלל בליגה הצרפתית, העדיפו תמיד שוערים ותיקים ולא רצו להמר עלי. בשלב מסויים מצאתי את עצמי בגיל 19-20, עם סרט הקפטן של קבוצת הנוער אותו נתנו לי כדי שלא אעזוב, וידעתי שמתישהו זה היה חייב להיפסק. רציתי להוכיח לעצמי שאני יכול לשחק בליגה בכירה, אולי אפילו מחוץ לצרפת וקיבלתי הצעה מאספניול הספרדית".
"קלינגר מקצוען"
ההצעה עליה מדבר מאייבי, הגיעה לאחר שבאספניול כבר הבינו שקרלוס קאמני, אולי השוער הטוב באפריקה, כבר לא יישאר בקבוצה. מאייבי היה מיועד לתפוס את מקומו, אלא שבסופו של דבר נשאר קאמני בעיר ברצלונה. "אני מקווה בשבילו שיתקדם לקבוצה גדולה, הוא חבר טוב שלי ולמדתי ממנו הרבה".
ואז הגיע מאייבי לתחנה הראשונה שלו מחוץ לצרפת - לרנקה מקפריסין. אלא שגם שם לא זכה השוער הצעיר ליותר מדי דקות. "בלרנקה התחלפו שלושה נשיאים וחמישה מאמנים בחצי שנה. גם עם ניר קלינגר יצא לי לעבוד, והאמת היא שהוא היה הכי מקצוען. הוא מאמן מצוין שהאמין בי ונתן לי הרבה ביטחון".
אחרי הניסוי הכושל בלרנקה, נבחן מאייבי באשדוד, אך המאמן יוסי מזרחי לא רצה לקחת עליו הימור בשל גילו הצעיר. דודו דהאן, שהתאכזב מרוברט באדג'י בהכח עמידר ר"ג, קפץ על המציאה והרוויח בגדול את השוער שנתן את התצוגות הטובות ביותר בסיבוב השלישי.
"נשארתי בווינטר עד 4 לפנות בוקר"
למעשה, מאייבי כמעט והשאיר את הכח במו ידיו בליגה. בווינטר טוענים, כי אם הוא לא היה נוסע למחנה של נבחרת קמרון הבוגרת ומחמיץ את משחקי ההשרדות מול אחי נצרת, הכח בוודאי היתה משחקת גם העונה בליגת העל. מאייבי שופך קצת אור על פרשה מוזרה שהתרחשה בשלהי העונה בקודמת.
"אחרי המשחק האחרון של הליגה, נשארתי בווינטר עד 4 לפנות בוקר, כשהטיסה שלי היתה אמורה לצאת ב-7 לכיוון קמרון. קיבלתי זימון ראשון לנבחרת הבוגרת, כשהועברו אלי מסרים על כך שהמאמן רוצה לראות אותי. בהכח לא הראו לי את המכתב עד הרגע האחרון, אבל שכנעתי אותם שאני שחקן חדש בנבחרת, אני צעיר ואני חייב לבנות לעצמי שם. בסוף הם הבינו".
"הם ניסו להסביר לי שיש עוד שני משחקים, אבל בנבחרת אמרו שאם אני לא מצטרף עכשיו, אולי לא יזמינו אותי בעתיד. שמעתי שאומרים שאיתי הכח אולי היתה נשארת, אבל אי אפשר לדעת בכדורגל שום דבר. אולי הייתי סופג חמישייה? באמת שאי אפשר לדעת".
"תמיד אזכור את הכח לטובה", מודה מאייבי. "שמעתי שהם בונים קבוצה חזקה, שתנסה לחזור לליגת העל ואני לפחות אחזיק להם אצבעות. כולם שם היו טובים אלי: הבעלים, האוהדים, המאמן. אף אחד לא הכיר אותי לפני כן. זה היה כאילו שהם החליטו לתת לי מתנה ותמיד אזכור את זה".
"מיד רואים שבית"ר זה מועדון גדול"
אחרי חצי עונה מצוינת בהכח, שמו של מאייבי הפך לשגור בפיהם של המאמנים הבכירים. במכבי ת"א לקחו אותו בחשבון, בהפועל ת"א הוא היה מיועד להחליף את וינסנט אניימה, במידה וזה היה עוזב. גם במ.ס. אשדוד הבינו שעשו טעות כשויתרו עליו. "ידעתי שאשר בליגת העל", טוען מאייבי, "השאלה היתה רק איפה".
בית"ר ירושלים מיהרה לזמנו לבית וגן, עוד לפני שמינתה מאמן והשבוע הוא הפך באופן רשמי לשחקן הרכש הראשון שחותם בשורותיה. "ידעתי שבית"ר זה מועדון גדול ועכשיו, כשאני מתאמן בקבוצה, אני מבין למה", טוען מאייבי. "האוהדים עוצרים אותי ומזהים אותי בכל מקום. גם בבנק ביקשו ממני חתימות. זה היה משוגע. יש כאן תמיכה גדולה".
על התחרות הצפויה לו עם אריאל הרוש, שוער הנבחרת האולימפית של ישראל, הוסיף מאייבי: "אף אחד כאן לא הבטיח לי שאהיה שוער ראשון ואני מקווה לקבל את ההזדמנות. צריך לעבוד קשה ולנסות להרשים את המאמן יצחק שום. בקבוצה כמו בית"ר, צריך לתת 300 אחוז ואני צריך להוכיח שלמרות שאני צעיר, אני יכול לשחק. גם אריאל צעיר ושנינו נילחם על האפודה. נראה מה יהיה".
"נכנסתי לדיכאון"
אלא שבתוך המועדון צצו בשבועיים האחרונים קולות שהביעו אכזבה מיכולתו של מאייבי עד כה. במחנה האימונים ברומניה הורחק השוער ולאחרונה הסתובב עם ראש שפוף. "לא הרבה יודעים, אבל דודה שלי הלכה לעולמה יום אחרי שהגעתי לארץ ולא סיפרתי את זה לאף אחד בבית"ר. זו הדודה שגידלה אותי ונכנסתי קצת לדיכאון".
"בסך הכל זו קבוצה חדשה וזה לא זמן טוב לצאת לחופשה. אני לא הטיפוס שעושה דברים כאלה, אבל מצד שני זו תקופה לא קלה בשבילי", הוא מגלה. בינתיים, היו"ר איציק קורנפיין שוחח עם מאייבי וביום חמישי האחרון אף סייע לשוער מבחינה פיננסית, על מנת שזה יוכל לשלוח כסף לקמרון.
"הציעו לי לקחת חופשה אבל לא רציתי", משחזר מאייבי. "עכשיו אני צריך להוכיח לאיציק ובעצם גם למאמן, לאוהדים ולכולם, שמגיע לי להיות בבית"ר. חיכיתי להזדמנות כזאת הרבה זמן ואני מקווה שאקבל אותה ואקח אותה כמו שצריך".
"ברור שאני רוצה לחזור לאירופה מתישהו"
בעקבות הדיכאון, נתפס מאייבי כטיפוס מתבודד שלא מרבה להפגין רגשות. לאימונים הוא הגיע עם איי-פוד ואוזניות, כשחוץ משני הזרים הברזילאים, דייויד גומס וטאליס פריירה, אף אחד לא ממש מחליף איתו מילה. "זה רק עניין של זמן, אני אתחבר לקבוצה", הוא מרגיע.
ומה המטרות לעתיד? מאייבי מקווה לחזור לליגה הצרפתית או הספרדית, דרך הדלת הראשית ואחרי שנתיים כשוער הנבחרת האולימפית של קמרון, מקווה גם לתפוס מקום של קבע בסגל הבוגר לצד סמואל אטו וחבריו. "אני יודע שאני צעיר, אבל אני לומד מכל דבר וכל הזמן מחפש איך להשתפר", הוא מסכם.
"ברור שאני רוצה לחזור לאירופה. אני חייב את זה לעצמי. אני חייב להוכיח שאני מסוגל לשחק באירופה כשוער ראשון, למרות שגם להישאר בישראל זה לא ממש רע. אני גם רוצה לרשת את קאמני בבוא היום. הגיע הזמן שלי לפרוץ קדימה. אני מקווה לקבל הזדמנות, רק שיתנו לי".
