מארגני העצרת: שמענו הבטחות - רוצים מעשים

שלב ההבטחות הסתיים - עכשיו מחכים בקהילה הגאה למעשים. פעילים מרכזיים בקהילה הגאה סיכמו בסיפוק את עצרת הזיכרון אמש (שבת), במלאות שבוע להתקפת הירי ב"בר-נוער", שבה נרצחו ניר כץ וליז טְרוֹבִישִי. לפי הערכות לא רשמיות, כ-25 אלף איש הגיעו לכיכר רבין. מארגני הארוע טענו כי למקום הגיעו 70 אלף איש.

אדיר שטיינר, ממארגני הארוע, אמר ל-ynet בתום העצרת כי הוא מצפה לראות את ההבטחות שניתנו מעל בימת הנואמים הופכות למעשים: "אנו רוצים שמערכת החינוך תכניס מערך הסברה עם תכנים נגד הומופוביה.

אנו מקווים שהבטחת ראש הממשלה לוועדת שרים שתבחן את אפליית ההומואים תקום במהרה. בכל מה שקשור לרווחה, קיבלנו הבטחה לתמיכה מהשר הרצוג. אנו מקווים שזה יתחיל באופן מיידי".

גם מייק המל, יו"ר אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרים, אמר כי על הדיבורים להפוך למעשים: "צריך לראות האם הורים דורשים מבתי הספר ומהמורים לדבר על הנושא, האם מקומות עבודה מבינים את מחוייבותם לסוגיה".

רבים מבאי העצרת ציינו לאחר סיומה כי שאבו עידוד רב מדברי הנשיא פרס שאמר בנאומו: "כל האזרחים הם אזרחים שווי זכויות. כל אדם נולד שווה, ולכל אזרח יש החופש להיות מי שהוא. והרשות נתונה להיות שונה וגאה. להיות אחר. אין אנו רשאים לנבור בחייהם של אחרים, כל עוד הם שומרים על החוק והסדר.

המנחה, גל אוחובסקי, מיהר להודות לפרס במילים חמות: "יש לי צמרמורות מהדברים. הרבה זמן חיכינו שנשיא יגיד את הדברים האלה עלינו ויחבק אותנו ככה - אמנם לא בנסיבות האלה כמובן".

שר החינוך, גדעון סער הבטיח לחסל את ההומופוביה: "זהו הרגע לחשבון נפש ולא לחשבונות פוליטיים או אישיים. הערב הזה נתחייב כולנו - להיאבק ברעה החולה והמרעילה – ההומופוביה, עד למיגורה". יצוין כי גם שעות לפני העצרת הרימה השנאה את ראשה כאשר חברי הקהילה קיבלו איומים. חייל חרדי נעצר בירושלים לאחר שהשאיר הודעות מאיימות בפורום גאווה באחד מאתרי האינטרנט.

הודה לנשיא במילים חמות. גל אוחובסקי (צילום: עופר עמרם)

"הנשיא והשרים אמרו דברים שלא שמענו אף פעם", אמר ל-ynet יניב וייצמן, יו"ר ארגון הנוער הגאה. "אני מצפה לשמוע תוכנית של ועדת השרים למען שוויון זכויות לקהילה הגאה. שהאהבה שלנו, שחטפה כדור במוצאי שבת, תהפוך להיות לגיטימית. ההישג יושלם כשהאהבה שלנו תהפוך לגיטימית", אמר והוסיף כי הקהילה הגאה קיבלה תמיכה שהוא לא זוכר כמותה.

להשיב את תחושת הביטחון לקהילה

ראשי הקהילה אמרו לאחר הארוע כי יש עוד עבודה רבה כדי להשיב את הביטחון לחבריהם. שטיינר הסביר: "יש רבים שלא באו לעצרת, כי פשוט פחדו - ואנו צריכים לשקם את הביטחון העצמי ולהתחזק".

"אנחנו מאוד מקווים שהרוצח ייתפס. זו תחושה מאוד לא נעימה לדעת שהוא עדיין מסתובב חופשי. להומואים ולסביות יש מספיק עם מה להתמודד והם לא זקוקים לפחד עלום נוסף שמסתובב לו אי שם עם מסיכה שחורה בכיס ואקדח".

המארגנים יצאו מעודדים. רבבות בכיכר (צילום: יעל גולן)

שטיינר שב ותקף את ההסתה, שמגיעה לעתים מהחלונות הגבוהים ביותר: "אנו לא מוכנים יותר לשמוע שר במדינת ישראל תוקף אותנו - והממשלה שותקת".

המל אמר שיש למצוא דרך ממוסדת לתמוך במשפחות הנפגעים והפצועים: "נבקש הכרה בנפגעים כנפגעי טרור, כי המשפחות חייבות לקבל את התמיכה. בנוסף, אנחנו מחפשים דיור חלופי לפעילות בנחמני, בראש ובראשונה לבר נוער, אך גם לפעילויות נוספות. חייבים למצוא בית חדש". 

בעיני רבים, רגעי השיא בעצרת היו נאומיהם של שניים מפצועי ההתקפה הרצחנית. אור גיל ריגש את הקהל: "בשבוע האחרון הפחד מלווה אותי בלילות, בעיקר כשאני חושב על כך שהרוצח עדיין חופשי.

הפחד לא יתגבר על החופש, אף משוגע או פסיכופט לא יחזיר אותי לארון. אני רוצה לקרוא מעל במה זו לכל נער ונערה כמוני לא להתפשר על האמת הפנימית צאו מהארון זה הדבר הנכון לעשות".

יחד עימו עלה לבמה מדריך הנוער חן לנגר, שהגיע לעצרת כשהוא יושב על כסא גלגלים. הוא לא הצליח לעצור את הדמעות כשנאם: "יום בו מרכז מפגש מידע וסיוע לנוער במצוקה הופך לבריכת דם שותת. זה היום בו מאסנו לשתוק. מאסנו מלהסתתר. מאסנו מלטשטש את פני המציאות. היום צריך להסתכל על הזוועה בעיניים, בעיניים של החברה הישראלית והשסע העמוק שממאנים להתאחות. בעיניים של אותם נערים שצריכים להתמודד עם הורים וחברה המפנה להם עורף, בעיניים של האנשים הטובים באמצע הדרך ולומר להם שהבית שהיה לכל אותם אלפי נערים ונערות שעברו בו מקום מפלט היה לבית מטבחיים של רוצח נבל".