שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אצל סרגיי בחצר: גנים, בתים וחצרות בבירה

    מאחורי חומות, בצלם של עצים עתיקים, צריחי כנסיות ומבנים היסטוריים, חבויות בירושלים חצרות מרהיבות, עמוסות סיפורים ועלילות. שווה לחפש בביקור הבא בבירה

    בירושלים מסתתרים חצרות וגנים יפהפיים נסתרים מעין, ששעריהם פתוחים לכל מבקר, ללא תשלום. ליקטנו כמה מהחצרות המעניינות והפחות מוכרות. מסע בזמן אל העבר הרומנטי של העיר.

     

    חצר סרגיי

    מתחם סרגיי חבוי בפינה נסתרת ממערב למגרש הרוסים במרכז העירוני של ירושלים. הוא קרוי על שמו של הנסיך הגדול סרגיי רומנוב, בנו הבכור של הצאר אלכסנדר השני. המבנה בעל מגדל אבן עגול וגבוה, דמוי צריח שחמט, בנוי בסגנון רוסי, כדוגמת בנייני הפאר מהמאה ה‭19-‬ בסנט פטרסבורג. המקום נרכש על ידי הרוסים ב‭1886-‬ כדי להקים בו אכסניה מפוארת לעולי רגל, לאורחים חשובים ולמשלחות רמות דרג מרוסיה הצארית. ואכן, כאשר הושלם הבניין ב‭1890-‬ הוא כלל 16 חדרי לינה, מהם 8 מפוארים, ארבעה אולמות, שני חדרי אוכל, ספריה, מכבסה, מחסנים, אורווה, ובית מרחץ (שבו פועל היום המרכז הירוק של החברה להגנת הטבע‭.(‬


    חצר סרגיי (צילום: מאיר אזולאי)

     

    כאשר נכבשה ירושלים על ידי הבריטים ב‭,1917-‬ השכירו הרוסים חלק מהבניינים במגרש הרוסים לבריטים. כאשר עזבו הבריטים את הארץ במאי ‭,1948‬ תפסו כוחות ההגנה, האצ"ל והלח"י את מכלול המבנים. היום מאכלסים את חצר סרגיי יחידה של משרד החקלאות, יחידה של רשות הטבע והגנים, משרדי החברה להגנת הטבע והמועצה לשימור אתרים.

     

    הגינה היפהפייה והרומנטית בחצר המתחם כוללת בריכת דגי נוי, תצוגת קבע של מתקנים חקלאיים מהתקופה הקדומה בארץ ישראל ומשטח מרוצף להופעות ולאירועים.

     

    • מיקום: רחוב הלני המלכה ‭.13‬ 
    • שעות ביקור: א‭-'‬ה' ‭,21:30–08:00‬ שישי ‭,13:00–08:30‬ סגור בשבת.  

     

    גן דניאל

    הגן על שמו של ראש העיר בעבר דניאל אוסטר מכונה גם גן העיר וגם גן ספרא, והוא נמצא בחלקו המזרחי של מתחם קריית עיריית ירושלים. כדי להגיע אליו היום מרחוב יפו צריך לדלג מעל הפצע הירושלמי המכונה רכבת קלה, אך המאמץ משתלם.

     

    הגן הוקם ב‭1891-‬ על שטח שהיה בבעלות עיריית ירושלים באותה עת, שימש כמגרש מסדרים ונועד להיות כיכר עירונית בסגנון אירופאי. הוא כלל בריכת דגים וסככת עץ שבה ניגנה תזמורת של הצבא הטורקי. מיד לאחר הכיבוש הבריטי של העיר הוקמו בנייני שלטון בסמוך לגן וסביבו (בניין עיריית ירושלים ההיסטורי, בניין בנק לאומי, בניין הדואר המרכזי‭.(‬ במסגרת בנייה ממסדית זו שונה עיצוב הגן בסגנון בינלאומי ובסגנון אר-דקו.

     

    ב‭1957-‬ הונח על אחד מקירות הגן פסיפס המתאר את מפת העיר ירושלים, מעשה ידי האמנית נעמי הרניק. עם הקמת כיכר ספרא הוחלט לפתוח את הגן לעבר רחוב יפו. חומות הגן פורקו, הפסיפס הוסר, ורק פנסי האר-דקו נותרו. ב‭1997-‬ הוצב בגן פסל של האמן הנודע רוי ליכטנשטיין לזכרו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל, שנקרא "ראש מודרני‭."‬ 

     

    • מיקום: רחוב יפו ‭.2‬ 
    • שעות ביקור: 24 שעות ביממה.  

     

    בית תבור

    עוד פנינה ירושלמית חבויה מאחורי חומה ברח' הנביאים ההומה. הבית נבנה בשנות ה‭80-‬ של המאה ה‭19-‬ על-ידי האדריכל והארכיאולוג הירושלמי קונרד שיק, שהיה מגדולי בוניה וחוקריה של ירושלים.  


    בית תבור (צילום: דודי הכהן)

     

    את השם "בית תבור" שאל שיק מספר תהילים: "צפון וימין אתה בראתם, תבור וחרמון בשמך ירננו" (תהילים פ"ט, י"ג‭.(‬ הפסוק מתנוסס על שער הכניסה.

    השער מזכיר מבצר גרמני מימי הביניים וכולל צריח שמירה קטן להגנה מפני שודדים ופורעים. הבניין הראשי תוכנן במקורו כמו רבים מבתי המושבה הגרמנית שנבנו בסוף המאה ה‭:19-‬ חדר מרכזי ארוך שממנו יוצאים שני חדרים בכל צד, לכולם קירות אבן עבים. במלחמת העולם הראשונה הופקע הבית על ידי השלטונות העותומנים והוסב למגורי קציני הצבא הטורקי. במלחמת העצמאות נתפס הבית על-ידי כוחות צה"ל ושימש למגורי פליטים יהודים מהעיר העתיקה.

     

    ב‭1950-‬ ננטש בית תבור ועמד בשיממונו. גרטה אנדרן, פרוטסטנטית אדוקה שהצילה יהודים רבים באוסטריה, הסבה את הבניין למרכז ללימודי דת והתקרבות בין דתית. כך הוקם כאן "הסמינר התיאולוגי השוודי‭,"‬ המכשיר עד היום צעירים סקנדינבים בנושאי יהדות, לשון עברית, ידיעת הארץ, ארכיאולוגיה ועוד.

     

    בבית תבור שתי חצרות פנימיות קטנות ואינטימיות, ובשוליהן ירק מטופח. במרכז החצר האחורית נבנתה מזרקת מים מסוגננת, שניזונה מבור המים הענק שמתחת לחצר. מרזבי הגגות מתנקזים כולם אל הבור, שהיה מקור המים של הבית.

     

    • מיקום: רחוב הנביאים ‭.58‬ 
    • שעות ביקור: ב‭-'‬ו‭.13:00–09:00 ,‘‬

     

    חצר בית הספר האנגליקני

    ב‭1843-‬ החלה "האגודה הלונדונית להפצת הנצרות" את פעילותה המיסיונרית בירושלים. היא הקימה בית חולים ובו 12 מיטות בבניין שכור בעיר העתיקה. כאשר התברר כי הבניין צר מלהכיל את הנזקקים הוחלט להקים בית חולים מודרני מחוץ לחומות ברחוב הנביאים.

     

    בית החולים תוכנן על ידי נשיא אגודת האדריכלים הבריטים דאז, האדריכל ברספורד פייט, נבנה בפיקוחו של האדריכל הגרמני הטמפלרי תיאודור זנדל ונחנך ב‭.1897-‬ המתחם כולל שבעה ביתנים נפרדים, מחוברים זה לזה באמצעות מסדרון בצורת קשת.

     

    הפעילות המיסיונרית עוררה התנגדות עזה בקרב פרנסי היישוב היהודי בירושלים, אך במרוצת הזמן הגיעו גם יהודים לקבל טיפול רפואי. ב‭1963-‬ הפך המקום לבית ספר פרטי בינלאומי שלומדים בו בעיקר ילדי דיפלומטים. בחצר המרווחת ספסלים ועצי דקל באווירה ים תיכונית. את הסיור בחצר ובמוזיאון הקטן שבבניין מדריך אהרן איימי מניו-זילנד, הממונה על קשרי החוץ של המקום.

     

    • מיקום: רחוב הנביאים ‭.82‬ 
    • שעות ביקור: שני–שישי, ‭,17:00–09:00‬ בתיאום עם מזכירות בית הספר בטל' ‭.02-5677200‬

     

    הכנסייה האתיופית

    לאתיופים הנוצרים זיקה עמוקה לירושלים. על פי אמונתם, אתיופיה היא ארץ ציון החדשה, ובית המלוכה האתיופי משתייך לזרע שלמה המלך. בין הבתים המרתקים ברחוב אתיופיה (שכונה בעבר שכונת החבשים) שוכנת כנסיית קִידאנה מִהְרת, ובעברית: ברית הרחמים. לאחר גיוס כספים מקיסר אתיופיה יוהנס הרביעי וקבלת אישור טורקי החלה בניית הכנסייה ב‭.1882-‬

     

    הכנסייה בנויה על פי דוגמת כנסיות באתיופיה: צורתה עגולה וגג הכנסייה מכוסה בכיפה שחורה ועליה צלב אתיופי. בסמוך לה נמצא מבנה המשמש לאפיית לחם הקודש ונקרא בשם העברי בית לחם. החצר רחבת ידיים, נטועה בעצים ופתוחה לביקורים.

     

    • מיקום: רחוב אתיופיה ‭.10‬ 
    • שעות ביקור: השער היפה פתוח מרבית שעות היום, אין צורך בתיאום מראש.

     

    בית אות המוצר

    בתוך מבנה אבן היסטורי שהוקם ב‭1930-‬ עבור מסדר ההוספיטלרים, שוכן היום מוסד אמנותי, שתפקידו לקדם יצירה מקורית בעיקר בתחומי האמנות הפלסטית.


    בית אות המוצר (צילום: רון פלד)

     

    כאשר הוקם, שימש המבנה כאגף של בית החולים למחלות עיניים "סנט ג'ון‭,"‬ יחד עם אגף נוסף מעבר לכביש, היום מלון הר-ציון. המבנים קושרו במנהרה ששימשה גם לאיחסון חומרים רפואיים. סגנון הבנייה משלב אלמנטים מזרחיים, ארצישראליים ואירופיים. החצר הפנימית בנויה במתכונת חאן, שהייתה אופיינית לירושלים דאז. מהחצר אפשר לראות אריחי קרמיקה ארמנית שנקבעו במקום ב‭.1925-‬

     

    • מיקום: דרך חברון 12 (מול הסינמטק‭.(‬ 
    • שעות ביקור: א‭,'‬ ב‭,'‬ ד‭,'‬ ו‭,19:00–17:00 ,13:00–10:00 ,'‬ מוצ"ש, ‭.22:00–19:00‬ 

     

    הכתבה נכתבה בעזרתו של איציק שוויקי, רכז ירושלים במועצה לשימור אתרים, ובעזרת ספרו של דוד קרויאנקר "רחוב הנביאים"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "אצבע עוג מלך הבשן" בחצר סרגיי
    צילום: רון פלד
    מומלצים