שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    פשוט חבל

    מותו של דודו טופז יכול להתפרש כסיפור קלאסי של עלייה ונפילה. הוא היה איש טוב ומיטיב וגם מניפולטור ציני, אך אם יש כאן טרגדיה, הרי היא זו של ילדיו, שצל מותו ירחף מעליהם תמיד

    הפיתוי לספר את אגדת חייו ומותו של דודו טופז כסיפור שיש בו משמעות טראגית עבור כולנו הוא פיתוי גדול ומיידי. הבה לא נכנע לו. אם יש כאן טרגדיה, הרי היא זו של הילדים שטופז היה אביהם ושצל מותו ירחף עליהם מעתה ועד עולם. מי ייתן שלא ידעו עוד צער.

     

     

    מותו של טופז יכול להתפרש כסיפור קלאסי של עלייה ונפילה, כאילו אי אפשר להגיע לפסגות הרייטינג מבלי לצנוח משם בחבטה קטלנית למי שכבש את הפסגה. אבל ראיה כזאת של חייו ומותו היא שטחית ובנאלית לאין שיעור. לעולם איננו יודעים מדוע אנשים בוחרים לגדוע את פתיל חייהם.

     

    האם זה פגם גנטי שמצוי אצל חלק מן הלוקים בדיכאון? האם זו הבושה? האם זה פחד מהתמודדות עם מה שצפוי בוודאות בהמשך? האם זו החלטה פילוסופית ראשונה במעלה, כמו שאמר אלבר קאמי? לכו תדעו: עכשיו ובימים הקרובים, יותר מדי עיתונים וערוצי טלוויזיה ושידורי רדיו יוקדשו למוות הזה. אנשים יאמרו שהיה צפוי מראש, אנשים יזדעזעו, אנשים יזילו דמעה, או יחוו שמחה משונה לאיד.

     

    כל זה, כמו חייו של דודו טופז, לא יתרום דבר להבנת הנפש האנושית על רבגוניותה ומשוגותיה. חבל על דאבדין. באמת לא צריך לשכור בריונים אלימים או להתעטף באהבה מדומה של כל עם ישראל כדי לזכות באמירה הזאת. פשוט חבל, ודי.

     

    • לכל כתבות התרבות

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    טופז. חבטה קטלנית
    צילום: ירון ברנר
    לאתר ההטבות
    מומלצים