לכל בחורה היה זאב בחיים, ואם לא - יהיה לה
אתה מת להכניס אותי למיטה כבר הערב? זכותך הלגיטימית לנסות, אבל תהיה אמיץ, תתחבר לטבע הזאבי שלך ותגיד את זה. על זאבים בעור של כבש שמתחפשים לסבתות חביבות
אמונה רווחת גורסת שהאגדה "כיפה אדומה" נולדה כשאמהות הזהירו את בנותיהן מפני גברים בהגיען לתחילת גיל הבשלות המינית. המסר של הסיפור היה משהו בסגנון: "עכשיו, כשיש לך כיפה אדומה (סמל לתחילת המחזור החודשי), עלייך להיזהר מזאבים, כלומר, מגברים".
הגם שאפשר להגיד הרבה דברים על גברים, ורובם גם יהיו נכונים, לי זה נשמע מעט מכליל. לכן פיתחתי לקח אלטרנטיבי משלי לסיפור כיפה אדומה, וככה זה הולך:
לכל בחורה יש או היה איזה זאב בחיים, ואם לא - אז יהיה לה כזה בעתיד. מין בחור שיש לו את הכוח לגרום לה לסטות מהשביל ומדרך הישר וללכת אחריו למעמקי היער, לתת לו לעשות בה כשלו.
מודה ומתוודה, אני פוחדת מהזאבים ונמשכת אליהם, בעת ובעונה אחת. יש בזאבים מין ריגוש מסקרן, או סקרנות מרגשת, או משהו משניהם. אני כבר לא מפחדת מזאבים, ולרוב משתדלת גם להזכיר לעצמי לנסות שלא להימשך אליהם. עדיין, הכרתי כמה וכמה זאבים, חלקם בוגרים, חלקם גורים, ולאט לאט הבנתי כבר איך לאכול אותם. זה לא היה קל, אני מודה, אבל כמה מהזאבים שהכרתי, זאבי פרא רעים, חיסנו אותי.
קבלו תיקון בעצם. מזאבים רגילים אני כבר לא מפחדת, אבל דווקא השלב בסיפור בו מתחפש הזאב לסבתא חביבה מערבל לי את הבטן. הוא מתקרב לכיפה אדומה, גורם לה לבטוח בו, להשיל את כל מנגנוני ההגנה, עד הסוף הבלתי נמנע.
יחי ההבדל הקטן
מזאבים מחופשים, מהם אני מפחדת. כזו אני, בחורה פשוטה, מעדיפה זאבים "סתם". עם סתם זאב אין לך שום ציפיות. עם זאב מחופש, את מוצאת את עצמך באמצע הלילה חושבת על שירים לחופה. יחי ההבדל הקטן.
והנה, ממש כפי שלב הקורא יוצא אל כיפה אדומה, שהזאב הצליח לרמות אותה בכסות של סבתא מתוקה, כשבחורה מספרת שהיא שכבה עם בחור בדייט ראשון, אני יודעת מה עובר לאנשים בראש: בטח היא נסחפה, אולי קצת שתתה, אולי היא חושבת שיש ביניהם חיבור קוסמי מופלא שחייב להתממש ממש הלילה (ותחת אדי אלכוהול), ושאין כל סיכוי בעולם שמשהו כמו סקס יכול להפריד את שתי הנשמות התוהות והתועות האלה, שמצאו זו את זו בעוד לילה בעיר הגדולה. המהדרין יחשבו שהיא זולה. בדרך כלל חושבים "איזה חרא של גבר", מניאק ששידל אותה להיכנס למיטה בדייט ראשון.
אבל כמו שאומר השיר - יש סקס אחר. סתם זאב לא ישקר לך לגבי כוונותיו כלפייך. מה שאת רואה, זה מה שאת מקבלת. הוא לא יכול להסתיר את היותו זאב, את הטבע שלו. ואני, אדם שהכנוּת היתה תמיד נר לרגליו, מוצאת את זה מגניב מאוד.
תהיה אמיץ
אתה מת להכניס אותי למיטה כבר הערב? זאת זכותך הלגיטימית לנסות, אבל תהיה אמיץ, תתחבר לטבע הזאבי שלך ותגיד לי את זה בפנים.
אולי תזכה למבט המום, אולי תזכה לכך שאני אקום באמצע הדייט ואחתוך הביתה, ואולי גם אסנן כלפיך "זבל של בנאדם" בדרך החוצה. אבל אולי, רק אולי, תופתע לגלות שאני מרגישה אותו דבר. שהגבר המקסים והכריזמטי שיושב מולי עכשיו ושותה ערק, אפילו שיש בינינו משיכה מטורפת, הוא לא בשבילי באמת, אבל אני לא שוללת שיכול להיות לנו לילה חביב, שבסופו ניפרד כידידים, ואולי אפילו נחזור על הטריק הזה שוב מתישהו.
נוראים בעיניי דווקא הגברים שמתחפשים לסבתות חביבות, ואת מגלה שמדובר בזאב בעור של כבש מאוחר מדי, רק אחרי כשכבר נלכדת.
כל המחשבות האלה על כיפה אדומה, סתם זאבים וזאבים מחופשים התעוררו אצלי אחרי לילה מדהים עם זאב תל-אביבי. זאב אמיתי שגאה בהיותו זאב, נטול כל תחפושת. כך, לכל הפחות, הוא היה איתי.
הזאב ואני הכרנו ב-JDate, וכבר מההתחלה הוא היה זאב מושלם. עם שפם, זקן ועגיל בגבה, הוא היה מבריק, קר, ציני וסקסי להחריד, כמו שזאב צריך להיות. והנה, אחרי פלרטוטים וירטואליים ומשחק מקדים אינטלקטואלי של כחודש, נפגשנו - הוא, בתפקיד הזאב, ואני, בתפקיד כיפה אדומה, בערב קיצי. סוף הערב הזה היה צפוי בשנייה שהסתכלנו זה לזה בעיניים.
כמה קל יהיה למקטרגים לומר שנסחפתי, ושזה האלכוהול או טיפשותי שהאמנתי בחיבור קוסמי נדיר, או אולי לרדת על הבחורות התל אביביות הזולות. אבל לא. יש סקס אחר. הזאב שלי לא התחפש בשום תחפושת. הכל היה על השולחן מהרגע הראשון. אתם יודעים מה? לפעמים אני רוצה את זה ככה.תוך שעתיים היינו אצלי בבית. השיש במטבח לעולם לא ייראה לי אותו דבר.
שאלתי אותו "אז אתה מהזזים?"
אחרי לילה שאפשר לחוות רק עם זאבים אמיתיים, בזמן שהוא מתלבש, שאלתי אותו "אז אתה מהזזים?", והוא ענה בפשטות, "אני בטח לא מהנשארים". מצחיק אותי ועצוב לי גם יחד שהכנות שלו, כלפיי וביחס לסיטואציה, כבשה אותי יותר מכל מחווה רומנטית מזויפת.
נכון, זאב הוא זאב הוא זאב, ובסופו של דבר אנחנו נתחתן עם הציידים האמיצים שיצילו אותנו מפני הזאבים הרעים, המחופשים והלא מחופשים, שמסתובבים חופשי ביערות האורבניים, יהרגו בידיים חשופות את הכאב שהם גרמו לנו, ובליבם הטוב ישכיחו מאיתנו את זכרם.
נכון, בסוף גם אנחנו נעבור לרמת השרון, ניקח משכנתה ונגדל 2.4 ילדים. אבל עד אז, כיפה אדומה היא כבר ילדה גדולה. אתה זאב? תהיה זאב. אל תגרום לי להתאהב בך כשאתה מחופש.
- הטור הקודם: הפשע המושלם? תרגיל המקלחת
