שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    "בצלם": 773 מהרוגי עופרת יצוקה - אזרחים

    בארגון זכויות האדם אספו את שמות כל ההרוגים הפלסטינים במבצע, ומצאו כי 60 מהם היו בני פחות מ-5 ורק 330 השתתפו בלחימה. מנגד, מחקר ישראלי אחר מטיל ספק בנתוני הפלסטינים - וטוען שקרוב ל-1,000 מההרוגים הם מהחמאס

    כמה פלסטינים נהרגו ברצועת עזה במהלך "עופרת יצוקה"? שמונה חודשים לאחר המבצע, נראה כי הפערים בין נתוני הצדדים רק מעמיקים: מדו"ח חדש של ארגון זכויות האדם "בצלם", המתפרסם הבוקר (יום ד'), עולה כי צה"ל הרג 1,387 פלסטינים, ש-773 מהם - יותר ממחצית - לא השתתפו בלחימה. מנגד, מנתונים שמפרסם המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה, עולה כי לפחות 1,000 מההרוגים ברצועת עזה היו לוחמי חמאס או נחשדו כלוחמים על-ידי צה"ל ולכן סומנו כמטרות ונורו.

     

    מסמך: הדו"ח המלא של "בצלם".

     

    מנתוני "בצלם" עולה כי 320 מההרוגים שלא היו חמושים הם קטינים או קטינות בני פחות מ-18, ו-109 הן נשים (מעל גיל 18).

    יתר ההרוגים הם 330 חמושים שהשתתפו בלחימה, 245 שוטרים פלסטינים בתחנות משטרה ו-38 שלא ידוע אם הם השתתפו בקרבות.

     

    כזכור, על פי הנתונים הרשמיים שפירסם צה"ל בעקבות המבצע, שפורסמו במרס ומסתמכים על המידע שנאסף באגף המודיעין, נהרגו בו 1,166 פלסטינים בלבד, ורק כרבע מהם - 295 - היו חפים מפשע. באמ"ן ספרו 709 הרוגים שהיו מעורבים בלחימה - יותר מפי 2 מנתוני "בצלם" - ועוד 162 גברים ונערים בני 16-50 שלא ניתן היה לקבוע את שיוכם.

     

    על-פי הנתונים של "בצלם", 60 מההרוגים הם תינוקות וילדים שגילם פחות מחמש שנים. בין 320 ההרוגים שטרם מלאו להם 18 - 224 היו בנים ו-96 בנות. בדו"ח המפורט מופיעים שמות כל ההרוגים, שהמבוגר ביותר מביניהם הוא נימר אמום, בן 101 ממחנה הפליטים אל-בורייג'. על פי "בצלם", הוא נהרג יחד עם שניים נוספים בעת שישבו בחלקת אדמה הסמוכה לתחנת משטרה שהופצצה. כן נהרגו 11 קשישים נוספים בני יותר מ-80.

     


    "בצלם" צירפו לדו"ח את המסמכים על מות קשיש בן 101

     

    ב"בצלם" מבקשים להדגיש כי "מאחורי הנתונים היבשים עומדים סיפורים אנושיים מזעזעים. במהלך שלושת השבועות של המבצע, הסב הצבא לאוכלוסייה האזרחית אובדן והרס בהיקפים עצומים. משפחות שלמות נהרגו, ילדים נורו מול הוריהם, אחרים נאלצו לצפות ביקיריהם מדממים למוות. שכונות מגורים נמחו מעל פני האדמה".

     

    לדברי כותבי הדו"ח, "מספרם העצום של האזרחים שנהרגו מחייב את החברה הישראלית לחשבון נפש. 'בצלם' מודע לקשיים הכרוכים בלחימה בשטח המאוכלס בצפיפות, מול ארגונים חמושים שאינם בוחלים באמצעים ומוצאים מחסה בתוך האוכלוסייה האזרחית. אולם פעולות לא חוקיות ולא מוסריות של ארגונים פלסטיניים אינן מצדיקות פגיעה כה נרחבת באזרחים על ידי מדינה המגדירה עצמה כדמוקרטית".

     

    הכותבים מסכימים כי "עצם הפגיעה הנרחבת באוכלוסייה האזרחית אין בה, כשלעצמה, ראייה להפרת חוק. אולם היא מצטרפת לעדויות הרבות שמסרו חיילים ופלסטינים במהלך המבצע ולאחריו, המעוררות חשד כבר שישראל הפרה עקרונות יסוד של המשפט ההומניטארי הבינלאומי, וכי הפגיעה באזרחים הייתה מופרזת".

     

    "לא כל השוטרים - יעד לגיטימי"

    רשימת ההרוגים של "בצלם" נערכה באמצעות עבודת שטח של שלושה עובדים פלסטינים מטעם הארגון, ששהו בעזה בזמן המבצע ואחריו. "הם עשו שתי פעולות עיקריות: תחקירי שטח מפורטים וביקורי בית", הסבירו בארגון ל-ynet, והוסיפו כי המידע הוצלב עם רשימות הרוגים של ארגוני זכויות אדם פלסטיניים ובינלאומיים, ארגוני הלחימה עצמם, המשטרה הפלסטינית, הודעות דובר צה"ל, כלי תקשורת שונים, משרד הבריאות הפלסטיני והאו"ם.

     

    הדו"ח מתייחס באופן מיוחד לטענות לגבי ההשתייכות הצבאית של השוטרים הפלסטינים שנהרגו ביומו הראשון של המבצע, אז הפציץ הצבא את מטה המשטרה הראשי בעיר עזה והרג 42 צוערים של המשטרה שעמדו באותה עת במסדר. באותו יום הפציצה ישראל גם כ-18 תחנות משטרה ברחבי הרצועה והרגה 245 שוטרים.

     

    בדו"ח נכתב כי גורמים ישראליים רשמיים מסרו בראיונות לתקשורת ובהודעות מטעמם שההתקפות על השוטרים היו מוצדקות שכן השוטרים היו עתידים להשתתף בלחימה נגד ישראל. הם הוסיפו כי לתפיסתם כל מטרה השייכת לחמאס היא מטרה לגיטימית, בלי קשר לפעילותם של הנפגעים.

     

    ב"בצלם" מסכימים כי רבים מהשוטרים היו גם חברים בזרועות הצבאיות של הארגונים הפלסטינים וייתכן שהיו עתידים לקחת חלק בלחימה מול ישראל.

    אולם, טוענים בארגון, בהעדרו של מידע מוסמך על שילובם של השוטרים בכוח הלחימה של חמאס, ובהתחשב בחזקה כי אנשים ייחשבו לאזרחים כל עוד לא הוכח אחרת, לא ניתן לקבוע כי כל השוטרים, באופן גורף, היו יעד לגיטימי להתקפה, וכי המשטרה הפלסטינית בעזה, כמוסד, היא חלק מן הכוח הלוחם של חמאס שכל חבריה ממלאים תפקיד לחימה מתמשך.

     

    ב"בצלם" טוענים כי בחודשים שלאחר מבצע "עופרת יצוקה" שלח הארגון 20 פניות ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט הצבאי הראשי בנוגע לאירועים שונים בהם התעורר חשד לחריגות מהחוק, ובכלל זה מקרים בהם נהרגו כ-90 פלסטינים שככל הידוע לארגון לא השתתפו בלחימה. כמחצית מהרוגים אלה היו קטינים.

     

    עוד טוען הארגון כי היו מקרים שבהם חיילים עשו שימוש באזרחים כמגינים אנושיים. בארגון טוענים כי קיבלו מישראל רק תשובה עניינית אחת, שבה הודיעה הפרקליטות על פתיחת חקירת מצ"ח בחשדות של שימוש באזרחים כמגנים אנושיים.

     

    אנשי "בצלם" הקפידו להזכיר בדו"ח גם את הרוגי הצד הישראלי: תשעה הרוגים מאש פלסטינים, בהם שלושה אזרחים ואיש כוחות הביטחון שנפגעו מהתקפות רקטות על דרום הארץ, וחמישה חיילים שנהרגו בלחימה בעזה. עוד ארבעה חיילי צה"ל נהרגו מאש חבריהם.

     

    המחקר הנגדי: "אין התפלגות רנדומלית"

    במקביל, פירסם המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה נתונים שונים - המחזקים את המספרים שהציג צה"ל. מהמחקר עולה כי בדיקת ההתפלגות הדמוגרפית של ההרוגים הפלסטיניים שוללת את הטענה כי צה"ל תקף מטרות ללא הבחנה. 

     

    בתים הרוסים בעזה, בתום המבצע (צילום ארכיון: רויטרס)

     

    המחקר מסתמך על דו"ח המרכז הפלסטיני לזכויות אדם בעזה, שפורסם בחודש מרס ובו נטען כי ב"עופרת יצוקה" נהרגו 1,434 פלסטינים. לפי אותם נתונים, 235 מההרוגים היו לוחמים, 239 היו אנשי משטרה ו-960 היו אזרחים. מתוך 960 האזרחים, 121 הן נשים, 288 הם ילדים ונערים מתחת לגיל 18 ו-551 גברים. הארגון הפלסטיני טען שכל 239 אנשי המשטרה הינם "לא לוחמים", אך המחקר מצא כי רבים מהם בפועל השתייכו לזרוע הצבאית של חמאס, והיו מעורבים במישרין או בעקיפין בלחימה.

     

    המחקר מצא כי מבין 960 ה"אזרחים" ההרוגים שברשימה - 518 אינם ניתנים לזיהוי ודאי כמי שאינם משתייכים לקטגוריית ה"לוחמים". החוקרים במרכז הבינתחומי טוענים כי בדיקת ההתפלגות הדמוגרפית מעידה על כך שהפרופיל הדמוגרפי של 518 ההרוגים ה"בלתי מזוהים" זהה כמעט לחלוטין לזה של קבוצת ה"לוחמים" - גברים בגילאי לחימה.

     

    עוד טוענים במחקר כי לו היו המתקפות רנדומליות, גם התפלגות ההרוגים היו רנדומליות - ללא הבחנה בין לוחמים לאזרחים - ואז ניתן היה לצפות שההתפלגות הדמוגרפית של ההרוגים תכלול 50% נשים ו-50% גברים. אולם בפועל, 78% מההרוגים הם גברים ורק 22% הן נשים.

    "לגבי ילדים - הגיל החציוני בעזה הוא 17 ולכן היינו מצפים שמבין כלל ההרוגים -50% יהיו צעירים מגיל זה ו-50% מבוגרים ממנו, אולם בפועל 70% מכלל ההרוגים הם מבוגרים", אמרו עורכי המחקר.

     

    ב"בצלם" הגיבו לממצאי דו"ח זה: "הפערים נובעים מהתפיסה שלהם שכל הרוג שתואם לפרופיל של לוחם חמאס הוא אכן כזה. הפרופיל הממוצע של לוחם חמאס שנהרג הוא אכן בן 24, אבל זה לא אומר שכל בחור בן 24 שמסתובב בעזה הוא מטרה לגיטימית שדמו בראשו. רבים מהם לא השתתפו בלחימה. גם בצה"ל לא אומרים שמותר לפגוע באדם לא חמוש רק בגלל שהוא עונה לקטגוריה של גיל ומין ועושה משהו תמים כמו לטפס על גג לתקן דוד מים, או לצאת לרחוב לשתות קפה".

     

    בהכנת הכתבה השתתף דניאל אדלסון
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "רוב ההרוגים - אזרחים". ארכיון
    צילום: AFP
    הפצצות חיל האוויר בעזה במהלך המבצע
    צילום: AP
    מומלצים