עד המדינה בפרשת דן כהן: מנכ"ל סימנס לשעבר

אורן אהרונסון, מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר, הוא עד המדינה בפרשת השופט המחוזי לשעבר דן כהן. הידיעה הותרה היום (ג') לפרסום בעקבות פניית עיתון "ידיעות אחרונות" לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

עוד בפרשה:

• ישראל מבקשת מפרו: הסגירו את השופט שנעצר
• פרשת השופט הנמלט: "אפשר להסגיר ללא אמנה"
• דן כהן לשופט בפרו: אין לי בעיות משפטיות בארץ
• פרו: מרכז עסקים ישראלי
  

פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה לאחרונה כתב אישום כנגד העו"ד והשופט לשעבר דן כהן. כהן נעצר בסוף אוגוסט האחרון בפרו, לשם עזב לפני כ-4 שנים. כהן עזב לפרו, עימה אין למדינת ישראל אמנת הסגרה.

על פי כתב האישום שהוגש לאחרונה על ידי הפרקליטות, נאשם כהן בארבע פרשות פליליות שונות וחמורות - במיוחד על רקע היותו משפטן בכיר כל כך. הפרשה הראשונה והרלוונטית לעד המדינה אהרונסון מתייחסת למכרז של חברת החשמל לקניית טורבינות.

לפי כתב האישום, כאשר נציג חברת סימנס, אורן אהרונסון, חשש שהיא עומדת להפסיד במכרז טורבינות הגז לחברה מתחרה, הוא החליט לשלם כביכול מיליוני שקלים שוחד לדן כהן כדי שיסייע לו. יחד עם זאת ,כנגד אורן אהרונסון לא הוגש כתב אישום בפרשה וכעת מתברר כי הוא למעשה עד המדינה בפרשה.

הפרקליטות טענה בכתב האישום כי אהרונסון, מנהל חטיבת האנרגיה ושותף לשעבר בסימנס ששימש בעבר כמנכ"ל סימנס ישראל, נפגש עם כהן בחשאי והציג בפניו את החשש שלו. כהן "הרגיע" את אהרונסון ואמר לו שדלתו תמיד פתוחה בפניו.

המשך הקשר הניב כעבור ארבעה חודשים סיכום בין השניים שכהן יקבל כמיליון אירו, כשליש משווי העסקה, בתמורה לפעולותיו במטרה שסימנס תוכרז כזוכה במכרז במהירות. כהן ביקש שהכסף יועבר אל חשבון זר שלו בחו"ל.

לטענת הפרקליטות כהן יעץ לאהרונסון כיצד לפעול בהמשך הליכי המכרז ואף הבטיח לו שהוא פועל לטובת סימנס כאשר הוא מקיים שיחות שכנוע - ואם צריך גם שיחות נזיפה - עם אנשים שונים בחברת החשמל. בישיבות הדירקטוריון שהתקיימו בתקופה הזו לחץ כהן לקבל החלטה במכרז והדגיש כי "ההתנהלות האטית יוצרת מחסור בחשמל". ‬

הסכם עד המדינה מונע ראיונות לתקשורת

בשבוע שעבר התקיים באולמו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, דיון בבקשת ידיעות אחרונות להתיר את צו איסור הפרסום על העובדה כי אורן אהרונסון הינו עד מדינה בפרשה. במסגרת הדיון התגלה כי הנאשם, השופט לשעבר כהן, נעצר בפרו בסוף אוגוסט האחרון כאשר הוא חזר מביקור בפנמה.

עוד התגלה במהלך הדיון כי בהתאם להסכם עד המדינה עם אהרונסון, התחייבה המדינה לא לחשוף קיומו של ההסכם עד אשר תהיה מחויבת לחשוף פרט זה. מנגד גם אהרונסון התחייב בהסכם שלא להתראיין לתקשורת.

הפרקליטות הביעה חשש כי אם יפורסם ההסכם אהרונסון יהיה "נתון למתקפה תקשורתית". עוד טענה המדינה בדיון כי יש להגן על פרטיותו של אורן אהרונסון.

עיתון "ידיעות אחרונות" דחה בתוקף את טענות הפרקליטות וטען באמצעות עוה"ד שירה בריק-חיימוביץ' ועינת ברג-סגל ממשרד ליבליך-מוזר כי מדובר בפרט מהותי, אשר חוסה תחת עקרון פומביות הדיון וכי לעניינים אלה ולפרטיותו של עד אין דבר וחצי דבר.

"לאור הטיעון המוזר הנוגע לפרטיותו של עד, שדומה שאינו אלא וו קלוש להיתלות בו, משענת קנה רצוץ להישען עליה בהקשרים אלה - הרי שעולה תחושה רעה של ניסיון להימנעות מביקורת ציבורית ורצון שלא לחשוף הסכם עד מדינה. לא יכולה להיות פרטיות בדבר הסכם שערך עד מרכזי ומהותי עם המדינה: על הסכמים הנערכים במסגרת ההליך הפלילי להיות גלויים לעין הציבור על מנת שתתאפשר ביקורת ציבורית ראויה", טענו באי כוח ידיעות אחרונות.

מנגד ציינה בביהמ"ש עו"ד אילנה מודעי מטעם הפרקליטות כי עם הסגרתו של עו"ד דן כהן לישראל, הרי ברור למדינה שבשלב זה תיטה כף המאזניים לטובת חשיפת הסכם עד מדינה עם אהרונסון.

השופט חאלד כבוב התיר את הפרסום בהחלטה מנומקת וקבע כי "עם כל הצער שבדבר, העובדה שמדובר בפרשה שחשיפתה גורמת מבוכה כזו או אחרת בין לעד עצמו ובין לחברות בישראל ו/או בחו"ל, והעובדה שמדובר באנשים שמילאו תפקידים בכירים במשק ובחברה הישראלית, בעת הרלוונטית, אין בה להצדיק ביטולו של ערך מוגן וכבד משקל ציבורי של זכות הציבור לדעת ופומביות הדיון".

"גם אותן התחייבויות שנטלה על עצמה מדינת ישראל בהסכם עד המדינה לא לפרסם פרטי ההסכם הינם בגדר התחייבות של המדינה כלפי צד ג' שאין בינה לבין עיקרון פומביות הדיון ולא כלום. עוד ראיתי לציין שלטעמי המדינה אינה מפרה התחייבות שנטלה על עצמה שלא לפרסם את ההסכם, כי היא לא יוזמת את הפרסום, ויותר מכך היא מתנגדת לפרסום, ואם הפרסום נעשה הרי זה על פי מצוות בית המשפט בניגוד לעתירתה של המדינה, כך שאין בכך משום הפרת התחייבות אף לכאורה מצד המדינה".

"משלא מצאתי כל עוגן שניתן לבסס עליו את ההתנגדות של המדינה לפרסום עובדת קיומו של הסכם עד מדינה בין המדינה לבין אהרונסון, מוצא אני לקבל את העתירה ולהתיר את הפרסום בדבר עובדת קיומו של הסכם שכזה", כתב השופט.

במסגרת החלטתו מציין בית המשפט כי באת כוח ידיעות אחרונות סקרה בפני בית המשפט את ההלכה שנפסקה על ידי בית המשפט העליון ובעקבותיו בתי המשפט השונים, "שהגבילו עד מאד את עיקרון פומביות הדיון רק לאותם מקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם נמצאה הצדקה עניינית ואמיתית לעשות כן, וזאת לאחר בחינה מדוקדקת שנערכה על ידי בית המשפט, ורק כאשר זה נוכח לדעת שאכן קיימת פגיעה, חמורה ואמיתית בזכויותיו של צד ג', הרי אז ורק אז, באיזון בין הזכויות הרלוונטיות, יכול בית המשפט להגיע למסקנה שראוי למנוע את הפרסום".

השופט ציין, כי מצב זה "אינו דומה כלל ועיקר למצב הנוכחי שבו כתב האישום כבר הוגש לבית המשפט, דבר הגשתו פורסם ברבים וזכה לפרסום נרחב ביותר בכל כלי התקשורת בישראל, שמו של מר אהרונסון מופיע ברשימת עדי התביעה, מקריאת כתב האישום ברור לכל בר בי רב שנוכח מרכזיותה של פרשת סימנס, הרי חלקו של הנ"ל בפרשה הוא מרכזי, ועל כן עובדת אי הגשת כתב אישום כנגד מר אהרונסון בפרשה זו תמוהה ביותר בלשון המעטה", קבע השופט והתיר את הפרסום.