מותר לי ליהנות ממתנה שנקנתה בשבת?
שאלה:
שלום, אני שומרת שבת רציתי לדעת האם מותר לי ליהנות ממלאכה שנעשתה ע"י יהודי בשבת. לדוגמא אם קיבלתי מתנות כגון: נעליים, בגדים, כלי בית שנקנו והוסעו ע"י יהודי בשבת, האם במוצ"ש ובמשך השבוע וגם בשבתות הבאות יהיה מותר לי להשתמש בהם? והאם יש הבדל במקרים שהיהודי יודע או לא יודע שאני שומרת שבת?
תשובה:
באופן כללי אסור ליהנות בשבת ממלאכה שנעשתה עבורך, ואסור בכלל ליהנות מעבירות שאחרים עושים עבורך במזיד. הלכות "מעשה שבת" הן מרובות מאד, ולכן אפרט כאן מעט רק בדברים הנוגעים ישירות לשאלתך – שימוש במוצרים שנקנו עבורך בשבת.
רכישת דברים בשבת
מספר לנו התנ"ך, בספר נחמיה פרק יג כך: וְהַצֹּרִים יָשְׁבוּ בָהּ מְבִיאִים דָּאג וְכָל מֶכֶר וּמֹכְרִים בַּשַּׁבָּת לִבְנֵי יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלָם: וָאָרִיבָה אֵת חֹרֵי יְהוּדָה וָאֹמְרָה לָהֶם מָה הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים וּמְחַלְּלִים אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת: הֲלוֹא כֹה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם וַיָּבֵא אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת וְעַל הָעִיר הַזֹּאת וְאַתֶּם מוֹסִיפִים חָרוֹן עַל יִשְׂרָאֵל לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת:
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלֲלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת וָאֹמְרָה אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת וּמִנְּעָרַי הֶעֱמַדְתִּי עַל הַשְּׁעָרִים לֹא יָבוֹא מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: וַיָּלִינוּ הָרֹכְלִים וּמֹכְרֵי כָל מִמְכָּר מִחוּץ לִירוּשָׁלִָם פַּעַם וּשְׁתָּיִם: וָאָעִידָה בָהֶם וָאֹמְרָה אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ אַתֶּם לֵנִים נֶגֶד הַחוֹמָה אִם תִּשְׁנוּ יָד אֶשְׁלַח בָּכֶם מִן הָעֵת הַהִיא לֹא בָאוּ בַּשַּׁבָּת: ס
נחמיה נאבק קשות בתרבות השופינג שהתפתחה בשבתות בירושלים, והדברים הגיעו עד כדי הפעלת איומים כנגד הרוכלים בכדי לסלק אותם מאזור ירושלים בשבתות.
בדרך כלל, אומרים חז"ל שאיסור מכירה ומשא ומתן בשבת הם מדרבנן, שכן אינם כלולים בשלושים ותשע אבות המלאכות האסורות בשבת מהתורה. אמנם, יש מקרים שבהם מכירות וקניות בשבת הופכות לאיסור תורה, וזה כאשר הם הופכות למצב צבירה תרבותי, ומפירות באופן בוטה את חובת השבתון בשבת. מדברים אלו ואחרים למדו הפוסקים שלמרות שמכירה חד פעמית הינה איסור דרבנן, פתיחת חנויות ומסחר בשבת אסורים מהתורה (שו"ת חת"ס ח"ה קצה ב).
מאותם השיקולים שנאמרו בעניין המוכר, ניתן להבין שמי שמקדיש את השבת לשופינג, גם הוא מבטל את חובת השבתון מהתורה. נוסף לכך, בקניית המוצרים בד"כ כלולים איסורי תורה נוספים כגון חתימה על קבלות אשראי או צ'קים, נסיעה, טלטול מחוץ לתחום ועוד.
הנאה מחילול שבת
בגמרא נחלקו חכמים בדין הנאה מחילול שבת. המבשל בשבת – לדעת ר' מאיר אם עשה בשוגג מותר, ואם במזיד אסור בשבת ומותר במוצאי שבת. לדעת ר' יהודה בשוגג אסור בשבת ומותר במוצאי שבת, ובמזיד אסור לעושה לעולם ולאחרים מותר במוצאי שבת. מופיעה שם גם דעתו של ר' יוחנן הסנדלר שמחמיר יותר. הגמרא אומרת (חולין טו) שרב הורה לתלמידיו להקל כשיטת רבי מאיר, כאשר באו עם שאלה מסוימת, אך כאשר דרש פסקי הלכה ברבים הורה להחמיר כרבי יהודה. הסיבה לכך היא שסבר שבעניינים ציבוריים יש מקום להחמיר יותר באיסור מעשה שבת, בגלל שיש יותר אנשים שעלולים לחלל שבת, והחמרה בדין מעשה שבת תצמצם את חילול השבת.
כתבו הראשונים, שדין מי שעשו את המלאכה עבורו כדין עושה המלאכה, כלומר אם בשלו אוכל עבור מישהו בשבת, זה אסור כמו למבשל עצמו.
להלכה פסק השו"ע (אורח חיים סימן שיח א) כדעת רבי יהודה, שבשוגג מותר במוצאי שבת, ובמזיד אסור לעושה או למי שנעשה עבורו לעולם. דין זה תואם גם את דברי המשנה, שמי שנטע עץ במזיד בשבת חייב לעקור אותו (תרומות ב ג). אמנם, חלק מהפוסקים חלקו עליו והקלו כשיטת רבי מאיר (הגר"א שם), והפסיקה המקובלת היום היא שכשיש נסיבות מיוחדות להקל, סומכים על דעתו ומתירים (משנה ברורה שם).
כאשר יש נסיבות מחמירות, למשל כאשר הדבר מפורסם ובפרהסיה, לדוגמא כאשר יהודי הזמין וגוי ייצר עבורו בשבת ארון מתים, החמירו חכמים וגזרו שלא ישתמש בו לעולם. (או"ח שכה יד)
כאשר האיסור לא נעשה בגוף החפץ
כאשר החפץ עצמו לא השתנה בעקבות חילול השבת, יש פוסקים שסברו שיש מקום להקל. בשונה מנטיעה או בישול, כאשר חפץ נרכש בשבת והוסע, העבירות שנעשו לא שינו דבר בחפץ עצמו. השולחן ערוך הביא את
שתי הדעות (או"ח תה ט) ופסק שבשבת עצמה יש להחמיר ולאסור את ההנאה מהחפץ, אך במוצאי שבת מותר. הפוסקים הסבירו, שלמרות שבדרך כלל אסור ליהנות מעבירות של אחרים בכלל, בשבת האיסור הוא רק בשבת ולא אחרי שבת, כי "אין אדם חוטא ולא לו", כלומר אין חשש שיהודי יחלל שבת עבור יהודי אחר, ולכן לא גזרו חכמים איסור במקרה זה אלא בשבת עצמה. (פירושו של המ"א לסימן שיח א).
לצערנו, יש ספק אם היום ניתן להשתמש בכלל של "אין אדם חוטא ולא לו", שכן כפי שמשתקף בשאלה, מדובר באנשים הרוכשים עבורך מתנות בשבת, וזהו מצב מצוי, שאנשים שהשבת קלת ערך בעיניהם מוכנים בחפץ לב "להתנדב" לחלל שבת עבור שומרי שבת, וקשה לסמוך על היתר זה. (פמ"ג בסימן שכה א"א כד).
למעשה, הכריע הרב שלמה זלמן אויערבך (מנחת שלמה א ה) שכאשר המעשה לא נעשה בגוף החפץ, מותר השימוש בו אחרי שבת. עם זאת, מוטלת חובה על האדם לא לאפשר מצבים בהם אחרים ייכשלו בעבירות בעבורו, מדין "לפני עיור לא תתן מכשול", ובאופן כללי אין לצרוך או ליהנות מעבירות של אחרים, אם זה יעודד אותם לחזור על מעשי העבירה.
סיכום
שמירת שבת במסגרת משפחה או חברה חילונית היא משימה קשה, וזכות גדולה למי שמתאמץ ועומד בכך. אם קרה, במקרה או מקרים בודדים, שהביאו לך מתנה שנרכשה בשבת, אסור להשתמש בה בשבת, ומותר להשתמש בה בימי החול ובשבתות הבאות. אם מדובר בחפץ שנעשתה בגופו מלאכה עבורך, כמו אוכל שנתבשל, יש להחמיר ולא להשתמש בו כלל.אם חילולי השבת הופכים לתופעה קבועה, כמו משפחה או חברים שמבקרים אותך בכל שבת ומביאים אוכל ומתנות, אינך יכולה להשתמש, ועלייך להודיע להם שאינך יכולה להשתמש, בכדי שלהבא יקדימו ויביאו אותן ביום שישי, או שלא יביאו בכלל. (משיב: הרב דרור ברמה)
