טויוטה ורסו - למאזדה 5 יש סיבה לדאגה?

זה לא סוד. בקטגוריית המיניוואנים הבינוניים, אלה המבוססים על מכונית משפחתית קומפקטית (למשל - טויוטה קורולה), יש מלך בלתי מעורער: מאזדה 5. הקטגוריה שהומצאה בלעדית על-ידי רנו עם הסניק, נכבשה בישראל טוטאלית על-ידי המיניוואן היפני, שנהנה מאז השקתו מהצלחה מסחררת בקרב ציי הרכב.

טויוטה, שמציעה זה מספר שנים מתחרה ראוי על הנייר בשם וורסו, בחרה עד עתה שלא להתמקד בו וויתרה על שיווקו. כעת, באיחור לא כל-כך אופנתי, היא מחליטה אחרת.

טויוטה ורסו - מיניוואן קומפקטי חדש בקבוצה 4. איום למאזדה 5? (צילום: זאב אושרוב)

ומדוע שלא תחליט כך. הוורסו מציע בדיוק את הנוסחה המוכרת והאהודה כל-כך על הנהג הישראלי: שם מותג מוכר עם תדמית מצוינת, מנוע בנזין בנפח מתאים, תיבת הילוכים אוטומטית ותג-מחיר שמציב אותו בקבוצת שווי שימוש ראויה. עכשיו נותר רק לגלות האם הנוסחה אכן עובדת.

שמרנות היא מילת המפתח

בהתאם לפילוסופיה של טויוטה, עיצוב הוורסו דור-שני לא שונה מהותית מזה של הדור הקודם, שנקרא קורולה-ורסו. זאת, במסגרת המדיניות של היצרנית להחליף פלטפורמה כל שני דורות, כפי שעשתה מאז ומעולם גם בקורולה הרגילה. תוסיפו לכך את השמרנות האופיינית לטויוטה, ותקבלו עיצוב שנראה נעים לעין, אך רחוק מלהסעיר.

עיצוב נקי ונאה - אך לא מסעיר (צילום: זאב אושרוב)

למרות הדימיון, נתוני המידות שונו ולא במעט - ממד האורך צמח בשבעה ס"מ ל-444 ס"מ, הרוחב גדל בשניים ל-179 ס"מ, ובסיס הגלגלים תפח בשלושה ס"מ ל-278 ס"מ. נתון הגובה לא השתנה ועומד על 162 ס"מ. בתא הנוסעים, הנתונים הללו מתורגמים במציאות לתא נוסעים מרווח למדי, עם מקום טוב לחמשת הנוסעים בשתי שורות המושבים הראשונות. צמד המושבים האחוריים, שניתנים לקיפול בקלות, מתאימים בעיקר לילדים.

כאשר שני המושבים האחוריים ניצבים, מציע תא המטען נפח מגוחך של 155 ליטר, מה שהופך חופשה משפחתית עם שבעה נוסעים ומטען לאפשרות לא ריאלית. אלא שמבנה תא הנוסעים והאפשרות להזיז את המושבים המרכזיים על מסילה קדימה-אחורה, מציעים סביבה נוחה ומרווחת. סידור המושבים גם טוב מכפי שמציעה מאזדה 5, הסובלת משורה אמצעית הראויה לשני מבוגרים בלבד.

(צילום: זאב אושרוב)

תא הנוסעים בוורסו אינו מציע חידושים מיוחדים, למעט מבנה מוגבה לקונסולה המרכזית, המקל על שימוש בבורר ההילוכים. העיצוב נקי ונאה ואיכות ההרכבה טובה למדי, גם אם היינו מוותרים על השימוש המוגזם בפלסטיק אפור וחסר השראה בתא הנוסעים.

על הכביש: נוחות מפתיעה

הוורסו מצויד במנוע 1.8 ליטר עם 147 כ"ס, ותיבת הילוכים אוטומטית-רציפה. השילוב בין השניים מרשים, עם רמות רעש נמוכות וביצועים מצוינים לרכב בגודל זה. הוורסו מזנק מהמקום בקלילות (11.1 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש), ועושה זאת רוב הזמן בשקט מופתי. שיוט בינעירוני נעשה אף הוא בחרישיות, ורק עקיפה תחת רגל ימין כבדה תחדיר רעשי מנוע משמעותיים לתא הנוסעים.

המצב הידני בתיבת ההילוכים, שמדמה שבעה יחסי העברה, מיותר במקרה זה, ועדיף לתת לתיבה הרציפה לנהל את העניינים לבדה. למרות השקט מיחידת הכוח, ראוי היה להשקיע מעט יותר בבידוד רעשי צמיגים ורוח.

(צילום: זאב אושרוב)

נוחות הנסיעה מפתיעה לטובה, בעיקר מול מאזדה 5 שאינה מצטיינת במיוחד מבחינה זו. הוורסו אינו מתיימר להיות חד במיוחד, ולכן מצליח להציע נוחות נסיעה טובה. אלא שהכיול הרך יחסית, גובה מחיר ברכינת מרכב מורגשת בפניות, יחד עם היגוי קל מדי במהירות נמוכה. התחושה היא של רכב גדול וכבד מכפי שהוא. לנהג נמרץ זה עשוי להפריע, הנוסעים - שייהנו מנוחות נסיעה משובחת - לא יתלוננו.

והתשובה?

האם יש למאזדה 5, מוביל הקטגוריה, סיבה לדאגה? התשובה היא כן. עוד לפני שערכנו מבחן משווה בין השניים, נראה כי המיניוואן של טויוטה מציע יכולת גבוהה יותר בנקודות החשובות - הוא מרווח, נוח ובעל ביצועים טובים, ומגיע ממותג יפני פופולרי. בישראל, שם מותג יכול להרים או להפיל מכונית, ובניגוד לרנו או סיטרואן, לטויוטה אין מה להוכיח - לפחות בעיני הצרכן הממוצע.

עם תג מחיר של 158,000 שקל לרמת גימור בסיסית, הכוללת שבע כריות אוויר ובקרת יציבות (ו-165,000 לבכירה - בתוספת בקרת אקלים ושיוט), הוורסו מתמקם בקבוצה 4 לחישוב שווי שימוש. בדיוק היכן שהוא אמור להיות כדי להצליח בקרב ציי רכב. ואנחנו חושבים שיש לו מספיק תכונות טובות כדי להצליח גם בקרב רוכשי המיניוואנים בשוק הפרטי.