שתף קטע נבחר

מבוקשת: ניצולת שואה לזיהוי חסיד אומות עולם

קרן ראול ולנברג העוסקת בחקר והפצת סיפורי הצלה בשואה, מחפשת אחר מריקה ברול, שהייתה תינוקת באוסטריה וניצלה בסיועו של בעל מפעל. "עדויות טוענות שהיא עלתה לארץ", מספרים אנשי הקרן, "המטרה היא למצוא אותה ולהעביר את החומר ל-יד ושם להענקת תואר חסיד אומות העולם למושיעה"

לצד ההצהרות האירניות מכחישות השואה, פועלת בעולם בעשור האחרון קרן על שם ראול וולנברג החוקרת ומפיצה סיפורי הצלה בשואה. אנשי הקרן מבקשים את עזרת הציבור באיתור אשה בשם מריקה ברול Marika Brull שיכולה לסייע בפרטים נוספים אודות בעל מפעל עורות שפעל ככל הנראה להצלת יהודים בשואה.

 

"חלקי הסיפור שידועים לנו עד כה מעדויות הם כי ב-1944 או 1945, נולדה תינוקת בשם Marika Brull  במפעל לעיבוד עורות בשם Treff Kofferfabrik שהיה ממוקם ב- Tribuswinkle ,Baden bei Wein שבאוסטריה", מספר דני ריינר מנהל עמותת "בית ארגנטינה בישראל - ארץ הקודש" שמייצגת את הקרן הבינלאומית ע"ש ראול ולנברג. "המפעל היה בבעלות של גבר צעיר אוסטרי לא יהודי, בשם פליקס מלכיואר.העדויות מספרות שבמפעל היו 23 נשים ו-7 גברים, כולם יהודים מגטו Strasshoffe, שהועסקו כעובדי כפייה במפעל העורות".

 

עדים מספרים שפליקס מלכיאור התיחס לעובדיו בצורה מאד אנושית ובדומה למקרה של אוסקר שינדלר, הוא השתמש תחבולות שונות כדי להציל אותם מגירוש וממוות. "מקרה אחד הראוי לציון הוא זה של מריקה ברול", מוסיף ריינר "אמה הייתה בהריון מתקדם ומלכיאור הסתיר אותה ואחרי הלידה, גם את התינוקת מריקה, תוך לקיחת סיכון על עצמו. ברור שהנאצים היו שולחים אל מותם את האם והתינוקת הרכה, אלמלא פעולתו של מלכיאור".

 

בסוף המלחמה, הכוחות הסובייטים התכוונו להעמיד למשפט את פליקס מלכיאור, עקב "העסקת עובדי כפייה למען המאמץ המלחמתי הגרמני" אך עובדיו כתבו מכתב לסובייטים ובו פרטו את הערכתם אל האיש שהצילם. על-כן, הסובייטים החליטו שלא לשפוט אותו ושחררו אותו.

 

"המידע שצברנו אודות מריקה ברול מגיע מניצולים שהיו איתה באותו מפעל ושמעו שלימים, היא הגיעה לארץ. עד כה, לא הצלחנו לאמת את זה", מסביר ריינר. "כל הניסיונות שלנו לאתר אותה, עלו בתוהו. אם היא בין החיים, היא צריכה להיות בת 65 בערך ואם היא נישאה, סביר להניח ששינתה את שם משפחתה. היינו רוצים לגבות את עדותה שכן, אם זה נכון שמלכיאור נתן מחסה לאמה ולה, זהו בהחלט מעשה ראוי לציון. מאד היינו רוצים לראיין אותה שכן היא יכולה להשלים לנו הרבה פרטים שחסרים לנו ולבסס את המקרה באופן משמעותי."

 

בעקבות גלישה ב -ynet: מהמרפאה של ד"ר מנגלה למפגש מרגש בארץ

 

לפני למעלה מעשור, ברוך טננבאום, איש עסקים ארגנטינאי, יחד עם איש הקונגרס האמריקאי המנוח טום לנטוש (שכיהן כיו"ר ועדת החוץ והבטחון של הקונגרס עד לפטירתו אשתקד) יזמו את הקמת של הקרן הבינלאומית ע"ש ראול ולנברג. לנטוש היה ניצול השואה היחידי ששירת אי-פעם בקונגרס האמריקאי. בנוסף, הוא ומשפחתו, כולם ממוצא הונגרי, ניצלו בשואה תודות לראול וולנברג.

 

קרן ולנברג היא  מלכ"ר הממומן באמצעות תרומות פרטיות ללא תמיכה כספית מממשלה כלשהי. לקרן למעלה מ-100 חברי כבוד ובתוכם ראשי מדינות הנשיא שמעון פרס, ר"מ בריטניה - גורדון בראון, קנצלר גרמניה – אנגלה מרקל וכן חתני פרס נובל בינהם אלי ויזל והדלאי לאמה.

 

מרכז קרן ולנברג בעיר ניו יורק, אבל היא מיוצגת גם בבואנוס איירס, ברלין, ריו דה ג'ניירו ובירושלים. מטרת הקרן היא חקר ותיעוד סיפורי הצלה בשואה, הפצת הסיפורים הללו ותכניות הוקרה למצילים "כשהתיעוד מאפשר זאת" מפרט ריינר, "אנו מעבירים את הממצאים ליד ושם עם המלצה להעניק תואר 'חסיד אומות העולם'".

 

בנוסף מקיימת הקרן תכניות חינוכיות לתלמידי תיכון לא יהודיים בארגנטינה, ברזיל, אורוגואי, אקוודור וארה"ב. במסגרת התכנית, מספר רב של מתנדבים מעבירים שיעורים על סיפורי הגבורה של וולנברג ומצילים אחרים, שכמוהו, חרפו את נפשם למען הצלת נפשות בשואה. אנשי הקרן פועלים כעת להעתקת התכניות "וולנברג בביה"ס"  גם למשרד החינוך בארץ.  

 

"מאד חשוב לנו לאתר את מריקה ברול ואנו מקווים כי מי מגולשי ynet, ואפילו מריקה ברול בעצמה, יביא לנו מידע חשוב" מסכם ריינר, "בנוסף למקרה של מריקה ברול, אנו קוראים לציבור ליצור קשר עם העמותה ולהביא לידיעתנו סיפורים בלתי נודעים של מצילי קורבנות בזמן השואה".

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
ראול ולנברג
צילום: איי פי
לוגו קרן ולנברג
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים