שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "זוכרים את סבל התרנגול, ועושים כפרות"

    מאות השתתפו בטקס כפרות "ירוק" במאה שערים. האכילו את התרנגולים, התייחסו אליהם בכבוד - ואז ביצעו איתם את טקס הכפרות. איציק, אחד המארגנים מכולל חב"ד, ל-ynet: "העופות יתרמו לנזקקים, כשאנו זוכרים את סבל בעלי החיים"

    מי אמר "צער בעלי חיים"? מאות אנשים השתתפו היום (ד') באירוע "כפרות" מרכזי שנערך בשכונת מאה שערים בירושלים, במהלכו זכו התרנגולים בארוחת צהריים מושקעת בטרם נשלחו לשחיטה - כפרה על חטאי המשתתפים.

     

    האירוע, שאורגן על ידי ארגון הצדקה "כולל חב"ד", תוכנן מראש, אך הפך היום למעין תשובה חיה לפניית עמותת "תנו לחיות לחיות" לרבנים הראשיים לישראל בה דרשו פעיליה לצמצמם ככל הניתן את הסבל הנגרם לעופות בביצוע המנהג המסורתי ואולי אף להמירו במתן כסף לצדקה. "אנחנו נותנים לתרנגולים להסתובב חופשי, אוכל טוב, ובסופו של דבר אחרי ביצוע ה'כפרות' תורמים את העופות לנזקקים וגם זוכרים את סבל בעלי החיים", מספר ל-ynet, איציק מרטון מכולל חב"ד. את בשר העוף שיחזור מהמשחטה יתרמו המארגנים לתרום למשפחות נזקקות בבתי תמחוי, כדי לסייע להן לעבור את החגים בשלום. 

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הכפרות

    מושג ביהדות שפירושו העברת חטאים ומחילת עוונות, היטהרות על ידי הבעת חרטה על העבר וקבלה על העתיד. בערב יום כיפור מקובל לקיים מנהג כפרות: לקיחת תרנגול או תרנגולת ושחיטתם, תוך ביטוי השאיפה שישמשו תמורה כנגד עונש מוות שנגזר מיד אלוהים.
     
    מנהג הכפרות בערב יום כיפור הוא מנהג קדום. לפי המסורת, הגבר נוטל בידו תרנגול והאישה - תרנגולת, והם מכונים "כפרה". כל אחד מחזיק את התרנגול/ת בידו הימנית ואומר מספר פסוקים הפותחים ב"בני אדם יושבי חושך וצלמוות". לאחר מכן מעבירים את החיה ליד השמאלית ומסובבים אותה מעל הראש שלוש פעמים ואומרים: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה התרנגול ילך למיתה ואני אכנס ואלך לחיים טובים וארוכים ולשלום". בתרנגול שנשחט מיד אחר כך רואים איפוא כפרה על העוונות והחטאים שעשה האדם. כביכול נוטל התרנגול מהאדם את חטאיו והולך למיתה במקומו. יש שרצו לקשור את המנהג, הנוהג דווקא בערב יום כיפור, כזכר לשעיר (תיש) שהיה נשלח לעזאזל, בתקופה שבית המקדש היה קיים.
     
    בתקופת הגאונים
    חששו כי השימוש בתרנגול לכפרות ייראה כהקרבת קורבנות לעבודה זרה, ולפיכך המירו את התרנגול בזרעונים שהיו משליכים לנהר, כעין מנהג ה"תשליך". מחלוקות רבות נתגלעו סביב מנהג הכפרות בין חכמי ההלכה לאורך הדורות. רבי יוסף קארו בעל ה"שולחן ערוך", התנגד למנהג זה וקבע כי יש להפסיקו (מחשש שיראה כדרכי האמורי). ואילו לעומתו, פסק הרב משה איסרליש, רבם של יהודי אשכנז כי יש להמשיך את המנהג המקובל מזה דורי-דורות. את התרנגולות שנשחטו מקובל לתת לעניי העיר. בימינו נוהגים רבים לתת כסף לצדקה במקום השימוש בתרנגול. בשעה ששמים את המטבעות בקופת הצדקה אומרים את הנוסח: "זה הכסף ילך לצדקה ולמעשים טובים, ואני אכנס ואלך לחיים טובים וארוכים ולשלום"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים