שתף קטע נבחר

 
צילום: אלי אלגרט

היריבות החלה באלון, ונגמרה בברומר

מכבי ת"א והפועל חיפה לא נחשבות ליריבות גדולות, אך לעונה אחת פני הדברים השתנו. אלון חלפון חילק את את רגלו של אלון ברומר לשניים, גדי ברומר, נמני וזוהר הורחקו. ערב בלתי נשכח

ההיסטוריה לא מצביעה על יריבות יוצאת דופן בין מכבי תל אביב להפועל חיפה. למען האמת, עד לספטמבר 1995, בעיני האוהדים הצהובים, הקבוצה היחידה ששיחקה על הכרמל היתה מכבי חיפה. אך החל מאותו הערב, השתנו פני הדברים. קשה לי להאמין שיש הרבה אוהדים משני צידי המחנות, שלא זוכרים איפה הם היו ב-30 בספטמבר 1995.

 

המשחק הזה, במסגרת המחזור הרביעי של העונה, סיפר עוד לפני בעיטת הפתיחה פרט פיקנטי. על הקווים של המארחת מחיפה עמד האיש שהצעיד את מכבי לסיום הבצורת הממושכת - אברהם גרנט, או כפי שכונה שאותן השנים בפי האוהדים בשער 4 באיצטדיון רמת גן, או שער 11 בבלומפילד - הקוסם. מהצד השני עמד דרור קשטן, בעונתו היחידה בצד הצהוב של העיר, אולי העונה הטובה ביותר של הצהובים.


הפרצוף של אלון ברומר אומר הכל (מתוך: ידיעות אחרונות)

 

הצהובים של קשטן הוליכו את הליגה

מכבי של קשטן הגיעה למשחק מהפיסגה הלאומית, עם שלושה ניצחונות משלושה משחקים, ומאזן שערים נפלא של 2-9. חיפה, מעט מתחת, רשמה עד לאותו ערב שני ניצחונות והפסד ומאזן שערים 3:6. שתי הקבוצות שאפו לצמרת הגבוהה של הליגה הלאומית.

 

המארחים, עם זולטן וג בשער, צמד החלפונים (פליקס ואלון) בהגנה, ועם קישור יוצא דופן - רן בן שמעון, עופר טלקר, טל בנין וראובן עטר. בחוד רצו, לחילופין, שני אקסים של מכבי - עמיר תורג'מן והישאם זועבי. האורחים, עם הרכב שהלך ונבנה לאורך העונה, הציגו הגנת ברזל בדמותם של אובארוב - אמיר שלח - גדי ברומר, קישור דפנסיבי (אלון ברומר, ניר קלינגר ונועם שהם) ואופנסיבי (איציק זוהר ואבי נמני) וחוד מהיר - יבגני קשנצב.


העיתון, ביום שאחרי. למטה: ברומר נאנק מכאבים (מתוך: ידיעות אחרונות)

 

שבוע אחרי שחיפה הביסה את מכבי 0:5 במסגרת גביע הטוטו, ממש באותה הזירה, הגיעו חניכיו של קשטן במטרה אחת - ניצחון שישמור להם על המקום הראשון בטבלה. מי היה מאמין שהתפריט למשחק הזה יכלול: ארבעה מורחקים (שלושה ממכבי), חמישה צהובים (שלושה ממכבי), ופציעה אחת, בלתי נשכחת.

 

חיפה עלתה ליתרון מוקדם בדקה השמינית, כשטל בנין מצא בכדור קרן את ניר סוחר, שנגח לפינה - 0:1 אדום. עשרים דקות מאוחר יותר כמעט ואבי נמני איזן בבעיטה מעשרה מטרים - אך וג היה במקום.

 

ואז החל הבלגן...

אך פני המשחק, ואולי כל היריבות בין שתי הקבוצות, השתנו לחלוטין בדקה ה-33. אלון ברומר התנהל במרכז השדה, כשפתאום גלש לעבר רגליו בפראות אלון חלפון ושבר לו שתי עצמות השוק. כולם היו בשוק. זעקותיו של הקשר הדפנסיבי של קשטן נשמעו למרחוק, כשאחיו התאום, גדי, מיד נחלץ לעזרתו ופתח בריצה לעבר חלפון, רגע לפני שיצחק בן יצחק הספיק לשלוף לו את האדום. זה סידר גם לברומר אדום - 1:1 בהרחקות.


גדי ברומר וטל בנין. כאן ביחד, אז, אחד נגד השני (צילום: ראובן שוורץ)

 

אבי נמני לא אהב את ההרחקה, והחל במסע שכנוע, נאמר, עם לחץ מתון, לשינוי רוע הגזרה. לא רק שזה לא הועיל, זה אף הזיק, כשגם הקשר השמאלי של הצהובים ראה את הכרטיס ששלח אותו החוצה. בין לבין ניתן היה לקלוט תמונה בלתי נשכחת - אלון ברומר שולח מבט לעבר רגליו ואז משחרר צעקה, שגם כשהטלוויזיה על מיוט - אפשר היה לשמוע אותה.

 

מי שבא לנחם אותו ואת גדי היה דווקא המאמן מהצד השני - גרנט, שמכיר את השניים כל כך הרבה שנים, ולמעשה בנה את הקריירה שלהם. ברומר פונה לבית החולים, ומאוחר יותר נודע שהוא בחוץ לכחצי שנה. גל פיבך, אגב, החליף אותו על המגרש.


אלון חלפון, במדי הפועל כפר סבא (צילום: תומריקו)

 

תורג'מן הכפיל את התוצאה

עוד לפני הירידה למחצית הצליחה חיפה להכפיל את התוצאה, כששוב היה זה בנין שבנה את השער. הקשר, שעוד יגיע למכבי, ניצל טעות בהגנה ומצא את תורג'מן שמ-14 מטרים הפתיע את שורה - 0:2, יורדים לנוח.

 

אם למישהו עוד היו תקווה לקאמבק צהוב, אז ארבע דקות מפתיחת המחצית השנייה הכל נסגר סופית. אחד על אחד של תורג'מן מול אובארוב הסתיים כשהחלוץ על הדשא - בן יצחק פסק לפנדל. שחקני מכבי רצו לעבר הקוון, בטענה לנבדל, אך השופט הראשי לא אהב את מה שאיציק זוהר אמר לקוון - עוד אדום לאוסף. מכבי נותרה בשמונה שחקנים, ולאחר הבעיטה של עטר מ-11 מטרים, גם בפיגור 3:0.


אלון ברומר, מול מיכאל זנדברג. לא ישכח את הדקה ה-33 (צילום: ראובן כהן)

 

בהמשך עוד הספיק שורה להציל את התל אביבים מכמה שערים, אך אירוע נוסף שלא קשור לכדורגל נכנס לזיכרון לקראת הסיום. ניר קלינגר ספג כדור בראשו, וחטף זעזוע מוח קל. במידה והוא היה עוזב את המשחק היה נפסק הפסד טכני למכבי, שכן אי אפשר לשחק עם שבעה שחקנים, לכן קלינגר המשיך, בעיקר בעמידה, לשחק עד לשריקה האחרונה.

 

בלומפילד מפוצץ ברגשות נקם

הנקמה היגיעה ב-17 בפברואר. בלומפילד מפוצץ, אווירה יוצאת דופן, שהזכירה הרבה יותר דרבי בגמר גביע מאשר משחק ליגה נגד הפועל חיפה. האוהדים הצהובים הגיעו מלאי מוטיבציה ורצו רק דבר אחד - נקמה. מכבי הגיעה מהמקום הראשון, ביתרון שלוש נקודות על בית"ר ירושלים. חיפה היתה רביעית, שש נק' פחות ממכבי.


אלון וגדי ברומר, לאחר הניצחון בבלומיפלד (מתוך: ידיעות אחרונות)

 

לפני פתיחת המשחק שכנע גדי את אלון לצאת לכיוון הקהל, דבר שגרם לדמעותיו לרדת. "הוא גדול, הוא גדול", קראו האלפים, החל משער 8 ועד לקצוות של שער 11. ברומר הנרגש אמר: "אין לי מילים להודות לכולם. כל השבוע הייתי במתח נורא, אני שמח שהאוהדים לא שכחו אותי".

 

המשחק עצמו לא התעלה לרמה גבוהה, אך בעיטה אחת, של ויקטור מורוז בדקה ה-71, שהתגלגלה לאט לאט לכיוונו של וג, הכריעה את ההתמודדות - 0:1 למכבי. בעקבות הניצחון, הצהובים התרחקו 9 נק' מהיריבה שהפכה להיות כל כך שנואה, כשהאיש של המשחק, כמה מפתיע, היה גדי ברומר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דודו פריד
אלון ברומר
צילום: דודו פריד
מומלצים