שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: jupiter

    אני מסרבת לארשת הפנים של "רווקה בדיכאון-חג"

    תוגת החגים אינה רובצת עלי כלל, ואני מסרבת להשתתף בפסטיבל שירי דיכאון לרווקות. אני מנצלת את תקופת החגים למנות את הישגיי. אני מלאת תקווה לשנה החדשה שתבוא ונפרדת מכל מה שהשנה הזו הביאה עימה

    עונת החגים בעיצומה, ומה שבישר אותה היה שבכל אתר פורסמה קינת הרווקים המרחמים על עצמם בחגי ישראל. כך התווספה לה מצווה חדשה: "רווקה - והתעצבת בחגך והיית אך בדיכאון", תפריט החג שונה וכעת יש רימון, בשר כבש ורווקה ממורמרת. ואני תוהה לעצמי, למה? למה להיות בדיכאון, ועוד בראשית שנה?

     

    אני, למשל, נסעתי להוריי בערב החג. פגשתי את אחי וגיסתי מותשים מהויכוח על היכן עושים את החג, אצל הוריה או אצל הוריי. (אחי ניצח) גיסתי נראתה מותשת אחרי התרוצצות עם הילדים בקניית בגדים בקניוני הגהנום, כשהדציבלים הגבוהים של הקריין מהקניון עדיין מושמעים באזנה.

     

    במהלך הארוחה, אחי השני ואישתו עוד הספיקו בעיניים טרוטות לעשות חשבונאות זוגית בויכוח מי עייף (גיסתי ניצחה), והם עוד נחשבים סוג מקסים.

     

    והנה אני מגיעה לבית הוריי בערב החג, לריחות הבישולים המדהימים של אימי. אני לבושה במיטב מחלצותיי שקניתי בכספי שלי בלבד, כסף שאיני חייבת לתת עליו דין וחשבון לאף אחד בנוגע לעלות שמלת החג, ונוחתת כמו סנטה קלאוס רעננה ונטולת דאגה, מריחה כמו שדה פרחים בתחילת האביב. אני מחלקת מתנות למשפחתי האהובה. וכן, אני רווקה. האם אני חייבת לעטות על פניי ארשת של - אני רווקה בדיכאון-חג כי אין לי בן זוג? האם אני חייבת להצטרף לעמותת והתעצבת בחגך? לא!

     

    לא אתן לאף חג או חול להסתיר ולהעיב, או לגמד, את הישגיי הרבים. אני מוקירה את האהבה שמקיפה אותי, את חבריי הטובים, את עבודתי המתגמלת ואת תחושת החופש שאני נושאת עימי לכל מקום שאני הולכת.

     

    שום רווקות, מוקדמת או מאוחרת, תעיב על אושרי

    העובדה שאני יכולה בכל רגע נתון לעלות על מטוס ולטוס ליעד שאני בוחרת, היא הישג שאיני מתכוונת לקחתו כמובן מאליו. העובדה שבאחת בלילה אני יכולה לנסוע לחיפה לשחייה לילית כי מתחשק לי, עושה אותי מאושרת. העובדה שאני אדם טוב בעל ערכים היא דבר משמעותי עבורי. ושום רווקות, מוקדמת או מאוחרת, תעיב על אושרי במה שיש לי כעת.

     

    כמובן שבשלב הזה מטפסים ועולים על סולם דמיוני, המלעיזים שיטענו שאני רווקה ממורמרת המנסה לעודד את עצמה. שמתחת לכל מעטה האופטימיות הזאת מסתתרת רווקה מתוסכלת, כי אין אחרת. אבל צר לי לאכזב. אני באמת אופטימית יותר מתמיד.

     

    למזלי משפחתי לא מביטה בי ברחמים על רווקותי, זה כי אני לא מביטה על עצמי כך. הוריי חפצים לראות את בתם נשואה באושר, אבל כאשר אני מגיעה לביתם שמחה ומחייכת - הם יודעים שטוב לי ולכן מתייחסים אליי בהתאם, ולא עוטפים אותי ברחמים.

     

    אימי משדרת לי תדיר שהיא מאמינה בי ותומכת בהחלטותיי, ואני משדרת לה שאני עושה כל שביכולתי כדי למצוא את המיועד.

     

    אני מנצלת את תקופת החגים למנות את הישגיי

    כך שצר לי, תוגת החגים אינה רובצת עלי. ואני מסרבת להשתתף בפסטיבל שירי דיכאון לרווקות. אני מנצלת את תקופת החגים למנות את הישגיי. אני מלאת תקווה לשנה החדשה שתבוא. אני נפרדת מכל מה שהשנה הזו הביאה עימה. זהו זמן של ראשית. זהו אינו זמן של עצבות. זהו יום הולדת של שנה חדשה.

     

    בתחילת השנה הנוכחית, אני יכולה לומר שאני גאה בעצמי על ניסיונותיי השנה הזאת להכיר בן זוג ראוי ולבנות משפחה. אני גאה בעצמי על שטסתי השנה ליבשת אחרת למצוא אהבה, אני גאה בעצמי על האומץ שלי גם השנה להתאהב מחדש למרות הצלקות.

     

    אני גאה בעצמי על המחויבות שלי למציאת זוגיות. כדאי לזכור שאפשר ליהנות מהרווקות ומכל מתנותיה. זהו שלב שיש לעבור. כבר נאמר שיש עת לכל דבר, גם עת לשמוח בחג ברווקות. זה בסדר, מותר.

     

    האימייל של אורית

     

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    האם אני חייבת להצטרף לעמותת והתעצבת בחגך?
    צילום: Jupiter
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים