שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מה משמעות הקיצוץ בתקציב - שאלות ותשובות

    הקיצוץ הרוחבי של 2 מיליארד שקל בתקציב, שראש הממשלה ושר האוצר לוחצים לאשר בממשלה, חריג בעיתוי, בנסיבות ובמצב הכלכלה. מדוע הקיצוץ מתבצע עתה? מהם סיכויי הצלחתו ומשמעותו? שאלות ותשובות

    הקיצוץ הרוחבי בתקציב בהיקף 2 מיליארד שקל, שראש הממשלה ושר האוצר לוחצים לאשר בישיבת הממשלה השבוע – חריג בעיתוי, ובעיקר בנסיבות הזמן ומצב הכלכלה. מדוע הקיצוץ מתבצע עכשיו? מהם סיכויי הצלחתו? מה משמעותו? והאם הוא כורח המציאות? שאלות ותשובות.

     

    מדוע בכלל מבקשת הממשלה לבצע את קיצוץ הרוחב בתקציב?

     

    כבר היינו לא פעם בסרט הזה. בדרך כלל נאלצו ממשלות ישראל לדורותיהן לפתוח את מסגרת התקציב שאושרה בתחילת השנה, כשהתברר במהלך השנה כי המסגרת צרה בהשוואה לתחזית ההכנסות או להוצאה בפועל. מאחר שהתקציב הוא חוק שמגביל את הוצאות הממשלה, היא נדרשת לעדכן אותו בקיצוץ רוחב של חלק יחסי מההוצאות המתוכננות שטרם התממשו בכל או ברוב המשרדים.

     

    מה החריג המפתיע בקיצוץ המבוקש השבוע?

     

    בעבר נהגו הממשלות להגיש תקציב נוסף אם עמדו לרשותה מקורות מימון חדשים או באמצעות הגדלת החוב הלאומי והגירעון או הדפסת כסף (מה שגרם לאינפלציה דוהרת עד לפני 25 שנה). הקיצוץ הפך בלתי נמנע לאחר ריסון האינפלציה, אם במהלך השנה התברר שחסרים לממשלה מקורות למימון הוצאות דחופות הכרוכות באירועים לא צפויים (כגון מלחמה) או כתוצאה מהתפתחויות כלכליות שליליות בארץ ובעולם.

     

    החריג והמפתיע הוא בעיתוי – פחות מחודשיים לאחר אישור התקציב הדו-שנתי, ובנסיבות המחייבות משמעת תקציבית של שמירה קפדנית על המסגרת לבל תיפרץ, אחרת ייגרם סדק בסכר האינפלציה. זאת בעיצומו של משבר שגרם לירידה דרמטית בהכנסות, וכבר אילץ את הממשלה לבנות תקציב מתוח עם גירעון ענק, פי 6 משנים קודמות.

     

    האם היו תחליפים אחרים לקיצוץ שניתן בכלל לשקול אותם?

     

    הקיצוץ איננו רוחבי מלא בכל תקציבי המשרדים שטרם נוצלו, אלא סלקטיבי. הצעת ראש הממשלה והאוצר לא תפגע בתקציבים של מענקי האיזון לרשויות המקומיות ושל פיתוח משרדי החינוך וביטחון הפנים. אבל בעיקר היא לא תפגע בכל סעיפי תקציב הביטחון שהוא הגדול ביותר ולדעת רבים אפילו מנופח וכולל הוצאות לא מלחמתיות שנחיצותן לביטחון לא נבדקה. 

     

    אפשר להקפיא את הרפורמות במס. אך רעיון זה עלה, נשקל ונפל, במהלך דיוני התקציב, לפחות כתחליף להעלאת מס ערך מוסף. כאן זו ההתעקשות של נתניהו לראות ברפורמה את חזות הכל של הצמיחה הכלכלית. הסוגייה עדיין בוויכוח. ספק אם תעלה בהקשר לקיצוץ.

     

    אפשר לדבר על קיצוץ בשכר הבכירים, בעיקר של בזבוזי השרים בלי תיק בממשלה המנופחת. אבל זה כסף קטן. משמעותי אך לא תחליפי. הכסף הגדול שהיה יכול לממן ברוחב לב את כל המחסורים טמון בכ-80 הפטורים ממס שניתנו במרוצת השנים ומצטברים להפסד הכנסות של 35 מיליארד שקל. מעולם לא נערך באוצר דיון תקופתי לגבי חיוניותם.

     

    באגף התקציבים מעריכים שניתן לקצץ שם 10 מיליארד שקל לפחות. אבל זה מחייב את הממשלה למהלך נועז הכרוך בעימות עם עשרות בעלי עניין וקבוצות לחץ, מה שאין למגזרים החלשים שחוזרים ומשלמים את מחיר המצוקה התקציבית כברירת מחדל.

     

    האם הקיצוץ הוא בלתי נמנע שהאוצר כל כך מתעקש עליו?

     

    הטיעון הרשמי חוזר על העיקרון המקודש (והנכון) שדווקא בתקופה של משבר מתחייבת שמירה קפדנית על מסגרת ההוצאות, אחרת זו פריצה של סכר האינפלציה. הנימוק הרשמי לקיצוץ הן ההוצאות הבלתי צפויות על רכש החיסון ההמוני נגד שפעת החזירים, ועל צרכים ביטחוניים עלומים בתחומי המודיעין והיערכות העורך למצבי חירום. עד כמה הן מצדיקות את הקיצוץ ואם אכן הוא בלתי נמנע – זו שאלת המפתח בבירור המתחייב של סוגייה זו שיתקיים בממשלה ובוועדת הכספים, לפני שיצביעו על בקשת הקיצוץ.

     

     מדוע הממשלה אינה הולכת בעקבות ממשלות המערב שהרחיבו תקציבים והזרימו מיליארדים למשקים שלהן במהלך המשבר?

     

    כי ישראל מגיעה בקושי לקצה הציפורן של המשאבים והרזרבות של מדינות המערב ובעיקר ארה"ב. הנגיד פישר כבר העיר בהקשר זה כי "אנחנו לא יכולים להדפיס דולרים כמו אמריקה, ולשקלים שלנו אין דורש בעולם". המשק הישראלי הקטן גם לא סבל מהמשבר הפיננסי בממדים שפקדו את המערב, והממשלה לא נדרשה לצעדים הדרסטיים שננקטו שם כדי למנוע מפולת עולמית.בנסיבות אלה במערב, עם הגיבוי העצמי שקיים שם וגם הוא לא בלתי מוגבל, ניתן להסתכן גם בהרחבת תקציבים. בישראל, הרחבה תקציבית לא אחראית תחזיר את האינפלציה שלוחת הרסן שכבר הביאה אותנו על סף האובדן הכלכלי והחברתי של שנות ה-80.

     

    מה המשמעות של הקיצוץ הרוחבי ברבעון האחרון של 2009?

     

    התקציב הוא דו-שנתי עד סוף 2010, אם כי תקציבי ההוצאות נפרדים לכל שנה. הקיצוץ חל גם על 2010, אבל ישפיע מיד על קצב ההוצאות של השנה השוטפת. מאחר שהתקציב אושר רק במחצית יולי, הממשלה התנהלה עד אז בחסר, על בסיס ההוצאות של תקציב 2008. התקציב החדש היה אמור להקל על המשרדים ולמלא את שהחסירו עד כה. הקיצוץ מנטרל חלק ניכר מהתוספת המובטחת ומשבש את יישום תוכניותיהם.

     

    אגב, הקנאות של האוצר לקדושת מסגרת התקציב, ללא טיפת גמישות, תרמה לא מעט להקדמת הבחירות ולחילופי השלטון. המשבר הלא החל בהתנגדות העבודה לאישור תקציב 2009 כי שר האוצר הקודם רוני בר-און התעקש נגד הרחבת המסגרת והגדלת הגירעון (ב-0.8% - פחות ממיליארד שקל) לצרכים חברתיים. נתניהו ושטייניץ נאלצו להגדיל את המסגרת ב-3.1% ואת הגירעון בעשרות מיליארדים.

     

    מה סיכויי הקיצוץ לעבור בממשלה ובכנסת?

     

    בינתיים שקולים. הקושי הוא בשכנוע שותפי הקואליציה. נתניהו ושטייניץ עשו לעצמם חיים קשים בקטע הזה. רוב השרים לא היו בתמונה ואף לא נשאלו. עכשיו התבשרו כי הקיצוץ עלול לפגוע גם בהתחייבויות הליכוד לשותפות בהסכמים הקואליציוניים, כלומר בעיקר בהטבות החברתיות שהובטחו לשכבות החלשות בסדר גודל של כ-2 מיליארד שקל. הליכוד יהיה בדילמה. בתוך הליכוד ובעבודה יש כבר בקיעים חברתיים. הקיצוץ רק ירחיב את הסדקים ולא ירבה שלום בית.

     

    האם יש לקיצוץ היבטים פוליטיים?

     

    על פני הדברים, נראה שכן. נתניהו מבקש באמצעותו לשמור על שתי החוליות החלשות בקואליציה – יהדות התורה ובעיקר העבודה. סגן שר הבריאות החרדי, יעקב ליצמן, נתן את ידו לצמרת משרדו לדחות את דרישות האוצר לממן את הוצאות החיסון נגד שפעת החזירים מתקציב הבריאות, הסל ומחוצה לו. ליצמן קיבל בקושי את התפקיד כפיצוי על שסיעתו לא בחרה בו לתפקיד הנחשק של יו"ר ועדת הכספים. הוא רוצה לטפח את עמדתו במשרד הבריאות. אם ילך נגד המשרד הוא ייאלץ להתפטר ואז יביא לפרישת סיעתו מהקואליציה. נתניהו לא יכול להרשות זאת לעצמו.

     

    קל וחומר בכל הנוגע לתקציב הביטחון שבשליטת השר אהוד ברק. נתניהו מאד תלוי בברק. הוא לא יעז

    לפשפש בחיוניות של כל סעיפי תקציב הביטחון כדי לחפש תחליפים, למרות שבאגף התקציבים באוצר מדברים על "שכבות שומן" בסדר גודל של 10 מיליארד שקל, לא רק השנה.

     

    אם ניהול תקציב הביטחון היה תלוי רק באוצר – אפשר היה לספוג בקלות את כל התוספות הנדרשות. זה לא קורה בפועל מה שמאלץ את נתניהו וברק לעבוד על השרים והח"כים בהעצמת החיוניות הדחופה הביטחונית-מודיעינית המחייבת את חלק הארי של הקיצוץ (1.5 מיליארד שקל). ספק אם זה יעבור להם בקלות.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אבי אוחיון לע"מ
    ראש הממשלה, בנימין נתניהו
    צילום: אבי אוחיון לע"מ
    שר האוצר, יובל שטייניץ
    צילום: דודי ועקנין
    שר הביטחון, אהוד ברק
    צילום: חגי אהרון
    מומלצים