שתף קטע נבחר

רק באתר עבדת פרוץ? המציאות קשה בכל הארץ

אתרי תיירות חשובים ברחבי המדינה זוכים לשמירה בסיסית ביותר, אם בכלל. רשות הטבע והגנים: "לא ניתן לשים שוטר או פקח על כל מטייל בשמורות ופארקים". שר התיירות ל-ynet: "יש לקדם את היוזמה להקמת משטרת תיירות"

"אנחנו תופסים ציידים, כורתי עצים ואנשים שמשחיתים ציוד, אבל לאחר חקירה מוגש נגדם במקרה הטוב כתב אישום שמסתיים בקנס עלוב". כך אומר בצהריים (יום ג') ל-ynet פקח ותיק ברשות שמורות הטבע והגנים (רט"ג), יממה לאחר מעשה הוונדליזם הקשה בגן הלאומי עבדת שבהר הנגב.

 

הרס באתר מורשת עולמית

 

שעות ספורות לאחר שנודע כי אחד משני החשודים במעשה ההרס בעבדת הוא שומר הגן הלאומי מבכה הפקח (שביקש כי שמו לא יפורסם) את המצב הקשה במלחמה בפורעי החוק.

 

"על גורמי האכיפה להעמיד אותם לדין על עבירות חמורות, ועל בתי המשפט לתת עונשים שירתיעו. רק כך תדע חברה מודרנית ונאורה להגן על ערכיה, ולחנך גם את דור העתיד בהתאם", אמר הפקח.

 

גולשי ynet רבים תהו ביממה שחלפה באמצעות מנגון התגובות מדוע השמירה על אתרים בעלי חשיבות לאומית ועולמית כה גבוהה אינם מאובטחים באופן נרחב ויעיל יותר. עמרי גל ממערך הדוברות וההסברה ברט"ג מספר על מציאות קשה בשטח - לא רק בעבדת.

 

"גם אם יהיו שני שומרים בכל אתר - קשה לתת מענה מלא. אסור לשכוח שבמקומות רבים בנגב, במדבר יהודה וברמת הגולן משתרעות השמורות על מאות ואלפי דונמים, עם גבעות ומדרונות, ולא ניתן לתת כיסוי לכל השטח.


השחתה בתל צפית שליד צומת מסמיה (צילום: יתיר שמיר, רט"ג)

 

"מימון השמירה כרוך בעשרות מיליוני שקלים, אבל אסור לשכוח שלא ניתן לשים שוטר או פקח על כל מטייל בשמורות ופארקים. אנו מתמודדים בכל ימות השנה עם מקרי נזק וונדליזם. בצפון עיקר המקרים הם ציד בלתי-חוקי וכריתת עצים נרחבת. במקומות נוספים בארץ אנו נתקלים בציורי גרפיטי ובנזקים לשילוט".

 

רשות הטבע והגנים אחראית כיום על כ-25% משטחי מדינת ישראל. ישנם 65 פארקים ואתרים לאומיים ברחבי הארץ שהכניסה אליהם כרוכה בתשלום, ובכניסה מוצבת שמירה. יותר מ-550 גנים ושמורות בישראל פתוחים, וישנם סיורים של אנשי רשות הטבע על מנת לסייע למטיילים ולפקח על הנעשה בהם. 

 

ברשות טוענים כי לא ניתן להקים גדרות בכל אתר מורשת, אתר עתיקות וגן לאומי, משום שקיים חשש לפגיעה בערכי הטבע כמו סלעים, הרים, צמחייה ואוכלוסיית בעלי החיים שחלקם בסכנת הכחדה.

 

ומה לגבי סינון כוח האדם לתפקידי שומרים? "נוהל קבלת הפקחים לרשות מתבצע כמו בכל גוף שקולט אליו עובדים. נבדקים עברם הפלילי וכישוריהם, ולכן העובדה כי אחד החשודים במעשה בעבדת היה עובד המקום, התקבלה בקרב אנשי הרשות באכזבה", אומר גל.

 

"כל תייר שנפגע בגלל השחתת רכוש, הוא נאמן שירות גרוע"

אירוע חמור כמו זה שהתרחש אתמול בהר הנגב עלול להזיק למאמצי השיווק של משרד התיירות ברחבי העולם. בין השאר מוצעות לתייר הפוטנציאלי שכיות חמדה ואתרי מורשת תרבות עולמיים, ובהם אתר עבדת. בשיחה עם ynet קורא שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו) להקים משטרת תיירות בעלת סמכויות אכיפה ומעצר, שתסייר בגנים לאומיים ובאתרי תיירות נוספים ברחבי הארץ ותמנע פשיעה.

 

"המשטרה לא צריכה להיות במקום ספציפי", אמר מיסז'ניקוב. "אני חושב שנוכחות של משטרת תיירות במקומות הללו - נוכחות מזדמנת ואפילו לא קבועה, למשל באמצעות סיורי שטח פתאומיים - הייתה מונעת מעשי ונדליזם כמו בעבדת. הנוכחות בשטח מרתיעה מאוד.

 

"הסתובבתי בכמה מקומות בעולם, במיוחד במקומות שמאוד מכוּוני תיירות, וראיתי כי בכל מקום מצויה משטרת תיירות. משטרה כזו עוזרת לתיירי חוץ ופנים להרגיש טוב יותר במדינה, ושומרת על מקומות כמו עבדת, וגם על רכוש של תיירים בפארקים שונים".


השחתה בגן הלאומי באשקלון (צילומים: חנן לבבי, רט"ג)

 

שר התיירות סבור כי יש לקדם את היוזמה להקמת משטרת תיירות לצד קידום פרויקט עיר ללא אלימות. "כל 100 אלף תיירים נוספים מכניסים 4,000 מקומות עבודה נוספים לארץ, ו-200 מיליון שקל למדינה. זה הענף הכי מכניס למדינת ישראל, אבל משום מה מתייחסים למקור הפרנסה הזה בחצי עין. בכל מדינה שמחשיבה את התיירות שלה קיימת משטרה כזאת.

 

"כשרק קיבלתי את התפקיד ועשיתי סיור בנגב, באיזושהי נקודה על שביל ישראל התחילו לספר לי עובדים ותיירים שהם לא יכולים להשאיר שם את הרכב כי הוא ייגנב, ייפרץ או יושחת. אדם לא יחזור לאותו מקום אם הושחת שם רכבו.

 

"במקום לעודד תיירות, כל תייר שנפגע כאן בגלל השחתת רכוש, הוא נאמן שירות גרוע שלנו בפני תיירים נוספים. שיווק מפה לאוזן הוא הכי יעיל והכי זול. צריך רק לרצות את התיירים. במקום לעשות פרסומים גדולים בטלוויזיה. אפשר לתת שירות ולהסביר פנים לתייר".

 

מיסז'ניקוב אמור לבקר בעבדת ביום ראשון הבא ולהתרשם מהנזק למקום. לצד הקמת משטרת תיירות, הוא מציע לשקול את הרחבת השמירה על אתרי תיירות בינלאומיים. "הנושא של עבדת מטריד במיוחד, מאחר שהוכר כאתר מורשת עולמית תרבותי על ידי אונסק"ו. אולי מקומות שהם אתרים בינלאומיים זקוקים לשמירה הדוקה יותר".

 

לדברי השר, החלה עבודת מטה במשרד לצורך הקמת משטרת תיירות, ובהמשך תועבר התוכנית לאישור ממשלה. בד בבד מקיים המשרד התייעצויות עם המשרד לביטחון הפנים לצורך גיבוש המלצות משותפות בסוגיה. 

 

ממשטרת ישראל נמסר ל-ynet: "לפני החג היתה הנחייה גורפת להגביר את האבטחה במקומות הומי קהל, רגישים ואסטרטגיים. במקרה הספציפי הזה, מי שהונחה על ידי המשטרה היו רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וקק"ל, וזאת על מנת להגביר את האבטחה במקום".

 

"מערכת יחסים יפה עם האוכלוסייה הבדואית"

גם בקרן הקיימת לישראל מצביעים על בעיה לא פשוטה. "בניגוד לגנים לאומיים, אתרי קק"ל פתוחים לציבור, כלומר, אין שמירה ואבטחה הדוקה עליהם", הסביר גלעד מסטאי, יערן אזור חוף-שפלה בקק"ל. "שמירה על אלפי חניונים ציבוריים פתוחים היא משימה קשה, לכן אנחנו עובדים אחרת.

 

"לגבי חניונים, אנחנו מאמינים שמי שמגיע למקום מוסדר ומטופל לא יבצע בו מעשי ונדליזם. לכן אנחנו מנקים ומטפלים מהר בכל דבר, והציבור יודע להעריך מה שהוא מקבל. יש מעשי ונדליזם, אך לא בהיקף שמחייב שמירה על כל אתר. ביערות קק"ל פועלת יחידת פיקוח של הקרן הקיימת מכוח פקודת היערות, ומגינה על החי והצומח בהם. היחידה פרוסה בכל רחבי הארץ ואנשי היחידה בעלי סמכויות עיכוב, חקירה והעמדה לדין באמצעות המחלקה המשפטית.


משטרת תיירות היא הפתרון? השחתת שירותים בגן הלאומי באשקלון

 

"נראה כי המקרה בעבדת אינו מעשה ונדליזם אקראי, ולכן לא ניתן ללמוד ממנו משהו ולהשליך לגבי מדיניות שמירה רצויה. מכל מקום, קק"ל הוא גוף שפועל למען כל הציבור הישראלי ומקיים מערכת יחסים יפה עם האוכלוסייה הבדואית באמצעות העסקת עובדים מהפזורה, לצד אירוח עדרי צאן בעתות בצורת באתרי קק"ל".

 

מרשות העתיקות נמסר: "הרשות מצרה על מקרה הוונדליזם בגן הלאומי עבדת. הנזק שנעשה לאתר חמור ביותר, ויש למצות את הדין עם האשמים בעבירה. רשות העתיקות, על פי חוק, היא גוף מקצועי החופר וחושף אתרים ארכיאולוגיים, אך היא אינה מנהלת אותם לאחר החפירה - ולפיכך אינה עוסקת בנושא אבטחת אתרים.

 

"הרשות מעורבת באתרים הלאומיים בכל הנוגע לשימור העתיקות ולאופן הצגתן לקהל, ובמקרה זה יפעלו מומחי השימור של רשות העתיקות בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, כדי למזער את הנזק הכבד שנעשה במקום".

 

בהכנת הכתבה השתתפה אפרת וייס
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הרס בגן הלאומי באשקלון
צילום: חנן לבבי
השאירו רק עמוד. עקירת שלט גדול בתל צפית
צילום: יתיר שמיר, רשות הטבע והגנים
"שמירה הדוקה יותר". מיסז'ניקוב
מתוך אתר הכנסת
ההרס בעבדת
צילום: אורית בורטניק , רשות הטבע והגנים
מומלצים