פרופ' יונת על הזכייה: נתנו לי הרגשה שאין סיכוי

"מה שעבר עליי מרגע שנכנסתי למכון ועד עכשיו נראה לי לפחות קשה כמו המחקר שהוביל אותי. אני ממש נדהמת", כך תיארה כלת פרס נובל בכימיה, פרופ' עדה יונת, את היום המשמח במסיבת עיתונאים שהתקיימה בצהריים (יום ד') במכון ויצמן ברחובות, זמן קצר אחרי שנודע על הזכייה ההיסטורית. מוקדם יותר אמרה ל-ynet כי "זה הישג למדינה, וכנראה שהמדינה רוצה לקחת אותו".

נובל תשיעי לישראל:

• יונת: "הם היו סקפטים, אבל הגענו עד לנובל"
• מברכים ופרחים בבית: "מחר נחזור לעבודה"
• רה"מ ליונת: חש גאווה עצומה עם כל העם 
• צ'חנובר: התגלית של עדה היתה פורצת דרך
• מה זה בכלל ריבוזום? לערך המלא באנציקלופדיה
  

פרופ' יונת סיפרה כי לא האמינה כשנודע לה על הזכייה. היא אמרה כי לפני כמה שנים, כשהגיעה לפריצת הדרך המדעית, לא קיבלה פרס נובל, ולא חשבה שתקבל אותו מיד עם הגילוי המדעי. "מרגע שהגעתי לממצא הראשון המקדמי אמרו לי שזה פרוייקט ברמה של נובל, אבל לא תגיעי. לא ייתכן. כלומר, נתנו לי הרגשה שהבעיה

היא באמת קרדינלית וחשובה אבל שאין סיכוי. וככל שהתקדמנו יותר, הטפיחות על השכם גברו. כשכן הגענו לפריצה, המלמול בעולם היה שזו באמת פריצה של פרס נובל, אבל לא קיבלנו את הפרס בשנה שעברה. בכל זאת יש אנשים שמחכים לפרס 40 שנה. אהרונוב סיפר שהוא מחכה כבר 50 שנה. אז קצת חיכיתי, אבל לא הרבה".

"יותר קרובים לרמה הגבוהה בעולם" 

כשנשאלה איך הרגישה כשקיבלה את הפרס, השיבה יונת: "זו שאלה פשוטה עם תשובה מורכבת, אני לא יכולה להגיד. שמחתי ונדהמתי. כשאתמול טילפנו אליי מ-AP ואמרו לי שאני בין המועמדים המובילים הייתי בטוחה שמותחים אותי, אחרי שיומיים קודם הודיעו על אהרונוב והתבדו לצערי, אז אמרתי הנה - עכשיו מצאו להם קורבן חדש, והייתי די חצופה, אמרתי להם 'איך אתם בכלל יודעים', אבל הם לא הרפו ואחר כך התקשרו אליי גם מרויטרס בירושלים. הוא אפילו צחק עליי ואמר לי שאני בשמות הראשונים. אמרתי 'ללכת עכשיו למספרה?' וכמו שאתם רואים - לא הלכתי". 

פרופ' יונת ומשפחתה במסיבת העיתונאים (צילום: רויטרס)

יונת פנתה למדענים הצעירים ואמרה: "מדען צריך לעבוד מתוך סקרנות ואם יש לו סקרנות להבנת תהליכים משמעותיים, יש לו סיכוי גם לזכות בפרס נובל. כשהתחלתי, הרמה המדעית היתה יותר נמוכה מבעולם, והיום אנחנו יותר קרובים לרמה הגבוהה של העולם. ההבדל בינינו לבין העולם היום לא כל כך גדול".

כשנשאלה על כך שבני הנוער רוצים להיות ידוענים ולא מדענים, עקצה יונת את ראש הממשלה והשיבה: "פשוט צריך להחזיר את הכסף שביבי לקח. איך מחזירים את ההילה למדע? אני כאן לא יכולה להיות נגד הידוענים, נגד מצב הרוח הכללי כאן ובעולם. סלב זה יותר חשוב מפרופסור". על העובדה שנשים ספורות זכו בפרס נובל אמרה: "מרגע שהודיעו לי שכחתי את עניין הנשיות. אני גם לא חושבת על זה. אני בן אדם. מבחינת נשיא המכון אני בן אדם, ומבחינת האנשים שעובדים איתי גם. אז לא הרגשתי במיוחד אחרת".

"אומץ מדעי ודבקות במטרה" 

סגן נשיא מכון ויצמן, ישראל בר יוסף, אמר ליונת: "אנו גאים בך ומתברכים בהישגיך. אני חושב שמתאים הדבר שהמסע שהחל כאן לפני כמה עשרות שנים במעבדה צנועה, והתרחב והפך לפרויקט מחקרי ששותפים לו עשרות מדענים מגיע לתחנה חשובה כאן באותו מקום במכון ויצמן, שהיה מגרש המשחקים שבו התנהלה פעילותה המחקרית של עדה. המחקר הונע מתוך סקרנות ושאיפה להבין טוב יותר את העולם ואת מקומנו בתוכו".

לדבריו, "עדה כיוונה רחוק וכיוונה גבוה אל אחת משאלות המפתח של עולם הביולוגיה. היא נווטה את דרכה במקוריות ובהמון דבקות במטרה. המחקר הוביל להבנת אופן פעולתן של תרופות אנטיביוטיות ואנו מקווים שגם יוביל לפיתוחן של תרופות חדשות. עדה בשבילנו היא דוגמה לדרך שבה אומץ מדעי ודבקות במטרה עשויים להביא גם להצלחה וגם להרחבת הידע האנושי". 

יונת, בת 70, חולקת את פרס נובל לכימיה לשנת 2009 עם תומס שטייץ מאוניברסיטת

 ייל ו-וונקטרמן רמאקרישנן מאוניברסיטת קיימברידג'. שלושת זכו "עבור תרומתם הייחודית להבנת האופן שבו חלבונים בונים את התא החי", לדברי הוועדה השבדית.

מיד לאחר היוודע דבר הזכייה זכתה פרופ' יונת למבול של ברכות. "פרס נובל הוא האולימפיאדה האמיתית של האנושות", אמר לה ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "תרומה שכזו למדע ולקידמה מאפיינת את העם היהודי ואת מדינת ישראל לאורך שנים רבות. זה הישג עצום".

נשיא המדינה שמעון פרס אמר כי "מכון ויצמן, שתרם כל כך הרבה למדע, קופח איכשהו בתחום הנובל. זהו תיקון של עוול גדול".