שתף קטע נבחר

זה מתחיל אחרי החתונה. תולדות הכרס הקטנה

קצת אחרי 20, אתה כבר מפסיק ללכת עם חולצה בתוך המכנסיים, אחרי החתונה היא כבר מבצבצת לה והולכת תמיד לפניך. צביקה ברגמן ניסה כל דרך אפשרית לרזות - ונכשל. עד שהגיע לתובנות הנכונות, אותן קיבץ בספר, שפרק ממנו מובא כאן. אז איך הכל התחיל? בכרס הקטנה

כן, כמה שנים אחרי גיל 20 ואפילו קצת לפני, זה מגיע. אתה מפסיק ללכת עם החולצה בתוך המכנסיים ומוציא אותה החוצה, פתאום חולצות כפתורים מחוץ למכנסיים נוחות יותר ומחפשים נעליים ללא שרוכים כאלה שאפשר לנעול מהר כי קשה קצת להתכופף. אתה מביט סביב רואה שכולם ככה ואומר "זה הגיל...".

 

גברים הופכים להיות קצת מלאים, נשים שומרות קצת עודפים אחרי הלידה והתמונות על הזוג דק הגזרה שלפני כמה שנים פיזז על רחבת הריקודים משתנות לתמונות של זוג מבקרי מסעדות. אחרי שיצר הציד דוכא סופית ובני האדם צדו בני זוג הם מרגישים נוח להוריד את תחפושת הצייד החינני ופונים לטפח את דמות יושבי המערות המודרניים, הם בטטות הכורסה, מפתחים את חוש הטעם ועסוקים לפנק את אזורי הלשון השונים על ידי גירוי חוש הטעם אשר כתופעת לוואי לא מובנת גורמת לרפד את הבטן והמותניים.

 

אחרי החתונה הסכר נפרץ והקילוגרמים נשטפים

התהליך מתחיל לפעמים אי שם בילדות ואם הצלחת לשרוד חטוב עד לחתונה כי הפנמת שכמו שאתה נראה לא תמצא שידוך ראוי או כפי שאת נראית לא תתחתני בעשור הקרוב, אחרי החתונה הסכר נפרץ והקילוגרמים נשטפים.

 

אחרי גיל הנעורים ואצל חלק עוד במהלכו רוב האנשים כבר סיגלו לעצמם אורח חיים תזונתי גרוע למהדרין, מכורים למיני מאפה ומתיקה, עוגות ועוגיות גורמה, קפה במגוון שמות מפוצצים שהערך הקלורי של כוס שווה ערך לארוחת בוקר סבירה ועוד ארוחות עתירות קלוריות. נראה שבני האדם בגיל הזה עסוקים ונהנים לספק את תאוותם כאילו אין מחר.

 

ומידי פעם כשאתה ערום מול המראה באמבטיה ובוחן את גופך אתה חש לפתע במשב רענן של מודעות עצמית. אתה לא נראה טוב וזה מפריע לך. אתה מחפש בדמות שם מול המראה משהו שהיה שם פעם אבל לא מוצא. למעשה הוא קיים שם אבל עטוף בעוד אי אילו שכבות וארוחות מזינות שנהנית מהן דקות ארוכות. כן, דקות ארוכות של הנאה מול הצלחת עוטפות אותך שנים על גבי שנים ונשמרות סביבך זמן רב אחרי שנשכח טעמן המופלא של העוגות, הבורקסים וארוחות החג הנהדרות. גם הפיצוחים מול הטלוויזיה, החטיפים והשוקולדים שאכלת לפני שנתיים ושלוש נשארים אתך. גם אחרי ששכחת את הטעם ושכחת אפילו שאכלת הם ממשיכים להיות אתך אלא שהם לא נשארים על הלשון. הם מקיפים אותך בחום ואהבה עד אין קץ. כל כך הרבה חום ואהבה כנה שהם מסרבים לעזוב.


"דווקא בזמן האחרון אני שומר". (צילום: ויז'ואל)

 

ואז אתה מתעשת עומד שוב מול המראה, מכניס קצת את הבטן, מבליט את החזה ופוצח בזרם מחשבות בלתי פוסק המסביר היטב את התוצאה שאתה רואה מולך:

 

  • אני מתבגר המערכת המטבולית שלי מזדקנת רחמנא ליצלן.
  • אני לא אוכל מסודר. מה אני יכול לעשות אין לי זמן...
  • דווקא בזמן האחרון אני שומר...
  • אחרי שאני גומר עם הדירה/מכונית/פרויקט/הלידה/הניתוח/מציאת העבודה...אני מתחיל דיאטה
  • העליתי כמה קילו בחופשה האחרונה באילת. איך אפשר לא להשמין שם.
  • כל החבר'ה שלי עלו. אני עוד בסדר.
  • אחרי שיתחמם קצת בחוץ אני אתחיל ללכת.
  • אחרי שיתקרר בחוץ אני אתחיל לרוץ.
  • עם כל העצבים והדאגות שהיו לי בזמן האחרון רק על זה הייתי צריך לחשוב.

 

וכך חולפות השנים ומגיעה עוד פגישה שגרתית עם הרופא שרומז לך שהבדיקות לא ממש טובות וצריך לשמור ולעשות ספורט ואתה לוקח את מה שהוא אומר ברצינות ומחליט לעשות מעשה. למעשה המחשבה מתגלגלת אצלך ברצינות עד שאתה חוזר לרכב, בערב מדברים על זה עם בן הזוג ובמקרה הטוב קונים בשבוע הקרוב נעלי התעמלות חדשות שהסיכוי שהסוליה שלהם תשתפשף זהה לסיכוי שתגבה בגיל הזה.

 

למה לנשים קל להשמין ולהרגיש רזות

גם הערות עדינות מבן הזוג או מההורים שעלית במשקל יסתיימו במקרה הטוב בהנהון שאתה יודע או במקרה הרע במריבה וטרוניות על כך שהסובבים אותך מסתכלים בקנקן ולא במה שיש בתוכו. חצופים.

 

ואז יום אחד עומד בפניך הפרויקט הגדול שלך. מושלם, יפה, מתוח ותמיד מגיע לפניך לכל מקום. הכרס. היא מתחילה בקטן אבל צומחת. בגיל 40 אתה כבר נראה כל כך טוב שאתה כבר לא מנסה להתחבא מאחורי מותגים. הגוף שלך רפוי, רופס ואתה אפילו מרגיש לפעמים כל כך לא נוח עם עצמך שאתה חושב שאתה לא חייב להסתרק לפני שאתה יוצא מהבית.

 

אצל הנשים המצב קצת שונה הן מסתירות את העודפים באוהלים גדולים או שממשיכות לקנות בגדים בחנויות המיועדות למידות גדולות ששינו את חוקי המשחק. פירושו הורידו 30 אחוז מכל מידה. מידה שהייתה פעם 50 הפכה להיות 42. מידה שהייתה בעבר אקסטרה לארג' הפכה למדיום, וככה בלי שתורידי קילו אחד את לובשת בגדים במידה שלבשת בחתונה שלך לפני 10 שנים. כולם משקרים, משמינים וממשיכים לאכול כאילו אין מחר.

 

כאן גרה בנחת משפחת נחום תקום

אל התופעה הזו מצטרפת גם תופעת הילדים במידות גדולות שגדלים עם הבטן של אבא ואימא והפכים להיות לווייתנים בגיל בית ספר. כבר לא נדיר לראות

במקומותינו ילדים בבית-ספר יסודי ששוקלים יותר מהמורה ונערים בתיכון ששוקלים כמו מורה ומנהלת יחד. לא יפתיע לראות ביום ההורים את ההורים של החמודים האלה מגיעים איתם עבי בשר מדושנים ובקושי זזים ונושמים.

 

משפחת "נחום תקום" תוקעת ביחד כל מה שאפשר והרבה. תרבות אכילה קלוקלת שמביאה לאינספור בעיות בריאותיות, אסתטיות ונפשיות. רגשי אשם, רגשי נחיתות ודחייה הם חלק קטן מהתופעות שמהן סובלים נערים שמנים ועל אלה אפשר להוסיף בעיות בריאותיות ותפקודיות גם למבוגרים יותר.

 

לקוח מ"לרזות לשם שינוי", ספרו של צביקה ברגמן, שהשיל 20 קילוגרם, ורואה בהנאה את הקוביות שצימח בבטנו, במקום הכרס. הוא ממשיך לנהל אורח חיים בריא בזכות התזונה הנכונה ושעתים של אימון כושר בשבוע

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סי די בנק
זו הקטנה הופכת מהר מאוד לגדולה. הכרס
צילום: סי די בנק
עטיפת ספר
לרזות לשם שינוי, ספרו של צביקה ברגמן
עטיפת ספר
ד"ר רק שאלה
מומלצים