שתף קטע נבחר

האם בשר יען הוא כשר?

שאלה:

 

האם בשר יען הוא כשר? (יעל, מרכז)

 

תשובה:

 

יעל שלום,

 

היען אינו עוף כשר, ולכן בשרו אסור למאכל.

 

כשרות העופות שונה בתורה מכשרות החיות; לגבי החיות, התורה נותנת סימנים לכשרותם – "דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ: כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ". (ויקרא פרק יא ב-ג)

 

כלומר, חיה או בהמה שיש לה שני סימנים – מעלת גרה, ומפריסה פרסה שסועה – הרי היא כשרה ומותרת באכילה.

 

כך גם לגבי דגים ניתנו שני סימנים: "אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם: כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵלוּ". (ויקרא פרק יא ,ט) כלומר, דגים שיש בהם סנפיר וקשקשת, הם כשרים ומותרים במאכל.

 

לעומת זאת, לגבי העופות לא ניתנו סימני טהרה, אלא, רשימה של עשרים וארבע עופות טמאים, וכל השאר הם לכאורה, כשרים ומותרים.

 

חכמים אמנם מצאו מכנה משותף וסימנים גם לעופות הטהורים, וכך ניסח זאת הרמב"ם: "כל עוף שהוא דורס ואוכל, בידוע שהוא מאלו המינין וטמא, ושאינו דורס ואוכל - אם יש בו אחד משלשה סימנין אלו - הרי זה עוף טהור, ואלו הן: אצבע יתירה, או זפק והיא המוראה, או שהיה קרקבנו נקלף ביד". (הלכות מאכלות אסורות פרק א, טז).

 

אולם, הפוסקים הוסיפו הסתייגות בעניין סימני הכשרות בעופות: "כל מי שהוא בקי במינין אלו ובשמותיהן הרי זה אוכל עוף שאינו מהם ואינו צריך בדיקה, ועוף טהור נאכל במסורת, והוא שיהיה דבר פשוט באותו מקום שזה עוף טהור". (רמב"ם שם, הלכה טו). כלומר, צריך מסורת חיובית על אכילת העוף כדי להכשירו.

 

הסתייגות זו נובעת מהעובדה, שהשמות שניתנו בתורה עלולים להשתנות במשך הדורות, ואין וודאות מוחלטת שהעוף המכונה בתורה בשם "אנפה", למשל, הוא גם האנפה שאנו מכירים בשם זה.

 

לגבי היען, לכאורה, נאמר בתורה בפירוש שהוא כלול ברשימת העופות הטמאים: "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה... וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ" (ויקרא יא יג – טז). לכאורה , בת היענה הנזכרת בפסוק הוא היען, וכך אכן פירש תרגום אונקלוס, "וית בת נעמיתא", ובספרות חז"ל היא היען.

 

לעומתו, יש אחרים שפירשו שהכוונה ל"בת היענה", הוא לעוף הכלול בין דורסי הלילה.

 

אולם , לפי מה שנאמר לעיל, השמות אינם מהווים הוכחה לזיהוי, וממילא לכשרות העוף, וצריך מסורת חיובית על שחיטה וכשרות של העופות, ולגבי היען בוודאי אין לנו מסורת חיובית של שחיטה.

 

לכן, בכל מקרה היען כלול בעופות שאינם כשרים. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא)

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים