השבוע בכנסת: מוצרים פגי תוקף ועמלות יקרות
איזו חקיקה צרכנית מצאה דרכה לכנסת השבוע?הצעת חוק שתצמצם את כוח הבנקים, חברות הסלולר, הגז, ושאר הענפים הריכוזיים;הצעה להצמיד למזון ותרופות תג טריות אלקטרוני; וכן הצעה שתצמצם את הרעה החולה של האותיות הקטנות בחוזה
מה עלה השבוע על שולחן הכנסת שנועד להטיב עם הצרכן? הצעת חוק שתצמצם את כוח הבנקים, חברות הסלולר, הגז, ושאר הענפים הריכוזיים. מקום שרשות ההגבלים העסקיים גררו רגליים. כמו כן, הצעת חוק להצמיד למזון ותרופות תג טריות אלקטרוני שיעיד על מצבם בהתאם לתנאי האחסון ולזמן שחלף ממועד הייצור, מתקדמת, אך הפרטיים הטכניים שבה עמומים למדי. כמו כן, בפני המחוקקים עומדת הצעת חוק שנועדה לצמצם את פגיעת האותיות הקטנות בצרכן...רק שיש בנושא הצעת חוק מוקדמת ומתקדמת יותר.
עמלות הבנקים: כהן לא מחכה לקן
שימו לב, נפגעי עמלות הבנקים, שהרפורמה של בנק ישראל הכפילה את התעריפים למשקי הבית על הפעולות הבסיסיות בחשבון העו"ש. ריסון הבנקים נמצא בהצעת חוק, שנדונה בימים אלה בוועדת השרים לחקיקה. היא אמורה לנטרל את כוחם הריכוזי של השחקנים המעטים השולטים במגרש ולאלץ אותם להחליף את התנהלותם המונופוליסטית בתחרות על הצרכן הקטן.
הבנקים לא לבד. החוק החדש יטפל גם בחברות הסלולר והגז הביתי שפיתחו תסמונת דומה. הרפורמה בעמלות הבנקים אמנם צמצמה את מספר העמלות והורידה את ממוצע התעריפים על חשבון משקי הבית החסרים את כוח המיקוח של הלקוחות העסקיים שזוכים לתנאים מועדפים. הרפורמה היתה טובה יותר לסטטיסטיקה של המפקח על הבנקים, אף הנגיד פישר הודה כי רק תחרות אמיתית במערכת הבנקאית תשפר את מעמד הצרכן ובכך הדף את הכדור למגרש של רשות ההגבלים העסקיים.
הרשות כבר היתה בסיפור הזה, אבל גררה רגליים. החשדות לתיאום העמלות בין הבנקים נחקרו שם מראשית העשור. לפני כשנתיים הניבה החקירה מסקנות גבוליות ללא מענה חד-משמעי לשאלה אם אכן נעשה כאן תיאום קונספירטיבי.
הממונה על ההגבלים, רונית קן, מצאה דרך לקנוס חלק מהבנקים בכ-300 מיליון שקל. הקנס טרם שולם. הבנקים ערערו על העונש בהליך משפטי שעלול להמשך שנים. שינוי חוק ההגבלים היה הלקח המעשי של החקירה. הרשות ניסחה תיקון מתוחכם המשחרר אותה מהקושי המשפטי שבהוכחת התיאום ויסתפק בהוכחת הקיום של תנאי שוק ריכוזי-מונופוליסטי, גם ללא הסכם מפורש בין הקומץ השליטים בשוק.
טיוטת החוק החדש הופצה לפני כשנה בין משרדי הממשלה ובעלי העניין במשק, אבל נתקעה בדרך. חבר ועדת הכספים, אמנון כהן מש"ס, אימץ אותה בהצעת חוק פרטית שעוקפת את מסלול המכשולים של החקיקה הממשלתית. ועדת השרים לחקיקה סיכמה אתו שהיא תעניק את תמיכת הממשלה להצעתו אם הצעת הרשות לא תוגש בתוך 60 יום.
כהן איננו טרמפיסט על העגלה הזאת. הוא מסתמך על פסיקת נשיא העליון לשעבר אהרון ברק שקבע כי דיני ההגבלים העסקיים הם ה"מגנא כרטא" של זכויות הצרכן והתחרות החופשית. "ככל שהשוק ריכוזי ונשלט בידי גופים ספורים, הוא מתאפיין בהתנהגות מקבילה שלהם, גם אם אין ביניהם הסכם מפורש". במלים אחרות: אחד מעלה את מחיריו וכל מתחריו מתיישרים על פיו.
עוד לפני כ-4 שנים הניח כהן על שולחן הכנסת גרסה ראשונית לתיקון חוק ההגבלים נגד קבוצות הריכוז האנטי-צרכניות של הבנקים ושות'. הוא עמד אז בראש ועדת הכלכלה שנאבקה נגד ההתייקרות המתואמת לכאורה של העמלות. יוזם החקיקה היה הממונה הקודם על ההגבלים, עו"ד דרור שטרום, כשעמד לסיים את החקירה שניהל נגד הבנקים בפרשת העמלות. הקדמת הבחירות ב-2006 ופרישת שטרום קברו את היוזמה.
לרונית קן, שהחליפה את שטרום, היה קצב עבודה שונה. היא היתה נמרצת בהענשת הבנקים אבל פחות בחקיקה לשינוי מעמדם. קן מסבירה את הסחבת בתהפוכות של הקדמת הבחירות. כהן מגחך. "המשרדים לא שובתים בשנת בחירות", רמז השבוע והדגיש כי לא ימשוך את הצעת החוק המעודכנת שלו גם אם הצעת הרשות תגיע בתוך חודשיים. הצעתו תהיה ערובה לתיקון החוק במקרה שהממשלה תמשוך את הצעת הרשות מסיבה כלשהי.
תג טריות אלקטרוני
רוברט אילטוב מישראל ביתנו פיתח תודעה צרכנית כשעמד מספר חודשים בראש ועדת הכלכלה בשלהי הכנסת הקודמת. השבוע עברה בקריאה טרומית הצעת חוק שלו שהוא מגדיר אותה כ"מהפכנית המשדרגת את השירות לצרכן". החוק מחייב להצמיד למוצרי מזון ותרופות המחייבים אחסון בקירור, תג שאמור להעיד על טריותם, בהתאם לתנאי האחסון ולזמן שחלף ממועד הייצור.
אילטוב מתכוון למשהו אלקטרוני המתעד את חשיפת המוצרים לטמפרטורות שונות ומאפשר את המעקב אחריהם בדרכם מהיצרן לצרכן. למשל ביצים או בשר קפוא שהפשיר ונפגם במהלך השינוע למרות שהוקפא מחדש. "המשווק והצרכן קונים הרבה פעמים חתול בשק ומגלים את הפגם כשלא ניתן לאתר את הגורם האחראי, אם בגלל ציוד קירור פגום או אי הקפדה על הוראות האחסון של היצרן", מסביר אילטוב.
הוא ניזון מחשיפת תחקירי התקשורת הצרכנית של המחדלים בתחום השיווק של מזון המחייב קירור עמוק ורצוף ולא בהפסקות. הצעת החוק הוגשה לראשונה עוד בכנסת הקודמת, סמוך לתקופתו של אילטוב בראשות ועדת הכלכלה. היא לא הספיקה לעבור קריאה ראשונה כדי להבטיח את רציפות החקיקה בכנסת הבאה, ולכן הוגשה מחדש.
"אני מאמין מאד שהיצרנים הישראליים לא יתנגדו לחוק כי תיוג המוצרים מבטיח שקיפות לגבי איכותם", אמר אילטוב והתגאה בכך שמשרדי התמ"ת והבריאות העניקו את תמיכתם ליוזמתו. אבל סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, קלקל קצת את החגיגה המוקדמת.
"משרד הבריאות התנגד בהתחלה לחוק הזה", אמר ליצמן לפני ההצבעה בקריאה הטרומית. "הוא חושב שזה מיותר כי היום בודקים ומקפידים על האחסון. "המשרד גם לא יודע בדיוק למה הכוונה בסימון אלקטרוני של המוצרים. אבל הסכמנו להעביר את החוק בטרומית ורק מבקשים שיתאמו אתנו את המשך החקיקה, כמו את טיב האלקטרוניקה".
אילטוב נאלץ לקבל את התנאי גם אם קבלת חוק פרטי בשלב הטרומי, אפילו כמעט פה אחד, איננה ערובה שהוא יגיע לספר החוקים. יש בכך לפחות הישג פוליטי שניתן להעשיר בו את הרזומה לקראת הבחירות הבאות.
חקיקה ראויה -אך כפולה
ועדת חוקה חוק ומשפט חרגה השבוע ממסגרתה המשפטית-חוקתיות כשהחלה לקדם לקריאה ראשונה הצעת חוק פרטית, צרכנית לפי תוכנה ומהותה, שמקומה בוועדת הכלכלה. מליאת הכנסת טעתה בכתובת כשהעבירה אותה לשם בקריאה הטרומית, בגלל שהתרשמה יותר מהכותרת המכוונת לתיקון חוק החוזים האחידים.
מטרתו המוצהרת נועדה לסלק מהחוזים את המחדל ההיסטורי של "האותיות הקטנות". המושג שמסתיר את המלכודים הטמונים בחוזה לרעת הצרכן, אשר מוציאים את הרוח מהטבות מובטחות, ומצמצמים את הזכויות של מי שנאלצו לחתום על החוזה. הכל בלשון משפטית סתומה להבנת האזרח הפשוט, ובעיקר באותיות בלתי קריאות לעין הסבירה.
יוזמת החוק, פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו, ח"כית טרייה, מדגישה בהצעתה את החובה להציג כראוי את התנאים המהותיים החשובים בחוזה, כגון האחריות וזכויות ביטול עסקת החוזה, בעיקר בלשון מובנת ובגודל אות שאיננו מחייב זכוכית מגדלת.
את קירשנבאום קשה להאשים באי גילוי נאות של האופי והיעד הצרכניים של הצעת החוק. היא ביטאה זאת במו פיה בהצגת החוק לפני ההצבעה, באומרה שהחוזים האחידים הם מוסד שהפך לחלק מחיי היום-יום של הצרכן. "כצרכנים אנחנו נתקלים בהם על כל צעד ושעל, ברכישה או שכירות של דירה, בקבלת משכנתא, או כמנויים על טלפונים סלולריים, או טלוויזיה בכבלים ובלוויין".
עד כאן יוזמה מבורכת. הבעיה בקטע הזה שהחוק מיותר ומתפרץ לדלת פתוחה. מטרתו הוסדרה בחלקה בתיקוני חוק הגנת הצרכן שכבר התקבלו בוועדת הכלכלה ונכנסו לספר החוקים, בו נקבע העיקרון של חובת ציון הפרטים החשובים בחוזה באותיות ברורות וקריאות, כגון של זכות הצרכן לבטל חוזה בעסקה תקופתית מתמשכת.
על שולחן הוועדה נמצאים בשלבי חקיקה מתקדמים תיקונים נוספים בחוק, לפי הצעת הממשלה, אחד מהם נוגע לסעיף שעניינו האותיות בחוזים האחידים. התיקון מסמיך את שר התמ"ת לקבוע בתקנות הוראות לגבי היחס בין גודל האותיות בחוזה האחיד ביחס לשטחו.
הכפילות היתה נמנעת לו עברה הצעת קירשנבאום מלכתחילה לוועדת הכלכלה. בכתובת הזאת אפשר היה למזג אותה בהליך החקיקה המתקדם, אם נמצאים בה פרטים שחסרים בחוק הקיים או בהצעת הממשלה. כל זה בהליך יעיל ומהיר יותר ומבלי שתאבד את הדבר החשוב לח"כית החדשה והרעבה לרזומה חקיקתי: ציון הקרדיט שלה על תרומתה לחוק.
את הכפילות המיותרת ניתן היה למנוע בשלב הסינון של הצעות החוק הפרטיות בלשכה המשפטית של הכנסת. לא יתכן שיד ימין בלשכה לא יודעת מיד שמאל. סביר יותר שהצעת קירשנבאום עברה שם את המסננת בהיסח דעת של משפטן שלא צבר ניסיון בהיסטוריה של החקיקה, או פשוט בגלל שהלשכה מוצפת באינפלציה של החקיקה הפרטית.
לפנייה לכתב/ת 
