12 שנות טרור: האם השב"כ יכול היה לעשות יותר?
לפי החשד, יעקב טייטל רצח, הטמין מטענים ופגע בחפים מפשע במשך יותר מעשור. בכירים לשעבר בשב"כ מגדירים את מעצרו "נס" ומסבירים שקשה לתפוס מפגע בודד, גם אם יש מודיעין
האם ניתן היה למנוע את רצף פעולות הטרור בהן חשוד יעקב טייטל? הטרוריסט היהודי כבר נחקר בידי כוחות הביטחון בשנת 2000, אולם שוחרר משום שלא נמצאו כל ראיות שקושרות אותו לרצח רועה הצאן עיסא מוסעף. בכירים לשעבר בשב"כ נמנעים מלכנות זאת "מחדל", אך מבהירים כי יש לבחון את השתלשלות העניינים ואת פעולות כוחות הביטחון בפרשה.
ראש השב"כ והשר לשעבר, עמי איילון, התייחס בשיחה עם ynet למעצרו של טייטל לאחר 12 שנות פעילות בסתר, ואמר: "אני לא אוהב את המלה מחדל, אבל בכל מקרה שבו נרצחו שני ערבים ונפצעו ערבים ויהודים, אין ספק שזה מחייב את השירות להסתכל איפה ניתן היה לעשות יותר". לדבריו, "בהיבט התיאורטי תמיד ניתן היה לעשות".
בשב"כ ובמשטרה חושדים כי טייטל הפיץ חוברות ברחבי יהודה ושומרון
שמסבירות כיצד להרכיב והיכן להטמין מטעני חבלה ולהתחמק מהמשטרה. הנחת העבודה של החטיבה היהודית בשב"כ היא שיש התארגנויות רדומות, גם לאור שורה של מקרים רצח של פלסטינים שלא פוענחו. במערכת הביטחון חוששים שעצם הפרסום והפצת החוברות עלולים לעורר התארגנויות חבלניות בקרב יהודים.
לטענת השב"כ, הוא תכנן באופן מדויק ומפורט את מעשיו וההערכה היא כי תכנן אירועים נוספים בעתיד, לאור פעילותו עד כה, כמו גם אמצעי החבלה הרבים שהחזיק בביתו והידע הרב שצבר בהפעלתם.
על-פי החוקרים, טייטל פעל באופן חשאי ומתוחכם על-מנת להסתיר את עקבותיו. לפי הידוע בשלב זה, לא היו אנשים שידעו על מעשיו של טייטל לפני ביצועם או לאחר מכן. ככל הנראה הוא לא התייעץ עם אף סמכות רבנית בנושא זה. מהבחינה הזאת נתקלו בשב"כ בבעיה - ההתמודדות עם המחבל הבודד, השקט, שנראה שניהל אורח חיים נורמטיבי.
המודיעין קיים, אך לא ניתן לקשור לפשע
ראש השב"כ לשעבר, ח"כ אבי דיכטר, הדגיש כי טיפוס מהסוג של טייטל הוא אגוז קשה לפיצוח. "זה מאפיין של אדם בודד שלא משתף אנשים אחרים, פועל בעצמו. על-פי הבנתי, גם אם תפיסת עולמו היא מעוותת - והיא הייתה מעוותת - הוא לא עשה הבחנה בניסיונות רצח בין יהודים וערבים. גם חקירה של אדם כזה היא קשה מאוד. זה שהצליחו לפצח אותו בחקירה זו נקודת זכות מקצועית".
לדבריו, מקרה כמו זה של טייטל אינו חריג בנוף העבודה של השב"כ, וקיימים מקרים שבהם חשודים נתפסים, אך לא נמצא קישור ישיר לחשדות. "יש סדרה אחרת לגמרי של פיגועים, ירי ומטענים נגד פלסטינים, ששם נעצרו אנשים לחקירה ובחלק מהמקרים, למרות שמודיעינית ידעו לייחס לאנשים מסוימים, אי אפשר היה לייחס אותם והם שוחררו".
ח"כ ישראל חסון, שהיה בעבר סגן ראש השב"כ,
הגדיר את התפיסה כ"נס" והוסיף נדבך נוסף לקושי בלכידת אדם כמו טייטל. "החטיבה היהודית בשב"כ פועלת עם הגבלות מאוד קשות, משום שהיא לא יכולה לפרוס את הרשת המודיעינית הרגילה שהיא פורסת במקומות אחרים, משום שיש פה שאלות דמוקרטיות וצורת משטר. האם אנחנו רוצים לפרוס רשתות בקרב אזרחי המדינה כפי שאנחנו נוטים לעשות בעולם? זו שאלה כבדה".
הוא הזכיר את רצח רבין בידי יגאל עמיר כדי להמחיש את הבעייתיות שבאיסוף המודיעין בקרב אוכלוסייה יהודית. "לכאורה, אם לשב"כ הייתה רשת באוניברסיטאות, סביר להניח שהיה מתחכך בה. אבל האם אתה רוצה לחיות במדינה שמישהו מפקח בה על הפעילות הסטודנטיאלית? בדו"ח שלאחר רצח רבין התייחס התייחס השופט שמגר לשאלה, ודרש מהשירות לעשות את זה".
לפנייה לכתב/ת 
