שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חוגגים את הסיגד בירושלים אך גם באתיופיה
    היום נחנכו ארועי חג הסיגד בטקס חגיגי שהתקיים לראשונה בבית הנשיא. החג, המציין את הכיסופים לסיום הגלות ולעלייה לירושלים, הוכרז אשתקד ב'חוק ההכרה הממלכתית של הסיגד' והוא מהווה יום בחירה ואמור להיות מצוין במערכי השיעור בבתי הספר. פרט ליוצאי אתיופיה המתגוררים בישראל, החג מצוין גם במחנות שבאתיופיה בהם ממתינים אלפי בני-אדם, להחלטת ממשלת ישראל בעניין עלייתם ארצה. חג שמח

    "לאחר שלושים שנות עלייה - יהודי אתיופיה מקבלים את המעמד התרבותי, הדתי והחברתי הראוי", כך מצהירים אנשי "האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה" עליהם הטיל הנשיא שמעון פרס לדאוג לחגיגות חג הסיגד שנחנכו היום לראשונה במשכן בית הנשיא בירושלים. בחגיגה השתתפו כ-250 אורחים שרים, חברי כנסת, קייסים, נציגי הקהילה, בני נוער, חיילים וצעירים מרחבי הארץ שגדשו את האולם.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "חג הסיגד", עליו שמרו באדיקות רבה קהילת יוצאי אתיופיה, הוא חג המחבר בין חידוש הברית בימי שיבת ציון הראשונה לבין הכיסופים לסיים את ימי גלותם ולהגיע לירושלים. באתיופיה התקיים החג חמישים יום אחרי כיפור, בכ"ט בחשון. בני הקהילה נשאו את ספר התורה אל ראש הר (זכר לעליית משה להר סיני) ושם צמו, התפללו לסליחה על חטיאהם והביעו את כמיהתם לחזור לירושלים ולראות את גאולתה. בעקבות ברכות הקייסים שיזכו להיגאל ולעלות לירושלים ירד הקהל כשהוא שר שירי שמחה וקיים חגיגה וסעודה גדולה.  

     

    "מטען עשיר שארץ ישראל שמחה להתברך בו"

    מליאת הכנסת אישרה אשתקד את חוק ההכרה הממלכתית של חג הסיגד. על-פי החוק, שהסתמך עלהצעת חוק של ח"כ אורי אריאל, (האיחוד הלאומי-מפד"ל), החג יצוין בטקס ממלכתי מדי שנה, הטקס הממלכתי של החג ימומן מתקציב משרד ראש הממשלה, ולמרות שספק אם רבים מודעים לכך, יום תאריך הסיגד נחשב יום בחירה, בו מחליט העובד אם לצאת לחופשה או לעבוד. בנוסף, על-פי החוק החג אמור היה להיות מצוין במערכת החינוך במערכי שיעור, בתערוכות ובטקסים.

     

    "הקהילה האתיופית נושאת מטען עשיר שארץ ישראל שמחה להתברך בו", אמר היום

    פרס באירוע שכלל פורום בהנחיית הנשיא בו התארחו שורה של יוצאי אתיופיה המהווים דוגמא להצלחה ולהשתלבות בחברה שסיפרו את סיפורם האישי: השחקנית תהילה ישעיהו דגו, הרופא ד"ר אבי יצחק מבית החולים סורוקה, סא"ל ציון שנקור, מג"ד שמשון, עורך הדין יעקב גונצ'ל ממשרד מבקר המדינה ושולה מולה, יו"ר "האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה".

     

    בפתח הטקס הכריז הנשיא על פתיחת חגיגות הסיגד ואמר: "בשמכם ובשמי אני רוצה להכריז על פתיחת אירועי חג הסיגד. החג מעשיר ומגוון את חיינו. החג מלא ערכים יהודים, אהבת אלוהים, אהבת אדם ואהבת איש לרעהו ואהבת איש לבוראו".

     

    "אני נרגש לעמוד כאן תחת קורתו של נשיא מדינת ישראל, שפתח בפנינו את משכנו ואת ליבו, והוא מארח אותנו היום, כדרכו - בחום וסימפטיה ובכך מכבד את בני העדה האתיופית ככלל ואותנו כבודדים", אמר הקייס שמעון סמאי אליאס, נציג אנשי הרוח של הקהילה האתיופית בנאומו במשכן, "אנו לא מקבלים זאת כמובן מאליו ומאוד מעריכים מחווה זו".

     

    בדיונים שהתקיימו בשנה וחצי האחרונות, בהשתתפות מגוון נציגים ובכללם - משרדי ממשלה, ארגונים חברתיים הפועלים עבור יוצאי אתיופיה, תנועות נוער ומוסדות חינוכיים בבית הנשיא התקבלה ההחלטה להביא למרכז השיח הציבורי הישראלי את נוכחותה, נכסיה, תרבותה ומורשתה של קהילת יוצאי אתיופיה ולהנגישה לכלל החברה הישראלית בשרשרת של אירועים מגוונים שיתקיימו במהלך החודש ונחנכו היום.

     

    "חג הסיגד הוא הזדמנות טובה עבורנו להכיר את ייחודה של קהילת יוצאי אתיופיה וללמוד את סיפור עלייתם ההרואית שאין כדוגמתו בהיסטוריה היהודית" אמר יוסף אבי-יאיר אנגל (ג'וחה), יועץ נשיא המדינה. "'ביתא ישראל' הם חלק טבעי ובלתי נפרד מנופה הציוני ומיופייה האנושי והתרבותי של מדינת ישראל, ואנו, גאים בתרומתם של בני הקהילה לחברה הישראלית בתחומים כגון: ספורט, מדע, אומנות וביטחון".

     

    "יפי הבלורית הם לא רק בלונדיניים"

    חג הסיגד הוא חג המחבר בין חידוש הברית בימי שיבת ציון לכיסופים של יהודי אתיופיה לסיים את ימי גלותם ולהגיע לישראל. עם זאת, לצד החגיגות בבירה, ממתינים עדיין במחנות בגונדר שבאתיופיה אלפי בני אדם להחלטת ממשלת ישראל בדבר גורל עלייתם לישראל.

     

    "החג מציין את שובנו לישראל. יחד עם זאת זה הקהילה רחוקה מלהיות משולבת

    בחברה הישראלית", מצנן גדי יברקן יו"ר 'מטה המאבק לשיוויון חברתי ליוצאי אתיופיה בישראל' את ההתלהבות. "חגים זה מאוד יפה וסמלי אבל אני מאמין שהמדינה והקהילה צריכים לשאוף לשילוב מלא של הקהילה במוסדותיה השונים, ולהכניס את ההסטוריה והמורשת של יהודי אתיופיה לתוכנית הלימודים".

     

    "החג מראה על אהבה ללא תנאים לארץ ישראל", הוא מסביר. "כשהמשפחה שלי הגיעה מכפר באתיופיה לארץ, לא באנו ל'מדינת ישראל', באנו לירושלים, רצינו לבנות את המדינה, שמחנו לגלות שהיא קיימת, ונמשיך להיות שותפים להקמתה ובנייתה", הוא נרגש. "עם זאת אנחנו מקווים שיראו בנו שותפים שווים, ויבינו ש 'יפי הבלורית והתואר' הם לא רק בלונדינים".    

     

    "אסור לשכוח שיש לנו עוד אלפי אחים שחוגגים את החג כבר שנים במחנות מעבר בגונדר ומביעים משם את כמיהתם וערגתם לירושלים, חרף התעלמות המדינה מבקשתם להתאחד עם משפחותיהם כאן. אני מאמין שהמדינה חייבת לתת לזה פתרון ולהפסיק עם מדיניות המפלה בין דם לדם. לא יתכן שמצד אחד יחפשו יהודים בדרום אמריקה ואירופה, וינסו לשדל אותם לעלות לכאן. ומצד שני ימשיכו להתעלם מיהודים שעזבו את כפריהם בהבטחה יועלו ארצה. הדברים הם פוליטים. ללא שיבת ציון ועלייה אין זכות קיום למדינה".  

     

    • גולת הכותרת של חג הסיגד הוא הטקס הדתי שיתקיים, כמו בשני העשורים האחרונים, ב-16 בנובמבר בטיילת שרובר בארמון הנציב בירושלים, בהנהגת הקייסים - מנהיגיה הרוחניים של הקהילה. לאחריו יתקיים בערב אירוע סיום החגיגות במרכז הקונגרסים בבנייני האומה בירושלים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלי מנדלבאום
    חג סיגד
    צילום: אלי מנדלבאום
    חג סיגד
    צילום: אלי מנדלבאום
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים