שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הולכים עם המסורת: בתי כנסת עתיקים בגולן

    שרידים רבים של בתי כנסת מעידים על יישוב יהודי עשיר וחזק ששרד במשך התקופות השונות. קבלו הצעה לסיור מעניין ומהנה שמתאים גם לסתם יום של חול

    בשנת 70 לספירה - סוף המרד הגדול, עם חורבן ירושלים ובית המקדש - הוגלו היהודים ממרכז ארץ יהודה לפריפריה, הגליל והגולן. ההתיישבות היהודית הייתה ענפה ומפותחת, ולקראת סוף המאה השלישית לספירה, בשל הצורך ההולך וגובר למרכזים קהילתיים רוחניים, הוחל בבניית בתי כנסת ביישובים.

     

    ברמת הגולן נמצאו עד כה 34 בתי כנסת בפרישה יישובית צפופה. חלק מבתי הכנסת נחפרו, חלקם הקטן שוחזר ושוקם, חלק קטן יותר נמצא בימים אלה בעבודה, אבל ברוב בתי הכנסת עדיין לא נערכו חפירות ועדיין לא נחשפו ממצאים. 

     

    מוזיאון עתיקות הגולן בקצרין מאגד בתוכו את שלל הממצאים המפוארים מבתי הכנסת והיישוב היהודי בגולן. הפעם נספר על ארבעה מבתי הכנסת ברמה, שרידים ליישוב היהודי המפואר מימים קדומים.


    מקום טוב להתחיל את הסיור. המוזיאון לעתיקות הגולן שבקצרין

    (צילום: החברה להגנת הטבע)

     

    קצרין העתיקה

    למהלכים במשעולי קצרין העתיקה מוזמנת חוויה מימים רחוקים. בבית הכנסת הקדום עדיין נשמעים קולות התפילה ובבית הבד המשוחזר מייצרים שמן בשיטות המסורתיות.

     

    קצרין העתיקה היא אחת מ-27 יישובים יהודים מתקופת המשנה (לפני כ-1,600 שנה), שהייתה תקופה של שגשוג ופריחה ברמת הגולן. הכפר נבנה סמוך למעיין ותושביו הקימו במרכזו בית כנסת מרשים, הבנוי אבני גזית, ששימש אותם במשך דורות רבים. הבדואים שהגיעו למקום וראו את שרידיו המפוארים של בית הכנסת העניקו למקום את שמו "קצרין", שמשמעותו בערבית 'מצודה' או 'ארמון'.


    בחזרה לימי המשנה והתלמוד. שרידי בית הכנסת בקצרין העתיקה

     

    איך מגיעים

    קצרין העתיקה שוכנת כקילומטר מדרום-מזרח לקצרין החדשה. נוסעים על הכביש הראשי מזרחה, בכיכר פונים שמאלה וממשיכים ישר לכניסה לפארק קצרין העתיקה. 

    • הכניסה לאתר בתשלום, פתוח בשבת. לפרטים: 04-6962412

     

    אום אל-קנטיר

    המקום ידוע גם בשמו העברי מעיין הקשתות או "קשתות רחבעם", על שם רחבעם זאבי ז"ל, ונקרא כך בשל מבנה הקשתות המיוחד הבנוי מעל המעיין.

     

    באום אל-קנטיר שבדרום הגולן נמצא בית כנסת שנבנה, ככל הנראה, במאה החמישית לספירה. זהו אחד מבתי הכנסת היפים והמפוארים שנחשפו בארץ, והיחיד שבו נשתמרה במלואה בימת ארון הקודש - ההיכלית. בשנים האחרונות נעשות במקום עבודות שחזור ובנייה בטכנולוגיות מתקדמות, כדי להכשיר את בית הכנסת לשימוש מתפללים. סמוך לבית הכנסת נמצא מעיין ומעליו מבנה הקשתות.


    מהיפים שבבתי הכנסת העתיקים בארץ (צילום: אתי בן שמעון)

     

    איך מגיעים

    בית הכנסת נמצא כ-2 ק"מ מערבית למושב נטור. נוסעים על כביש 808 עד צומת נטור, פונים לכיוון המושב, וכ-200 מטר לפני שער המושב פונים שמאלה לדרך עפר לפי השילוט.

     

    עין נשוט

    שרידי בית כנסת קטן אך מפואר בכפר יהודי עתיק מתקופת התלמוד (המאה הרביעית עד סוף המאה השישית לספירה). מלבד בית הכנסת

    התגלו בחפירות הארכיאולוגיות בית בד, עיטורים וכתובות יהודיות. הכפר נקרא על שם עין נשוט - מעיין סמוך לגדה המזרחית של נחל משושים במרכז הגולן.

     

    את המבנה חפר הארכיאולוג צביקה מעוז מטעם רשות העתיקות בתחילת שנות ה-80. בית הכנסת הוא אמנם הקטן ביותר בין בתי הכנסת העתיקים הידועים בגולן, אך הוא המפואר מכולם בפיסול הארכיטקטוני. המבנה עוטר במוטיבים יהודיים רבים, ובהם הכתובות: "אמן, אמן סלה שלום", "אבון בר יוסה", ועיטורים שונים ובהם מנורות, שופרות וארבעת המינים. סמוך לבית הכנסת נחפר מבנה בית הבד וניתן לראות בו את מתקן הפריכה והסחיטה של הזיתים.

     

    איך מגיעים

    מכביש 91 פונים בצומת נשוט דרומה לכיוון קצרין. בצומת קצרין צפון (הצומת הראשון) פונים לכיוון המושבה קדמת צבי עד שרואים חניה מימין הכביש.


    בית הכנסת העתיק ביותר בארץ. גמלא (צילום: ישראל אשד) 

     

    גמלא

    נוף יפהפה, טבע והיסטוריה יהודית שלובים זה בזה בשמורת הטבע גמלא. במקום נמצאים שרידי היישוב היהודי העתיק גמלא, שתושביו לחמו בעוז ברומאים בסוף תקופת בית שני, ושרידי בית הכנסת הקדום ביותר הידוע בישראל.

     

    גמלא מוזכרת בתלמוד כאחת הערים מוקפות החומה בתקופת כיבוש הארץ על ידי יהושע בן נון. שמה ניתן לה בשל הגבעה דמוית דבשת הגמל שעליה היא שוכנת. בתקופת הברונזה הקדומה היה במקום יישוב קטן שחרב. המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כבש את העיר במאה הראשונה לפני הספירה ויישב בה יהודים, מתוך כוונה לאכלס את אזורי הספר של ממלכתו.


    סמל למלחמת הגבורה בלגיון הרומאי (צילום: אילן יעל, לע"מ)

     

    גמלא מוכרת בציבור כסמל לעוז ולגבורה בשל סירובה להיכנע לרומאים ומלחמתה ההרואית בלגיונות האויב. בחפירות ארכיאולוגיות שנעשו בגמלא בשנות ה-70 וה-80, ושחודשו בשנות ה-90, נחשפו שרידי בית כנסת מתקופת המרד הגדול, אמת מים, מקווה טהרה, מבני ציבור, אבני קלע רבות וראשי חיצים שמעידים על הקרב הקשה שהתחולל במקום.

     

    אחד הממצאים החשובים ביותר שהתגלו במקום הוא מטבעות קטנים עשויים נתך נחושת. על המטבעות חקוקה הכתובת "לגאולת ירושלים הקדושה", המוכיחה שאפילו בתנאים הקשים ביותר, שנגעו לביטחונם האישי ולביטחון עירם, זכרו מגיני גמלא את מטרתו המקורית של המרד הגדול: שחרור הארץ, ובראשה ירושלים, מעול הרומאים.

     

    איך מגיעים

    מכביש מזרח הכנרת 92 מטפסים מצומת מעלה גמלא לכביש 869, בצומת המפלים פונים צפונה (שמאלה) לכביש 808 ונוסעים עד השילוט המפנה לאתר הנמצא ממערב לכביש.

     

    • הכניסה לאתר בתשלום, פתוח בשבת. לפרטים 04-6822282

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    1977. הארכיאולוג שמריה גוטמן בגמלא
    צילום: משה מילנר, לע"מ
    צילום: אפי שריר
    שער הכניסה הדרומי בבית הכנסת בגמלא
    צילום: אפי שריר
    צילום: החברה להגנת הטבע,עידית הרצוג
    פארק העתיקות בקצרין
    צילום: החברה להגנת הטבע,עידית הרצוג
    מומלצים