שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    איך למנוע עששת וגם - 6 טיפים למניעת חורים

    כולנו, מסתבר, יכולים לשלוט ברמת החיידקים שבפה: מה אוהבים חיידקי העששת, ממה הם נבהלים במיוחד, ולמה כל כך חשוב שתסיימו כל ארוחה בחצי שעה? רופא השיניים ד"ר גדעון הכט מסביר איך נוצרת עששת, ונותן שש עצות לשמירה על פה נקי ובריא

    מחלת העששת, הגורמת לחורים בשיניים, מוכרת מבחינה מדעית כבר עשרות שנים. ב-120 השנים האחרונות התמקדה רפואת השיניים בטיפול ולימוד הנזק שהמחלה גורמת, אבל כמעט שלא עסקה בדרכים למניעתו. שיטת קמברה מנפצת כמה מיתוסים - ומציעה דרכים לשלוט במנגנון הגורם למחלה על מנת להימנע או להפחית את טיפולי השיניים השיקומיים בעתיד.

     

    ד"ר ביאטריס שחל, המטפלת במרפאתה בשיטת קמברה, מבהירה כי עששת - בדיוק כמו סוכרת - אינה מחלה שניתן להבריא ממנה, אך בהחלט ניתן לשלוט בגורמים לה. "העששת היא מחלה זיהומית מדבקת שנגרמת על ידי חיידקים שבהם אנחנו נדבקים בינקות", מסבירה ד"ר שחל. "זה קורה עוד לפני שיש לנו שיניים בפה, לפעמים אפילו בימים שאחרי הלידה. מי שמדביק אותנו זו אמא, אבא והסביבה הקרובה. החיידקים הללו יכולים לחיות על הלשון ובצד הפנימי של הלחיים לנצח. למעשה, גם אם אדם נפטר בזקנה טובה ובלי שן אחת לרפואה, החיידקים עדיין נמצאים בפיו".

     

    גם מודעות, גם דיאטה

    בניגוד לדעה הרווחת, המרכיב הגנטי הוא מינורי במחלת העששת. "הרבה אנשים חושבים שאם לסבתא שלהם היו חורים ולאבא שלהם היו חורים אז גם להם יהיו חורים. זה לא נכון. העששת איננה מחלה תורשתית אבל משפחות החיידקים הגורמים לה כן מועברים מדור לדור, מההורים לילדיהם, ויש להם זנים שונים".

     

    התפיסה העומדת בבסיס שיטת "קמברה" (קיצור של Caries Management by Risk Assessment) היא ניהול ואיזון

     גורמי המחלה. קמברה היא גישה שמאבחנת אצל כל מטופל את הגורמים הפתולוגיים וההגנתיים של מחלת העששת, מאתרת חוסר איזון לטובת הגורמים הפתולוגיים (חיידקים, דיאטה וחשיפה גבוהה לסוכרים ופחמימות) ודואגת להפחתתם או לחילופין - להגברת הגורמים ההגנתיים על ידי חשיפה למינרלים, שליטה בכמויות ואיכות הרוק ופלואורידים. למוטיבים ההגנתיים יש להוסיף גם המודעות של המתרפא ודיאטה, שבה יש לשתות הרבה מים ולאכול גבינות ופירות וירקות עם קליפתם.

     

    בדיוק כמונו: החיידקים אוהבים פחמימות

    כמו בכל מחלה, גם כאן החכמה היא להכיר את המנגנון שלה על מנת שניתן יהיה להפחית את הסיכונים. לדברי ד"ר שחל, ידוע כי החיידקים הגורמים לעששת ניזונים מפחמימות וסוכרים בדיוק כמו האנשים שנושאים אותם. זהו אותו מקור אנרגיה והחיידקים סופגים ממנו את כל מה שהם צריכים ופולטים אל מחוץ לתאיהם חומצה שממיסה את המרכיבים המינרליים של השן. כדי להתמודד עם פעילות החיידק, צריך לנטרל את החומצה על ידי רוק שיהיה בכמות ואיכות מספקת ולחזק את השיניים על ידי חשיפה לפלואורידים, סידן ופוספט. זאת מכיוון שאת המינרלים והיונים אנחנו מפרישים דרך הרוק. דרכים נוספות הן שטיפות פלואוריד ביתיות ו/או אפליקציות פלואוריד במינונים גבוהים, הנעשות במרפאת השיניים.

     

    תהליך היווצרותם של החורים הוא פשוט למדי: אחרי שאנחנו אוכלים, המינרלים יוצאים מהשיניים והתחנה הראשונה שלהם זו שכבת הביופילם, שבה יש חיידקים רעים וטובים. אם לא מצחצחים את השיניים, כמות החיידקים הולכת וגדלה ולאחר שחלל הפה כבר נחשף לפחמימות ולסוכרים, הרוק לא מספיק לחדור דרך שכבת הרובד העבה ולנטרל את החומצה. כך נוצר מצב שבו אצל אדם שאוכל או שותה בתדירות גבוהה, יש יותר מינרלים שיוצאים מהשן מאלו שמספיקים להיכנס אליה.

     

    תהליך זה גורם לתחילת היווצרותם של חורים. בשלביהם הראשונים הם עוד ניתנים לאבחון במרפאה, וניתן לעצור אותם.  הגורמים הפתולוגיים המעודדים את היווצרותם של החורים כוללים: הפרעות בהפרשת הרוק (כמות לא מספקת ואיכות לא מספיק טובה) ורובד עשיר בחיידקים קריוגנים (שהם הגורמים לעששת) כמו גם תדירות גבוהה של צריכת פחמימות וסוכרים. "מצידנו האדם יכול לאכול קופסה שלמה של קורנפלקס ממותק", אומרת ד"ר שחל, "בתנאי שהוא יעשה זאת בבת אחת בתוך חצי שעה. כי אחרת כל הזמן החיידקים מקבלים אספקה ולרוק אין זמן לשטוף את הפה. למעשה, התדירות חשובה יותר מן התוכן".

     

    טיפים לאיזון החומצות בפה 

    1. ארוחה בחצי שעה: לא משנה אם אתם אוכלים מתוק, מלוח או חמוץ, העקר שתסיימו לאכול בתוך חצי שעה ותשאירו לרוק מספיק זמן לשטוף את הפה.

     

    2. יותר גבינות וסידן: דיאטה נכונה היא עצה טובה לכל תחומי החיים, אבל במיוחד לשיניים. נסו להוסיף יותר גבינות

     לתפריט.

     

    3. שתו הרבה מים: כמותו ואיכותו של הרוק עוזרים לשמור על איזון נכון בין החיידקים "הטובים" ל"רעים". הקפידו לשתות הרבה מים.

     

    4. קליפה תמיד מוסיפה: פירות וירקות יש לאכול בקליפתם.

     

    5. שטיפות פלואוריד: אפשר לעשות את זה לבד בבית (יש מגוון רחב של מוצרי שטיפה בפארמים המכילים מלחי פלואור לשטיפה), ואפשר ללכת לטיפול במרפאת השיניים.

     

    6. התאמת טיפול: רופא השיניים צריך לאבחן את רמת הסיכון האישית של כל אחד, ולנסות לבנות עבורו את הטיפול הנכון כדי לשמור על איזון החומציות.

     

    ד"ר גדעון הכט הוא רופא שיניים וכותב בפורטל אינפודנט 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Index Open
    אם לא תצחצחו, יבוא חיידק רע
    צילום: Index Open
    לאתר אינפודנט לחצו כאן
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים