שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המונפור: גילויים חדשים על המבצר הצלבני
    לעתים מחקר גיאוגרפי-היסטורי עשוי לחדש עובדות על אתרי טיול וסיור מרתקים. בעקבות מחקר פרטני הועלו השערות חדשות בנוגע לתולדות המסדר הטבטוני במבצר, ומיקומו של הכתר הארמני שסימל את נציגי קיסרות רומא בארץ

    על מועד הקמתו של מבצר מונפור בגליל נחלקו החוקרים. הטענה המקובלת במחקר ובמאמרים שנכתבו אודות מבצר מונפור הייתה כי האתר המבוצר בשלוחה ההררית הוקם בשנת 1226.

     

    עיון מחודש במקורות התקופה העלה כי בניית המבצר החלה בשנת 1227 על ידי לוחמים גרמנים וחברי המסדר הטבטוני, אשר ציפו להגעת מנהיג מסע הצלב המתוכנן במזרח - הקיסר פרידריך השני. בשל עיכוב ביציאה למסע ובציפייתם להגעת המנהיג החלה בניית מבצר מונפור.

     

    תחילה נבנה חלקו העליון של המבצר בגב השלוחה באזור המעוז - מגדל העוז (דונז'ון - בשפה הצרפתית), ולאחריו נבנו החלקים המערביים (אגפי המגורים של האבירים, הכנסייה ואולם הכנסים). לאזור מגדל העוז ניתנה חשיבות אסטרטגית כמתחם המנתק את החלק המבוצר מהמשכה של השלוחה ומהחפיר שנחצב למרגלותיו.


    המונפור. החוקרים חלוקים על מועד הקמתו (צילומים: אודי רן)

     

    טענה נוספת הייתה כי המבצר נבנה על שרידים רומיים של חווה קדומה. לטענה זו אין ביסוס בממצאים הארכאולוגיים אשר נתגלו באתר. האבנים המסותתות שנחשפו על ידי חוקרי המבצר באזור מגדל העוז תוארכו וזוהו כתואמות את הממצא מהתקופה הצלבנית (אבנים עם סיתות שוליים וריבוי תווי סתתים).

     

    הטבטונים נגד חברי המסדר הטמפלרי

    במחקר הצלבני נטען כי חברי המסדר הטבטוני והנהגתו בחרו לעזוב את מפקדתם בעיר עכו ולהעתיק את מרכז פעילותם, את ארכיבם ואת אוצרם יקר הערך אל מבצר מונפור, הרחק מאזור העימות והלחימה בעיר עכו ובסביבתה.

     

    טענה זו נכונה בחלקה. בנייתו של מבצר המונפור הושלמה בראשית שנות ה-40 של המאה ה-13, בתקופה שבה התעמתו בעיר עכו הטבטונים עם יריביהם חברי המסדר הטמפלרי בשל אי הסכמה מדינית. האבירים הטמפלרים חדרו אל מתחם הטבטונים במזרח העיר עכו, שרפו את כנסייתם ופגעו במרכזם.

     

    הטבטונים נטשו לפרק זמן קצר את העיר עכו והעתיקו את מרכז פעילותם אל מבצר מונפור. בשנת 1245 חודשה פעילותה של מפקדת הטבטונים בעיר עכו, ששימשה כעיר הנמל המרכזית בממלכה הצלבנית וכמוקד השלטון והכלכלה באזור.

     

    בעכו פעלה מפקדתם המרכזית של הטבטונים בארץ ישראל. שם שהתה הנהגת המסדר בממלכה, ושם נערכו פגישות וכנסים והתארחו אצילים ומבקרים מאירופה; שם גם התגבשו ונחתמו עסקאות קניית הנכסים העירוניים והאדמות החקלאיות בחלקה הצפוני של הממלכה, באזור מעיליה ובכמה כפרים בבקעת בית הכרם.

     

    בשונה מעכו שימש מבצר מונפור כבסיס צבאי נבדל ומסוגר, שבו שהו לפי הערכת חוקרי המסדר כ-100 לוחמים טבטונים וכוחות עזר. סביבתו המבודדת של המבצר, בגבולה של הממלכה הצלבנית והרחק מערי החוף, תרמה להיבדלותם של הטבטונים בשטחם.


    בנייתו של מבצר המונפור הושלמה בראשית שנות ה-40 של המאה ה-13

     

    באתר זה התאמנו אבירי המסדר ונערכו לקרבות נגד הלוחמים המוסלמים, אשר תקפו את המבצר בשנת 1266. בחודש יולי 1271 נכבש המבצר על ידי צבא הממלוכים, ובראשם הסולטאן בייברס.

     

    עם הפלישה אל החצר הפנימית של המבצר התבצרו הטבטונים במגדל העוז, ונסוגו ממנו בהסכמה לעכו, עם אוצרם וארכיבם. כניעתם של הטבטונים התבצעה לאחר שאבדה כל תקווה לתפנית ולניצחון בלחימתם בממלוכים.

     

    גילויים חדשים מאוניברסיטה באוסטריה

    במחקר הצלבני בכלל ובתעודות הטבטונים בפרט, לא ידוע רבות על פעילותם של הטבטונים במחצית המאה ה-13 במונפור. הערכה זו השתנה בשנת 2005, עת נחשפה בספרייה של אוניברסיטת אינסברוק שבאוסטריה תעודה היסטורית הכוללת התייחסות לאוצר הכתר הארמני ולמקום הפקדתו למשמרת בתחומה של ממלכת ירושלים הצלבנית.

     

    בתעודה זו משנת 1253, אשר לא נתגלתה בשלמותה, צוינה פנייתו של הקיסר קונרד הרביעי, בנו של הקיסר פרידריך השני, אל ראש המסדר הטבטוני ואל חברי הנהגתו היושבים במטה המסדר בשטחה של הממלכה הצלבנית. הקיסר דרש להשיב לידיו את הכתר של הממלכה הארמנית (Armeniae corona regni) שאביו, פרידריך השני, מסר לידי מטה הטבטונים למשמרת בעת מסע הצלב שערך בשנים 1228-1229 בממלכת ירושלים הצלבנית.

     

    בחינתה של התעודה העלתה כמה סוגיות מדיניות העוסקות ביחסי הכוחות שנרקמו בין השליטים הנוצרים לבין קיסר רומא במחצית הראשונה של המאה ה-13 במזרח הפרנקי (ממלכת ירושלים הצלבנית, קפריסין, נסיכות ארמניה, טריפולי ואנטיוכיה).

     

    נושאים אלה היו קשורים ביריבות שהתעצמה בין שליטי ארמניה לבין מנהיגה של נסיכות אנטיוכיה בוהמונד הרביעי, וכן במידת השפעתו של עימות זה על הנחיצות של העברת הכתר הארמני אל מטה הטבטונים ששכן בשטחה של הממלכה הצלבנית.


    במונפור התאמנו אבירי המסדר ונערכו לקרבות נגד הלוחמים המוסלמים

     

    תעודת הכתר הארמני הדגישה את מעמדו של המסדר הטבטוני במזרח הפרנקי ואת תפקידו בהידוק מערכת הקשרים המדינית שאותה רקמו קיסרי רומא (היינריך השישי ופרידריך השני) במזרח הפרנקי.

     

    הטבטונים שימשו כמעוז כוחם של הקיסרים, כמייצגים את מדיניותם וכמתווכים בין השליטים ברחבי המזרח הפרנקי. הם היו שליחיהם הנאמנים של הקיסרים, באזור שבו ביקשו הגרמנים אחיזה פוליטית ונאמנות מצדם של השליטים המקומיים.

     

    הטבטונים היו תומכיו העיקריים של הקיסר פרידריך השני וצבאו בעת מסעו במזרח הפרנקי, אשר שיאו היה בטקס הכתרתו למלך ירושלים בכנסיית הקבר. הטבטונים נבחרו לשמש שומרי הכתר (Kronenwächter), אך תפקידם המעשי סימל את הזדהותם עם השאיפות המדיניות של קיסרי רומא במזרח הפרנקי ובה בעת גם את האמון שלו זכו מדי הקיסרים.

     

    איפה הכתר הארמני?

    סוגיה חשובה העולה מתוך ניתוח התעודה ההיסטורית היא מקום הפקדתו של הכתר הארמני למשמרת. האם הועבר הכתר אל מפקדתם של הטבטונים בעיר עכו או שמא נשלח אל מבצר מונפור בגליל העליון, שם נשמר במטה המסדר, במקום שבו ניצב ארכיונם של חברי המסדר ואוצרם.

     

    ניתן לשער כי הכתר הארמני נמסר לחברי המסדר הטבטוני במפקדתם בעיר עכו, בקרבה למקום משכנו של הקיסר בעת שהותו בעיר. באותה עת נבנה מבצרם של הטבטונים באזור מבודד, הרחק מריכוזי האוכלוסייה הצלבנית בערי החוף.

     

    סביר להניח כי הקיסר נמנע מלהפקיד אוצר יקר ערך באתר אשר טרם הוגן דיו מפני התקפותיהם של אויבי הצלבנים. ייתכן שבשנת 1241, עם פרוץ העימות בין הטבטונים לטמפלרים בעיר עכו והפגיעה במתחמם, העתיקו הטבטונים את אוצרם אל המונפור, עם אוצר הכתר הארמני.


    האם העתיקו הטבטונים את אוצרם אל המונפור, ביחד עם הכתר הארמני?

     

    בתקופת כהונתו של ראש המסדר פופו מאוסטרנה (1256-1253) פנה הקיסר קונרד הרביעי ודרש להשיב את הכתר למלך הארמני התום (Hethum), שמלך בארמניה בשנים 1269-1226. הקיסר ביקש לחזק גורם מדיני הנאמן לקיסרות רומא בשטחי המזרח הפרנקי, ואף להגביר את השפעתו המדינית באזור זה.

     

    הוא פנה אל הטבטונים וביקש מהם למסור את הכתר הארמני לידי שליחו, הארכיבישוף הנבחר של פלרמו, אשר נדרש להעבירו חזרה משטחה של ממלכת ירושלים הצלבנית אל ארמניה. בתעודה ההיסטורית אין מענה לשאלה האם הכתר הארמני אכן שב אל יעדו בממלכת ארמניה.

     

    אם כן, היכן הופקד הכתר הארמני? האם במרכזם של הטבטונים בעכו או במבצר מונפור? גם על כך אין תשובה ברורה בתעודות ההיסטוריות ואף אין עדות ארכאולוגית. סביר להניח כי במהלך התקופה שבה נשמר הכתר בשטחה של הממלכה הצלבנית (1253-1228) הועתק מקום משמרו מעכו אל המונפור בראשית שנות ה-40 של המאה ה-13, זאת ממניעי ביטחון והגנה על אוצרם של חברי המסדר.

     

    ארכיב הטבטונים - מקור בלתי נדלה למחקר

    כאמור, ארכיבם של הטבטונים ואוצרם הועברו אל מפקדת המסדר בעיר עכו בשנת 1271. באתר זה פעלו הטבטונים עד לנסיגתם מן העיר, עם כניעתה לצבא הממלוכים בשנת 1291. באותה עת שבה אבדה הממלכה הצלבנית הועברו אוצרם וארכיבם של הטבטונים אל מרכזם בעיר ונציה, וממנה, בשנת 1309, אל מבצר מארינבורג שבפרוסיה (צפון פולין בימינו).

     

    בפרוסיה הקימו הטבטונים "מדינת מסדר", ובמאה ה-13 ובראשית המאה ה-14 נלחמו מלחמת חורמה בעמים הבלטיים. ארכיבם של הטבטונים אשר שרד את סערות תקופת ימי הביניים, משמש עד ימינו מקור בלתי נדלה למחקר אודות המסדר הצבאי הטבטוני.

     

    סביר להניח שבעקבות הסקר הארכאולוגי המתקיים במונפור בראשותו של ד"ר אדריאן בועז והחפירה האפשרית בעתיד, ניתן יהיה לדלות פרטים חדשים על מקום הימצאו של הכתר הארמני וממצאים נוספים, וכן לזהות את מקום משמרו באחד מאגפי המבצר.  

     

    • ד"ר שלמה לוטן, בוגר אוניברסיטת בר אילן במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, הוא מורה דרך מוסמך וחוקר המסדרים הצבאיים בתקופה הצלבנית 
    • הכתבה פורסמה בגיליון נובמבר של הירחון "טבע הדברים"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המונפור. נכבש על ידי עמים רבים
    צילום: יוסי קצורין
    מומלצים