נשים בכותל? השם ישמור

ספר התורה של נשות הכותל מסמל את מעמדן של קבוצת נשות הכותל: אין לו מקום אכסון קבוע. שבוע אחד הוא בביתה של בתיה, באחר בבית של ענת. אנו סוחבות אותו על גבינו לתפילות בראשי חודשים בתוך תיק גדול. כי בעזרת הנשים בכותל המערבי אין ספרי תורה כלל. כל ספרי התורה לשימוש ציבורי נמצאים בעברה השני של המחיצה לשימושם של גברים בלבד.

היום, ראש חודש כסלו, הבאנו לכותל המערבי ספר תורה חדש, שתרם לקבוצה בית הכנסת סיני בפיטסבורג. קל לשאתו, הוא שוקל רק ארבעה קילוגרם. הבאנו אותו לכותל בשמחה כדי לקרוא ממנו לראשונה את פרשת ראש חודש.

אך הכוונות שלנו התפרשו שלא כראוי, כשהוצאנו את ספר התורה מהתיק. מיד ניגשו שלושה גברתנים שהציגו עצמם כאנשי הקרן למורשת הכותל, ותבעו מאיתנו להפסיק להתפלל, הזעיקו שוטרים שעצרו וחקרו אותנו על הדרך שבה "קיימנו טקס דתי הפוגע ברגשותיהם של אחרים", תוך ניסיון לברר אם יש יראת שמיים בליבנו.

"האחרים" הם כל מי שהפך את הכותל לבית כנסת חרדי שבו בריונות שולטת. רב הכותל שמואל רבינוביץ', שלשונו נוטפת אמירות צדקניות על אחדות העם, מאפשר בעשייה ובמחדל את הפיכת הכותל למקום של אחידות: "רק שלי" "רק כמוני" "רק בדרכי". מוסדות המדינה החילונית והדמוקרטית מאפשרים את הפיכתו של הכותל לדיסקוטק האולטימטיבי של החרדים, "הדיסכותל" כהגדרתו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ'.

הרי אין היום איסור בבבתי כנסת אורתודוקסיים מודרניים על קריאה בתורה של נשים באולמות נפרדים. אך מחוץ לירושלים הדבר לא מוכר לציבור הרחב. גם עלייה של בנות לתורה כשרה לחלוטין מבחינה הלכתית לדידם של האורתודוכסים.

הנראות שלנו כקבוצה במקום המרכזי ביותר בארץ - היא האמצעי המתבקש כדי להעביר את המסר לפיו לנשים מותר בקבוצת נשים מופרדת לקרוא תורה, להתפלל ולהתעטף בטלית.

החלטה קודמת של בג"ץ איפשרה לנשות הכותל להתפלל עם טליתות תוך קריאה בתורה, אבל דווקא בימי אהוד ברק, שרצה לשכנע את הדתיים להצטרף לממשלתו, זימנו דיון נוסף בבית המשפט העליון, וראשיו חשבו שנוכח המהומות בכותל ראוי לשלוח אותנו לכותל הדרומי, היכן שמותרת תפילה מעורבת. זהו למעשה כותל סוג ב'.

פסיקת בית המשפט מקוממת אותנו, אבל אנו מכבדות אותה, ולא היתה הבוקר הפרה מצידנו. אין איסור להוציא את ספר התורה מהתיק, וממילא לא היתה כוונה להפר את פסיקת בג"ץ.

הבעיה שמתעוררת במקרים כאלו, כמו במקרים אחרים, נובעת מהבורות של הציבור החילוני - כשהחרדים טוענים שיש איסור הלכתי לקרוא בתורה, או שלגברים אסור לשבת באוטובוס במחיצת נשים, והציבור החילוני מקבל זאת כפשוטו, ניתנת להם לגיטימציה לכפות את דעתם על הכלל.

את הטענה לפיה אנו מעוררות פרובוקציה, מן הראוי לשלול על הסף. הרי גם פרובוקציות ניתן לעורר פעם או פעמיים, לא במשך 21 שנה. הגיע הרגע שאבירי זכויות האדם בישראל ומנהיגות הפמיניזם שלנו יאמצו את קבוצת נשות הכותל, הנאבקות על הזכות לכבוד ולשוויון גם בכותל המערבי.

ענת הופמן, יו"ר נשות הכותל