שתף קטע נבחר

מצטיידים למסלולים: מילון מלא לציוד וביגוד סקי

לפני שאתם כובשים את המסלולים, כדאי שתוודאו שיש לכם כל מה שצריך בשביל לראות כמו שצריך בשלג, לגלוש בקלות ולא למות מקור תוך כדי. מילון המונחים שיעשה לכם סדר בגוגלס, יפטור אתכם מהסטפ-אין וילמד אתכם למה צריך שעווה בסקי

איי.סי.אס (ICS) – ראשית תיבות של Infinite Channel System. מדובר בשיטה חדשנית שפיתחה חברת ברטון (Burton) לחיבור ביינדינגס לסנובורד. במקום חורים לברגים מצוידים הקרשים החדשים בשתי תעלות עליהן ניתן למקם את הביינדינגס באינספור מרחקים, צירופים וזוויות. שינוי צורת העמידה פשוט וקל, ולא מצריך יציאה מהביינד.

 

מילוני מונחים נוספים:

 

אטימות – אחת התכונות הכי חשובות של ביגוד סקי, אם לא החשובה מכולן. כל בד שמסוגל לעמוד בלחץ של עמודת מים בגובה 1,000 מ"מ נחשב אטום. יש בדים שמסוגלים לעמוד גם בלחץ מים של 20 אלף מ"מ ויותר. 


לא רוצים להירטב בגלישה? שימו לב לאטימות (צילום: יח"צ) 

 

אי.אס.טי (EST) – טכנולוגיה חדשה של ביינדינגס בסנובורד, שפותחה ע"י חברת ברטון (Burton) כדי להתאים ל-ICS (ע"ע). במקום תחתית קשיחה שמתחברת לבורד בברגים, הביינדינגס מסדרת ה-EST מצוידים בתחתית רכה ומרופדת שמשככת את מהמורות הגלישה ומאפשרת תחושה טובה יותר של השלג.

 

באקלים (Buckles) – בסנובורד, מדובר באבזמים שבקצה רצועות הביינדינגס. בסקי, מדובר באבזמים המשמשים לסגירה ולהידוק של הנעליים. מדובר בחלקים שנמצאים בשימוש גבוה יחסית, ולכן מומלץ לבחור בנעליים או ביינדינגס בהם הבאקלים עשויים מתכת (לעומת פלסטיק, בדגמים הפשוטים יותר).


נעל סקי עם באקלים ממתכת (צילום: SkiDeal) 

 

ביגוד תרמי – שכבת ביגוד הסקי הראשונה שבאה במגע עם הגוף. ביגוד תרמי עשוי מבדים סינתטיים מנדפי זיעה (בניגוד לכותנה למשל, שסופגת אותה), ועוזר לגוף לשמור על חום הגוף. מדובר לרוב בבדים דקים יחסית שקצב הייבוש שלהם גבוה. החומר הנפוץ ביותר שנמצא בשימוש בביגוד תרמי הוא פוליפרופילן.

 

ביינדינגס – המחברים שמקבעים את נעלי הגלישה למגלשיים או לסנובורד. ביינדינגס של סקי ישתחררו באופן מיידי במקרה של תאונה, בעוד שביינדינגס של סנובורד או סקיבורד (ע"ע) יש לשחרר באופן ידני.


נעל סנובורד בתוך ביינד (צילום: SkiDeal)

 

בייס פּלייט (Base Plate) – המשטח התחתון של ביינדינגס בסנובורד. הוא מתחבר לבורד בד"כ באמצעות ברגים ועליו מונחת הנעל. ככל שהמשטח עשוי מחומר קשה יותר (למשל, אלומיניום) כך מעבר האנרגיה מהגולש לקרש יעיל יותר והביינד נחשב לפחות "סלחן". תחתיות ביינדינגס שעשויות מחומרים רכים יותר מספקות שיכוך טוב יותר ומאפשרות מרווח טעות גדול יותר. יש ביינדינגס בהם התחתית עשויה מחומר מאוד קשיח, אך בינה לבין הבורד מפרידה שכבת גומי/ג'ל לספיגת זעזועים.

 

גוֹגלס (Goggles) – משקפת גלישה. מגנה על העיניים וחלק מהפנים מפני פגיעה, מחוברת לראש באמצעות רצועה ומאפשרת ראות טובה יותר בשלג מרוב משקפי השמש. מומלץ לבחור בגוגלס עם עדשה כפולה, שמונעת הצטברות אדים.


לכו על עדשה כפולה. גוגלס (צילום: צילום: Index Open)

 

גורטקס – נגזרת של טפלון. פולימר אטום מאוד למים אך כזה שמאפשר נידוף זיעה. ביגוד גלישה שמשלב ממברנת גורטקס כולל גם שכבה חיצונית שעשויה בדרך כלל מפוליאסטר או חומר דומה. אם השכבה החיצונית אינה עוברת טיפול שהופך אותה לדוחת מים, הירטבותה עלולה לפגום ביכולת הנשימה של הגורטקס.

 

היי-בק (High Back) – המשענת האחורית בביינדינגס של סנובורד. ההיי-בק מחובר לקשת האחורית (ע"ע), ומספק תמיכה לאזור גיד אכילס והחלק התחתון של שריר התאומים בשעה שהגולש מפעיל לחץ על העקבים והלהב (Edge) האחורי של הבורד. ככל שההיי-בק עשוי מחומרים קשיחים יותר, כך הוא מעביר את תנועות הגולש ביעילות רבה יותר לסנובורד.

 

וקס – שעווה. לא מהסוג שמוריד שערות אלא מהסוג שמפחית חיכוך עם השלג ומגדיל את המהירות. ציוד השכרה מגיע כשתחתיתו כבר ספוגה בווקס, אבל ציוד פרטי מומלץ לקחת לטיפול לפחות פעם בעונה.

 

חצאית שלג – רצועת בד שנמצאת בחלקו התחתון של מעיל סקי/סנובורד, וניתנת להצמדה לגוף (לעתים גם ניתנת לחיבור למכנסיים). ה"חצאית" מונעת משלג להיכנס אל מתחת למעיל בעת נפילה.


מעיל סקי עם חצאית שלג (צילום: קולומביה)

 

טיפ (Tip)/טייל (Tail) – קצוות המגלשיים והסנובורד. הטיפ הוא הקצה הקדמי (מכונה גם Nose) והטייל (זנב) הוא הקצה האחורי. בסנובורד ובמגלשי פריסטייל גם הטיפ וגם הטייל מתעקלים כלפי מעלה כדי לאפשר ציפה יעילה על השלג לשני הכיוונים. במגלשי סקי סטנדרטיים, הטייל לרוב שטוח ורק הטיפ מתעקל כלפי מעלה.

 

כובע – גם אם החלטתם להסתכן ולגלוש בלי קסדה (ע"ע), עדיין חיוני שתגנו על הראש מפני רוח, קור, קרינת שמש ואיבוד חום גוף. רצוי לבחור בכובע פליס (ע"ע), שמבודד טוב יותר מרוח וקור ודוחה מים טוב יותר מצמר. בימים חמים במיוחד, אפשר להסתפק בסרט פליס שמכסה את האוזניים.

 

כפפות – גם כדי שלא ינשרו לכם האצבעות מרוב קור, אבל גם נגד פציעות. כפפות סנובורד עשויות לרוב מחומרים חזקים ואטומים יותר מכפפות סקי, ובחלקן יש הגנה מיוחדת לשורש כף היד.


התאמת אורך של מקל סקי (צילום: SkiDeal) 

 

ליש (Leash) – רצועת ביטחון שמחברת בין הביינדינגס של הסנובורד לנעליים של הגולש או לרגלו. בדומה לליש שמשמש גולשי גלים, הרצועה נועדה למנוע מצב שבו גולש יוריד את הבורד במדרון משופע ויאבד אותו. בעבר השימוש בליש היה חובה במרבית אתרי הסקי באירופה, אך גם היכן שלא מקפידים – הוא מומלץ בחום.

 

מגלשיים – בעבר היו מגלשי הסקי בעלי עובי זהה לכל אורכם, כשהקצוות מעוקלים מעט כלפי מעלה כדי להקל על המעבר בשלג. היום הסגנון השולט בכיפה הוא ה-Carving, שהפך את המגלשיים לצרים יותר במרכז מאשר בקצוות. צורה זו מאפשרת שינויי כיוון מהירים יותר ופניות תוך כדי שמירה על מהירות רבה יותר. מגלשי פריסטייל הם לרוב רחבים יותר ומעוקלים כלפי מעלה בשני הצדדים, כדי לאפשר גלישה נוחה גם עם הגב למדרון.


לכל סגנון גלישה יש מגלשיים משלו (צילום: Gettyimages Imagebank)

 

מקלות סקי – נועדו לסייע בשמירה על שיווי המשקל בגלישה, אך בהחלט אפשר לרדת את ההר בלעדיהם. סמוך לתחתית כל מקל ישנה דיסקית פלסטיק עגולה שמונעת ממנו לשקוע עמוק מדי בשלג.

 

נשימה – מושג המתייחס ליכולת של בד לאפשר מעבר אדים, ובכך לסייע בהרחקת זיעה מהגוף. אם הביגוד לא ינדף את הזיעה אלא יספוג אותה – לא רק שתרגישו רטיבות בתוך המעיל/המכנסיים אלא גם חום הגוף שלכם יצנח. נשימה נמדדת בגרם למ"ר במשך 24 שעות, והמספרים של ביגוד גלישה ברמה בינונית ומעלה נעים לרוב בין 1,000 ל-20 אלף.

 

סנובורד – קרש דמוי סקייטבורד, עשוי לרוב מעץ, שמשמש לגלישה על השלג. חיבור הרגליים לסנובורד נעשה באמצעות ביינדינגס (ע"ע) ללא שחרור מהיר. בדומה למגלשיים, גם לסנובורדים יש כיום צורת Carving (מרכז הבורד צר יותר מהקצוות). גלישה על רוב הסנובורדים מצריכה נעליים מיוחדות ורכות יותר מאלו של הסקי, אך יש גם סנובורד אלפיני עליו גולשים עם נעלי סקי.


מזכיר קצת סקייטבורד בלי גלגלים (צילום: Jupiter)

 

סטפ-אין (Step-In) – שיטה מיושנת לחיבור בין נעלי סנובורד לבורד עצמו. השיטה בעייתית לשימוש בשלג עמוק ומאפשרת שליטה נמוכה יחסית בקרש. כיום השיטה הנפוצה ביותר היא של רצועות (Ratchets), גם בציוד להשכרה.

 

סייד-וול (Side Wall) – הדופן הצדדי של מגלשי סקי או סנובורד. ברוב המקרים הדופן מכוסה ע"י השכבה העליונה (Top Sheet) של הבורד או המגלשיים או נמצא בזווית ללהב וממולא בחומר סינתטי הקרוי P-Tex. במסגרת טכנולוגיה חדשה שפותחה בשנים האחרונות בסנובורד ונקראת Magnatraction, הדופן של הבורד גלי מעט, מה שמשפר מאוד את האחיזה בשלג.

 

סקיבורדס – נקראים בטעות גם 'סנובליידס'. מגלשיים קצרים מאוד ביחס למגלשי סקי סטנדרטיים. הסקיבורדס בנויים בד"כ בצורה סימטרית: גם הקצה האחורי מתעקל כלפי מעלה כדי לאפשר גלישה עם הגב למדרון.

 

סרבל – ממש כמו סרבל טיסה, רק עשוי מחומרים מחממים ואטומים למים. נוח ללבישה ומגן היטב מכניסת שלג, ולכן משמש לרוב בביגוד סקי לילדים. עם זאת, סרבל מקשה על החיים בכל מה שקשור להורדת שכבות כשנכנסים לשירותים או למסעדה על ההר.

 

עץ – למרות כל השנים שחלפו והטכנולוגיה שהתקדמה פלאים, עדיין עץ הוא החומר העיקרי ממנו עשויים בורדים ומגלשי סקי. מכיוון שעץ מאבד מהגמישות שלו עם הזמן, מומלץ להחליף את הציוד כל 8-10 שבועות גלישה לפחות (אם גולשים עונה שלמה ברצף, אז בסוף העונה).

 

פלואו (Flow) – שמה של חברה שמייצרת ציוד סנובורד, אך ידועה בעיקר בזכות הפטנט הייחודי שלה לביינדינגס. במקום שתי רצועות, מכניסים את הנעל לתוך שרוול ומעלים את ה-High Back כדי לנעול את הרגל במקום. מדובר בשיטה מהירה ונוחה אך יש לה גם חיסרון: אם השרוול רחב מספיק כדי לאפשר הכנסה והוצאה נוחה של הרגל, העברת האנרגיה מהגולש לבורד אינה יעילה ויש צורך בהידוק ידני של השרוול (מה שמבטל את היתרון היחסי של פלואו על פני ביינדינגס עם רצועות).

 

פליס (Fleece) – אריג רך וקל משקל שעשוי 100% פוליאסטר. הוא מבודד פי שניים מצמר ופי ארבע מכותנה, אך גם מאפשר נידוף זיעה ומתייבש בקלות. בגלישה הוא משמש בתור שכבת ביניים בין הביגוד התרמי (ע"ע) למעיל חיצוני אטום למים.


השכבה שדואגת לחמם אתכם (צילום: SkiDeal)

 

קאפ-סטראפ (Cap Strap) – רצועה קדמית של ביינדינגס בסנובורד בעלת צורה של כיפה. ה-Cap Strap תופסת את החלק הקדמי של כף הרגל מקדימה ולא מלמעלה, מה שנועד לאפשר הידוק טוב יותר של הביינד.

 

קבלאר (Kevlar) – סיב סינתטי, קל, חזק ועמיד במיוחד, שמשמש בין היתר באמצעי מיגון דוגמת אפודים חסיני כדורים, כפפות, מכנסיים ומעילים. בתחום ספורט השלג אפשר למצוא קבלאר בעיקר בכפפות סנובורד, שכן ידיהם של גולשי סקי באות בד"כ בפחות מגע עם השלג.

 

קסדה – לא רק למי שמבלה המון שעות בסנופארק (ע"ע) או בגלישת פרירייד (ע"ע) קיצונית, קסדה היא אמצעי מיגון חשוב לכל גולש. ברוב חנויות הציוד באתרים תוכלו לשכור קסדה וברוב תוכניות ההדרכה לילדים הקסדות הן חובה ומסופקות יחד עם יתר הציוד.


אל תוותרו על קסדה (צילום: SkiDeal)

 

קרבון – סיבי פחמן, שתודות למשקלם הנמוך וחוזקם עוזרים להקשיח סנובורדים ומגלשי סקי ולהפוך אותם ליותר "מגיבים". עם זאת, לא כל גולש ברמה גבוהה צריך מגלשיים/בורד עם חיזוקי קרבון (ראו מדריך לקניית ציוד סקי וסנובורד).

 

קרם הגנה – אל תתנו לקור או למזג האוויר המעונן להטעות אתכם. השלג מחזיר את קרני השמש אפילו יותר ממים, ואם לא תמרחו את עצמכם היטב לפחות 2-3 פעמים במהלך היום יש סיכוי טוב שתסיימו את השבוע כשאתם נראים כמו עגבנייה. הכי טוב: SPF 30 ומעלה.

 

קשת אחורית – חלק מביינד של סנובורד שעוטף את אזור העקב ועליו נשען ה-High Back. ככל שהקשת האחורית עשויה מחומר קשיח יותר (למשל, אלומיניום), כך היא עמידה יותר ומעבירה את תנועות הגולש לקרש ביתר יעילות.

 

ראצ'טים (Ratchets) – רצועות משוננות שמשמשות להידוק ביינדינגס של סנובורד לנעליים. הרצועות עשויות לרוב פלסטיק, וניתן להחליף אותן בקלות במקרה של קרע או שחיקה.

 

שפתון – מזג האוויר בהרים יבש ועלול לגרום לסדקים בשפתיים, וגם קרני השמש לא בדיוק מועילות. מומלץ למרוח שפתון שמשלב בתוכו מקדם הגנה.

 

תפרים – נקודת התורפה של ביגוד סקי וסנובורד. דרך תפרים רגילים, גם אם הם כפולים, עלולים להיכנס שלג ומים. מומלץ לבחור בביגוד שבו התפרים מודבקים או מולחמים, מה שהופך אותם לאטומים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קסדה זה לא רק לילדים
צילום: The North Face
חולצה תרמית
צילום: קולומביה
מומלצים