שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם

    ניסויים במשרד האוצר - על חשבוננו

    כסף רב הושלך לפח במכרז קיקיוני להקמת בית הכלא הפרטי, כיוון שנערי האוצר אפילו לא ניסו לנבא מה יהיו השלכות המהלך

    עוד לפני ההחלטה הדרמטית של בג"ץ לבטל את הפרטת בתי הסוהר בישראל, ברור היה שמשהו דפוק פה בשיטה. בדיון שהתקיים באחרונה בכנסת התבררה עובדה מדהימה: ההכנות למכרז יצאו לדרך עוד לפני שנבחנו מלוא ההשלכות של ההחלטה.

     

    נערי האוצר חשבו שיחסכו למדינה כמה מיליונים אם יצליחו להפריט את שירות בתי הסוהר, ולא לקחו בחשבון שאלות מהותיות בדבר כבוד האדם וחירותו, או בדבר הסמכות להפעיל כוח הנתונה בידי המדינה כמובן. כסף רב הושלך לפח האשפה במכרז הקיקיוני הזה, ומי יודע כמה מאות מיליונים תשלם המדינה נוכח הפארסה מבית היוצר של משרד האוצר.

      

    בדיון בבג"ץ התברר כי המדינה ביכרה את המודל המעביר לידי המפעיל הפרטי של הכלא גם את הסמכויות הנוגעות לביטחון ולהפרטה, בשעה שיכולה היתה להעדיף את "המודל הצרפתי", שבו מופרטות רק סמכויות לוגיסטיות.

     

    לכאורה, בשיטה שהיתה אמורה לפעול בישראל, עובד חברה פרטית יכול היה לירות למוות באסיר בשעת הצורך, או להכניסו לצינוק, או להגביל את חופש תנועתו, אולי לבצע בדיקה פיזית בגופו. האם ייתכן שכל אלו נעדרו מעיני בכירי האוצר שיזמו את תיקון 28 לפקודת בתי הסוהר?

      

    התשובה הברורה היא: כן. משרד האוצר מנהל בשנים האחרונות מדיניות מוזרה של ניסוי וטעייה. מודלים כלכליים נזרקים לחלל האוויר ורעיונות חדשים להפרטה צצים, לרוב בלי בדיקה מעמיקה ובלי לנסות לנבא את התוצאה.ישראל 2009 אינה שונה מהותית מזו של 1948. עדיין אין חשיבה תהליכית מסודרת במשרד האוצר, שתכליתה תכנון ארוך טווח. נראה שאנשי המשרד אפילו אינם מתיימרים לקיים דיון מעמיק בנושאים הרי גורל, וממשיכים לסגוד לחברות ייעוץ כלכליות במקום לשתף אנשי מקצוע ממשרדי הממשלה ומהשוק הפרטי, כמו גם אנשי אקדמיה.

     

    בהקשר זה בית הכלא הפרטי של "אפריקה ישראל" לא לבד. כך היה גם בסוגיית הפרטת הקרקעות (או בשמה המכובס "רפורמת הקרקעות"), בסוגיית הטלת המע"מ על פירות וירקות, תוך פגיעה קשה בשכבות הנמוכות, בהטלת מס הבצורת שבסופו של דבר הוקפא, בהעלאה הדרמטית של מחירי הביטוח לרכב דו-גלגלי. כך היה בקיצוץ הבלתי מרוסן בתקציבי ההשכלה הגבוהה שהוביל לבריחת מוחות. עכשיו מתכנן ראש הממשלה נתניהו "שואב אבק" שיחזיר אותם, ומי יודע כמה כסף נשלם על הטעות הזו, והרשימה עוד ארוכה.

     

    קשה להאמין שכך מתקבלות החלטות הרות גורל לעתיד ילדנו במדינה, אך הניסיון המצטבר בישראל מלמד שזו תרבות קבלת ההחלטות במשרד האוצר. אנשים בעלי ניסיון לא רב, לעתים בעלי תואר ראשון בלבד, חולשים על תקציבי עתק, ומאמינים שהתבונה ניתנה רק בקודקודם.

     

    מה לגבי דיון ציבורי? שיתוף אנשי מקצוע? שיתוף האקדמיה בתכנון ארוך טווח? יוק, נאדה. בקרוב, כך התבשרנו, יחקור מבקר המדינה את מצב משק המים ואת ייקורם. אם יחפור טוב, יגלה תוכניות להתפלת מי ים שנגנזו במגירות האוצר לפני שנים. הדבר המדהים הוא שאיש מפקידי האוצר האחראים לטעויות האיומות הללו, אינו משלם מחיר אישי. את המחיר אנחנו משלמים. ובענק.

     

    אורן רייס, עורך חדשות ב-ynet


    פורסם לראשונה 19/11/2009 23:01

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המפעיל הפרטי כל יכול
    צילום: עידו ארז
    מומלצים