שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    2,000 מטפלים פרא-רפואיים: החוק משפיל אותנו
    חוק חדש קובע כי פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ודיאטנים שסיימו את התואר ב-5 השנים האחרונות - חייבים לעבור בחינה, או שיפסיקו לטפל. עכשיו, משעתירתם לבג"ץ נגד החוק נדחתה, פונים 2,000 מהם לעזרתם של חברי הכנסת אריה אלדד ורחל אדטו, כדי לבטל את רוע הגזרה. מטפלים ותיקים: "מזלזלים בתואר שלנו". ח"כ אדטו: "הנחיתו עליהם את זה"
    מאבקם של העוסקים במקצועות פרא-רפואיים נמשך: מעל 2,000 פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, דיאטנים וקלינאי תקשורת המועסקים במקצוע, חלקם בתפקידים בכירים, ממשיכים להתנגד לכוונת משרד הבריאות לכפות עליהם לעבור בחינה בסיסית, שבלעדיה לא יוכלו להמשיך לעסוק במקצוע. לאחר שהעתירה שלהם לבג"ץ נגד הבחינה נדחתה, הם פונים עכשיו לעזרתם של שני חברי כנסת, בתקווה שאלה יוכלו לסייע להם לבטל את רוע הגזירה.

     

    החוק המסדיר את העיסוק במקצועות הבריאות, שנכנס לתוקף בראשית השנה, קובע כי משרד הבריאות ינפיק תעודות הכרה במקצוע לפיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק, זאת לאחר שבשנים קודמות לא היה חוק בנושא. כל העוסקים בתחום מברכים על העובדה שהחוק מגדיר מי רשאי לעסוק בתחום ומהי הרמה הנדרשת, וכן יוצר פיקוח ומגדיר כללי אתיקה ומשמעת. עם זאת, רבים מהם מתנגדים לסעיף המגדיר כי מי שסיים את לימודיו בחמש השנים שלפני כניסת החוק לתוקף, יחוייב לעבור בחינות הסמכה רטרואקטיביות.

     

    "עכשיו אתם באים?"

    "אנחנו ציבור שעוסק במקצוע הרבה שנים. חלקנו נמצאים בתוך התמחויות ותתי התמחויות, יש כאלו שלומדים לתואר שני, או בעלי תואר שני, ישנם עוזרי מחקר והוראה", אומר אביב ספושניק (32) מחדרה, העובד כפיזיותרפיסט בשירותי בריאות כללית ובעל מכון פיזיותרפיה פרטי. "עכשיו מבקשים מאיתנו רטרואקטיבית להוכיח את המעמד שלנו. אין שום היגיון לעשות

     את זה לאנשים שעובדים במקצוע. מה אתם אומרים, שאנחנו לא כשירים לעבוד? הם הרי יודעים שיש לנו את הידע ואנחנו עובדים על בסיס היתר של משרד הבריאות". ספושניק, שסיים את לימודיו בהצטיינות במכללת אריאל, הוא בין הנדרשים לעבור את הבחינה.

      

    "אני עובד ארבע שנים בתחום האורתופדי. אם יבקשו ממני להיבחן בתחום הנוירולוגי או הנשימתי אני לא אדע. אם תקחי רופא שעשה התמחות בפנימית ותבחני אותו על קרדיולוגיה, אני בטוח שגם הוא לא יידע. בעצם, מבקשים מאתנו ללמוד את כל התואר מחדש. אנחנו אנשים בעלי משפחות, בעלי משכנתאות, שהתקדמנו בתחום והשתתפנו בהשתלמויות וקורסים ועכשיו צריכים להוציא זמן וכסף רב על לימודים לבחינה. מדובר פה בפגיעה כלכלית אמיתית במספר גדול של מטפלים ותהיה גם פגיעה במטופלים, כאשר מי שילמד לבחינות לא יוכל לקבל מטופלים".

     

    ספושניק מספר כי כששמע על הדרישה להיבחן, חש השפלה: "זו פגיעה עמוקה וחלק מהאנשים מתארים את זה כזלזול בנו ובמועצה להשכלה גבוהה, שאישרה את התארים שלנו ואת תוכניות הלימוד. מה עשינו עד עכשיו? מטילים ספק בכל הנסיון שלנו ואנחנו מרגישים שעירים לעזאזל של המערכת, בהיותנו חסרי לובי ולא בראש טבלאות השכר".

     

    "הזלזול בתואר - זלזול במקצועיות שלנו"

    פעילה אחרת במאבק נגד בחינות ההסמכה הרטרואקטיביות היא נעה פלג, אחראית מחלקת מונשמים כרוניים בבית החולים השיקומי רעות, שסיימה ב-2007 את לימודי הפיזיותרפיה באוניברסיטת חיפה.

      

    "התחלתי לעבוד עם סיום הלימודים והועסקתי על פי אותם תנאי העסקה של פיזיותרפיסטים לפניי. משרד הבריאות למעשה אישר את העסקתי ואת העסקת חברי הפיזיותרפיסטים, אך כעת בדיעבד, מספר שנים אחר כך, אני מתבקשת להוכיח את מעמדי", היא אומרת. "בחרתי להתמחות בטיפולים בתחום שמעניין אותי מאוד, עם אוכלוסייה ספציפית. לקחתי קורסים מקצועיים בנושא, אני קוראת מאמרים, מתכוונת להתפתח גם בכיוון האקדמאי ולמעשה אני עושה הכל על מנת להמשיך ללמוד ולהתקדם. בקיץ הקרוב בן זוגי ואני nמיועדים ללימודי המשך בארה"ב. בפועל, בחינה תדרוש ממני לשנות תוכניות רבות. אני מרגישה פגועה. אני מרגישה שפוגעים ביכולת שלי להתפרנס בכבוד. אני מרגישה שמזלזלים בתואר שלי ולפיכך מזלזלים ביכולתי המקצועית".

      

    מי שלא מצטרפים למאבק הם מאות דיאטנים ודיאטניות, שהחליטו בכל זאת לגשת לבחינות. אדוה היימן, מנכ"לית עמותת  עתי"ד (עמותת הדיאטנים הקליניים) ציינה כי "הדיאטנים לא הצטרפו למאבק מתוך הבנה שהבחינות הן לטובתנו ושהחוק יעלה את תדמית המקצוע. מי שעובד חמש שנים במקצוע ויש לו רקורד לא צריך לחשש מלעבור את הבחינה, אחרת עולה סימן שאלה לגבי המקצועיות שלו".

     

    הפיזיותרפיסטים, המרפאים בעיסוק וקלינאי התקשורת הגישו עתירה לבג"צ נגד הדרישה לכפות עליהם בחינות הסמכה, למרות שסיימו את לימודיהם לפני שהחוק נכנס לתוקף ובפועל הם עובדים במקצוע. בג"צ קבע כי משום שמדובר בתיקון לחוק קיים, הפתרון נמצא בידי המחוקק. 

     

    לאחר דחיית בג"ץ, הוחלט לפנות לח"כים אריה אלדד ורחל אדטו, מתוך תקווה כי יובילו מהלך מול משרד הבריאות כדי לפטור לחייב בבחינה רק את מי שסיימו את לימודיהם בשנה שלפני כניסת החוק לתוקף.

      

    לדברי ח"כ אדטו, "מדובר במספר אנשים מאוד גדול. מכיוון שהם לא ידעו מראש שהם צריכים צריכים לעמוד בבחינה הזו, יש בסיס לטענותיהם. למעשה, 'הנחיתו' עליהם את הבחינה זמן ארוך לאחר סיום הלימודים שלהם ואנחנו מנסים למצוא דרך בלא לקפח את אותם אנשים".  

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בקרוב אצלם? בחינה באוניברסיטה
    צילום: index open
    גויסה לעזור. ח"כ רחל אדטו
    מתוך אתר הכנסת
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים