לחם, פריטטה וערמונים: ארוחת בוקר "למבינים"

שוב אנחנו מארחים. "מה אתה חושב? אנחנו מתארחים המון והגיע הזמן שנזמין חזרה", מסבירה לי הגברת בהגיון השמור לבנות המין היפה. "אהההה..", נפלטת לי האנחה הקבועה של סוף השבוע. "אמא, אבא נוהם כמו קלינט איסטווד בסרט 'גרנד טורינו'", מוסיפה הקטנה. כנראה שזה מה שהיא למדה בשנה שלמה של מגמת קולנוע.

"לא", תיקנתי, "אבא נוהם כמו שקלינט איסטווד היה נוהם אילו אשתו הייתה הופכת את הבית לאולם אירועים". וכך, כאשר אני שומר לעצמי את זכות המילה האחרונה ("כן, גבירתי"), הלכתי למטבח.

טוב זו בסך הכל ארוחת בוקר, חשבתי לעצמי. נגלגל קצת גבינות בבצק עלים או פילו, נהפוך לשבלול גדול, נבריש בביצה, נפזר מעט שומשום ונהפוך לבורקס אחד ענק ומרשים. קצת יוגורט, מלפפון חמוץ, 20 דקות עבודה, 30 דקות אפייה ואנחנו מסודרים.

הסתבר שדיברתי לעצמי בקול רם מדי שכן הגברת, שהייתה עסוקה בלעשות את קסמיה ולהפוך את הבית ממקום שגרים בו (בייחוד אני, שמאוד מחבב אכילה ושתיה בסלון) לאולם ארועים, החזירה לי מיד ב"לא מתאים, הם מצפים". "אאאההה", נאנחתי שנית וחשבתי כמה אהבתי את קלינט הישן, שהיה מגלגל סיגרלה מצד לצד, מצמצם את עיני הפלדה האפורות שלו לחריצים דקים ויורה ברעים בלי למצמץ, בניגוד לקלינט העדכני, שנאנח אפילו יותר ממני ועסוק בלהזיל דמעה ולבשל ("מזיל דמעה, זה בגשרים של מחוז מדיסון", הוסיפה הקטנה, "ומבשל זה אתה, לא הוא").

אוקיי, באמת קשה לי לדמיין את קלינט בשיעור בישול. ניסיתי לפתור את הבעיה בהגיון של עצלנים: "אוקיי, אני נכנס לאוטו, 20 דקות, חוזר מיפו עם חומוס, פול, פלאפלים, כרובית מטוגנת, בקלאוות ואפילו קונה בקרץ (שזה הסיר שכולם קוראים לו בטעות קפה אסלי, להגשה בכוסות הקטנות הנקראות פינג'אן)", אמרתי לגברת. "לא נראה לי שזה יעבוד", היא הוסיפה. "לא רק שהם מצפים, הם גם לא אוהבים אוכל מזרחי". "אז בקיצור תגידי שהם פלצנים", התעצבנתי. פלטתי עוד אנחה קטנה ולבשתי סינר. באמת מעניין למה אין לקלינט תוכנית בישול.

(צילום: יעל גרטי)

ארוחת רושם

בשביל להרשים קודם כל צריך לחם. וזה אומר פוקצ'ה או לחם שאור מאוד מיוחד, עשוי מחמצת שאתם מעבירים במטבח שלכם מדור לדור. מאחר שאצלנו אין מסורת של מחמצת וראש עיסה, ומאחר שבעוד שעה המצפים מגיעים, השתמשנו בלחם חלוקים: מזמינים קפוא, למשל בקונדיטוריה של "שמו" ברמת אביב ומחזיקים בפריזר. הוא מגיע אפוי למחצה. מברישים במעט שמן זית וזורים מלח גס, אופים כ-10 דקות בחום בינוני ויש לנו אחלה לחם. מרשים וטעים.

לזה אנחנו חייבים לצרף ביצים, שכן זו ארוחת בוקר. בוחרים את המחבת הכי גדולה שיש לכם, יכול להיות גם סוטאז' או משהו שהייתם עושים בו פאייה ומכינים משהו שהוא בין פריטטה לחביתת ירק. זה תמיד עובד, כי זה יפה ומרשים.

כשהחביתה נכנסת לתנור, מוזגים יוגורט כבשים לכוסות שוט, ועל כל אחת למעלה מטפטפים מעט שמן זית וקוצצים עירית. על צלחת לבנה ובוהקת מניחים 8 ספלי אספרסו ובכל אחד מהם כף של גבינת שמנת מסוג פילדלפיה. מעטרים בכפית ביצי סלמון אדום ועוד קישוט של עירית.

בנוסף קולים ערמונים, וכאשר הם מתחילים להתבקע, מפזרים מלח גס ומניחים אותם על השולחן, כמעין פתיחה מרשימה לארוחה של המבינים. בגלל שחייבים גם משהו בריא, שוטפים סלסלה של שרי תמר, שמים בקערה, מוסיפים מלח גס וחומץ בלסמי מצומצם, מערבבים פעמיים ומניחים בקערה לבנה יפה.

הכל תלוי באריזה

כדי להשלים את הרושם הכנתי תפריט מודפס שאלה עיקרי דבריו: "ברוכים הבאים לארוחת הבוקר במשכננו הצנוע. השף עמל כל השבוע על מנת שכולכם תצאו מרוצים. את ביצי החופש שלנו אנחנו לא קונים בסופר, אלא נוסעים למשק סודי שמיקומו עובר מפה לאוזן. שם, בחשאי, אנחנו נותנים את הססמא שקיבלנו מראש וכן כרטיס אשראי ולא מסתכלים על הסכום בו חויבנו. זה חלק מההסכם. את לחם החלוקים אופה לכם גברת ממוצא מרוקאי אסלי, לפי מתכון סודי שסבתה הבריחה בחזייתה ממרקש. הערמונים הובאו עבורכם במיוחד מפורטוגל וביצי הסלמון היו עד אתמול בתוך סלמוניות ששחו להנאתן בים הצפוני. את חלב העזים ממנו עשוי היוגורט חלבו ילדינו במו ידיהם ("אבא, אבל הם בטח ראו את השקית של AM:PM למטה!") והוא גובן לפי מתכון סודי שהגיע מאוזבקיסטן".

המצפים נהנו מאוד. השיחה הייתה מנומסת וקולחת. הגברת היתה מאושרת. רק אני לא כל כך נהניתי. הכל היה באמת טעים ואפילו לא ראו שזה לקח לי משהו כמו 40 דקות, אבל מה זה בא לי ביצת עין וקוטג', או בורקס, או חומוס ופול. ארוחת הבוקר הסתיימה אי שם בצהריים ועד היום ה"מבינים" מראים לחבריהם בגאווה את התפריט המסובך שהכין עבורם השף באופן אישי.

חביתת ירק משודרגת

המרכיבים (ל-8 מנות):

50 גרם חמאה

1/3 כוס שמן זית

8-10 גבעולי בצל ירוק קצוצים

10 זיתים שחורים מגולענים וקצוצים

1 כף חרדל דיז'ון גרגרים

4 תפוחי אדמה מבושלים בקליפתם, קלופים ומפוררים בידיים

מלח ופלפל

10 עגבניות מיובשות קצוצות גס

4 פלפלים אדומים קלויים ומקולפים (שבטח יש לכם תמיד במקרר, כמו אצלנו)

2 שיני שום כתושות

8 פילה אנשובי שלמים / 200 גרם סלמון מעושן ברצועות / 150 גרם מקרוסקה מעושנת, מפוררת, בלי עור ובלי עצמות / בייקון / אווז מעושן

100 גרם פרזמן מגוררת (לא הכרחי)

אופן ההכנה:

1. בקערה גדולה מערבבים את כל המרכיבים מלבד הדגים, שמן הזית והחמאה ומקציפים.
2. מניחים את המחבת על להבה בינונית. אם היא גדולה מאוד, אפשר להניח על שתי להבות במקביל.
3. יוצקים פנימה את שמן הזית ומוסיפים את החמאה. לפני שהיא משחימה, יוצקים את כל הבלילה לתוך המחבת.
4. מבשלים בסבלנות על אש קטנה, עד שכל העסק מתחיל להתגבש. זה לוקח 10-15 דקות בחום נמוך.
5. מוסיפים מעל את האנשובי או הדגים האחרים בצורה אסתטית ומעבירים את הכבודה לתנור על מצב של גריל עליון ל-10 דקות. אם רוצים, אפשר לפזר עכשיו פרמזן מגוררת.
6. מוציאים, מטפטפים קצת שמן זית מלמעלה ומניחים על השולחן.