שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    דו"ח: העולם מתחמם וישראל עוד לא התעוררה

    בעוד מדינות העולם עסוקות במשבר האקלים ונערכות לצמצם את פליטת גזי החממה שלהן, בישראל כמות הפליטות צפויה לגדול מאוד. במסמך מדיניות חדש קוראים ארגוני הסביבה לממשלה למהר ולגבש תוכנית לאומית בנושא - לפני שנספוג קנסות כבדים - ולנצל את משבר האקלים כדי לצאת מהמשבר הכלכלי

    בשעה שמדינות העולם המפותחות העלו את נושא ההתמודדות עם משבר האקלים לראש סדר העדיפויות, נערכות להפחתת פליטות גזי החממה ומנהלות משא ומתן על הסכם מחייב שייחתם בסוף השנה, לא עושה ישראל כמעט דבר בנושא. בעוד שהעולם שואף להפחית 20 אחוז מכמות הפליטות של שנת 1990 עד שנת 2020, בישראל צופים שעד שנת 2025 הפליטות לא רק שלא יפחתו אלא אף יגדלו בעשרות אחוזים.

     

    להמשך הפליטות יהיו השלכות על הסביבה בה אנו חיים. אך מעבר לכך, כאשר ייכנס ההסכם הבינלאומי לתוקף - ב-2012 ככל הנראה - תחוייב כנראה גם ישראל להפחית את פליטת גזי החממה שלה בהתאם למגמה העולמית, ולא - תידרש לשלם קנסות.

     

    במסמך מדיניות שהם מפרסמים היום (ב'), קוראים ארגוני הסביבה לממשלה לגבש במהרה מדיניות כוללת בנושא, לקבוע יעדים לאומיים משמעותיים להפחתת הפליטות, ולנצל את המצב כמנוע ליציאה מהמשבר הכלכלי.

     

    תחת הכותרת "ישראל מול משבר האקלים – סיכונים לעומת הזדמנויות כלכליות", מפרטים הארגונים השונים הפועלים בנושא את הדרכים בהן יכולה ישראל להפחית את פליטת גזי החממה שלה בתחומים בולטים. (למסמך - לחצו כאן)

     

    חיסכון בחשמל ותחבורה ציבורית

    תחום האנרגיה הוא המשמעותי ביותר. כ-60 אחוז מסך פליטות גזי החממה של ישראל מקורם בייצור החשמל, המבוסס בעיקר על שריפת פחם. במצב של "עסקים כרגיל" צפויה צריכת החשמל בישראל להכפיל עצמה עד 2025 - וכך גם תוכפל כמות גזי החממה הנפלטים. בלב התוכנית להפחתת הפליטות צריכה, לדעת הארגונים, לעמוד תוכנית שתפחית הביקושים לחשמל בהיקף של 10 עד 20 אחוז, כדי לחסוך 6 עד 12 אחוז מסך פליטות גזי החממה. הפחתה נוספת ניתן יהיה להשיג אם חלק גדול יותר של החשמל שמייצרת ישראל יופק בעזרת אנרגיית השמש.

     

    איך מתמודדים בעולם:

     

    האופן שבו הישראלים נוסעים אחראי לכ-20 אחוז מסך פליטות גזי החממה של המדינה. המכוניות הפרטיות הן אמצעי הנסיעה העיקרי, והשילוב של זיהום אוויר וגודש הוא מתכון לאסון - סביבתי וגם תחבורתי. הארגונים סבורים שניתן להפחית את הפליטות מתחום התחבורה על ידי שיפור צריכת הדלק והפחתת הנסועה (הקילומטרז'), אך בעיקר על ידי פיתוח תחבורה ציבורית יעילה ונקייה כחלופה ראויה לרכב הפרטי.

     

    התעשיה תורמת כ-8 עד 10 אחוז לפליטות גזי החממה של ישראל, אך בעיקר משום שהיא צורכת כ-30 אחוז מהאנרגיה. המשבר הפיננסי פגע ברווחיות החברות וביכולתן לגייס הון להשקעות ירוקות, ולכן סבורים הארגונים שעל הממשלה לגבש תוכנית "ירוקה" של תמריצים ומענקים, כדי לאפשר לתעשיה לחדש את פניה וליישם טכנולוגיות נקיות יותר תוך ידיעה שההשקעות הללו ישרתו אותה - ואת החברות - בעתיד.

     

    כארבעה מיליון טון פסולת ביתית שאנו משלכים לפח וטומנים באדמה אחראים גם הם לגזי החממה שישראל פולטת - ל-11 אחוז מהם (ע"פ סקר משנת 2000). איסוף נפרד של פסולת אורגנית וחקיקה שתטיל על היצרנית את האחריות לאריזות יכולים להפחית את הכמות במחצית, ולצמצם משמעותית את פליטת גזי החממה, טוענים הארגונים.

     

    גם הבתים בהם אנו גרים והמיקום שלהם אחראי לפליטת גזי חממה. על פי הערכות בעולם המערבי, מבנים אחראים ל-30 עד 50 אחוז מסך הפליטות (בעיקר בשל צריכת אנרגיה). אימוץ תקנים לבנייה ירוקה יכולה להפחית את צריכת האנרגיה לחימום וקירור, ולהפחית את פליטת גזי החממה. בנוסף, המשך הכיסוי של שטחים פתוחים בבטון מחליש את יכולת הצמחיה לספוח ולקבע פחמן דו-חמצני, אחד מגזי החממה העיקריים. ציפוף הבנייה בערים ושמירה על שטחים פתוחים תתרום גם היא להפחתת גזי החממה של ישראל.

     

    המשך פליטות יגרור קנסות 

    בדו"ח מכירים הארגונים בעלות הגבוהה המיידית של התוכנית שהם מציעים אך החלופה, להערכתם, תהיה יקרה יותר. במסגרת ההסכם הבינלאומי המסתמן יידרשו המדינות לרכוש רישיונות לפליטה של גזי חממה, שבמונחי המשק הישראלי נאמדות במיליארדי שקלים בשנה.

     

    אך המחיר צפוי להיות אף גבוה יותר, שכן חריגה ממכסת הפליטות שנקבעה לה תגרור קנסות, וגם עלולה לערער את מעמדה של ישראל בארגונים כמו ה-OECD למשל, ולפגוע בהסדרי הסחר שלה עם מדינות המערב. הכלכלן רועי כפיר מ"חיים וסביבה" - – ארגון הגג של ארגוני הסביבה, סבור שישראל תוכל לחסוך לא רק גזי חממה אלא גם מיליארדי שקלים בשנה מתוכניות לחסכון באנרגיה, פיתוח התחבורה הציבורית.  

     

    הארגונים רואים בתוכנית שלהם גם הזדמנות ליציאה מהמשבר הכלכלי, שכן משבר האקלים שינה את הסביבה העסקית העולמית, ומשקיע יותר בחברות קלינטק ועבודות בתחום תשתיות הסביבה ("צווארון ירוק"). עבור חברות ישראליות, המובילות כבר היום בתחומים אלה, מדובר בהזדמנות עסקית; עבור ישראל המצב החדש יכול להפוך לכלי צמיחה כלכלי ולהציב את ישראל כמובילה עולמית ויצואנית של טכנולוגיה נדרשת. 

     

    עו"ד אלונה שפר (קארו), מנכ"לית "חיים וסביבה", סבורה כי לממשלה יש תפקיד מרכזי ביצירת התנאים להשתלבות התעשייה הישראלית במגמות העולמיות. לדבריה, ישראל היא מובילה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות ובפיתוח טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת, ומשבר האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחומים אלה. לכן, לדעתה, "אין להתייחס להחלטות הבינלאומיות בדבר צמצום גזי החממה כאל גזירה שתונחת על ישראל, אלא דווקא כהזדמנות יוצאת דופן".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים