שתף קטע נבחר

 

גודל קובע: 6 עצות לצמצום המנות שאתם אוכלים

תופעת ה"הגדלות" כבר מזמן לא מוגבלת רק למסעדות המזון המהיר: בקבוק השתייה האישי גדל, חטיפי הצ'יפס "הקטנים" תפחו, ואפילו שטח הצלחת של הארוחה העיקרית הורחב ב-36% מאז 1936. הדיאטניות דורית וורמן וד"ר פליציה שטרן מסבירות למה זה קורה, וממה עלינו להישמר

כיצד הפכו כל המנות שאנחנו צורכים - מהמבורגר ועד פופקורן - למלכודות קלוריות גדולות יותר משהיו בעבר? עלינו תחילה להבין שבתרבות המערבית כמו בתרבות המערבית - הגודל הוא חזות הכל. לגודל מנות שאנו צורכים, שהלך ותפח עם השנים, יש השפעה על הדרך שבה אנחנו חושבים על מהות המנה - האוכל עצמו. אז איך קרה שהמנות גדלו כל כך, כמה קלוריות שווה לכם היום משקה מוגז בגודל אישי, וכיצד תוכלו להישמר מפני נזקיו התזונתיים של חג החנוכה המתקרב - וגם אחריו?

 

חג האורים ורקמות השומן

חג החנוכה מלווה, כמו כל חג, במאכלים האופייניים לו. סופגנייה היא סמל החג ולמרות שהיא מהווה פצצת קלוריות, לא נרצה לוותר עליה. איך בכל זאת נוכל להשתתף בשמחת החג ולצמצם את הנזקים האפשריים?

 

ההנאה שבאכילת סופגנייה לא בהכרח נקבעת על-ידי גודלה. למזלנו, הקונדיטוריות הלכו לקראת הצרכן שבריאותו עומדת לנגד עיניו ומזה מספר שנים מספקות סופגניות קטנות בצד הגדולות. השאיפה היא שנסתפק בסופגנייה אחת קטנה ולא נאכל כמה, במחשבה שהן "גם ככה קטנות". גם אז עדיף שלא תהווה הסופגנייה תוספת לדיאטה הרגילה שלנו, אלא תבוא במקום קינוח אחר שאנו רגילים לאכול.

 

פופקורן רע באריזה ענקית

לגודל המנה שאנו אוכלים יש השפעה מצטברת על כמות האנרגיה (קלוריות) היומית שאנו צורכים. לעתים נראה כי תוספת קטנה אינה משמעותית, אך אותן קלוריות הנוספות בסופו של יום, עלולות במשך הזמן לגרום לעלייה במשקל אם לא נשרוף

 אותן בפעילות גופנית. כידוע, רק כאשר שיעור צריכת האנרגיה משתווה לשיעור הוצאתה, נצליח לשמור על משקל גופנו.

 

גודל אריזת המזון וגודל מנת המזון משפיעים על כמה שאנחנו אוכלים בפועל. לרוב, אנחנו אוכלים "עם העיניים". מחקר שנערך באוניברסיטת פלורידה הראה כי גודל המנה המוגשת יכול להשפיע על צריכה של מזונות גם אם אינם טעימים או טריים, ובעיקר אם הם נאכלים בהיסח הדעת. במחקר זה חילקו באופן אקראי לבאי קולנוע מבוגרים פופקורן. חולק פופקורן טרי ופופקורן לא טרי (בן שבועיים) הן במיכלים בינוניים של 120 גרם, והן במיכלים גדולים של 240 גרם. בתום הסרט, התברר כי המשתתפים אכלו 45% יותר פופקורן טרי כשהוא הוגש במיכל גדול. עוד נמצא כי גם כשהפופקורן היה בן שבועיים, צריכתו היתה גבוהה במעל 30% כשהוא הוגש במיכל גדול מאשר במיכל קטן.

 

במהלך השנים מנות ההגשה גדלו באופן משמעותי, הן במזון מוגש בצלחת והן במזון ארוז. כמעט מבלי משים, התרגלנו לצרוך מנות גדולות יותר של מזון ומשקאות. בעבר יכולנו למצוא קפה הפוך (העשוי ברובו מחלב) בכוס של 200 מ"ל בלבד, שתרם כ-100 קלוריות. כיום ההיצע גדל ונפחי הכוסות יכולים להגיע עד כדי 500 מ"ל - התורמים כ-250 קלוריות; וזאת, עוד לפני תוספת סוכר.

 

חטיף צ'יפס

בעבר שקית של חטיף צ'יפס הכילה 30 גרם השווים לכ-160 קלוריות. כיום קיים מגוון רחב של אריזות שמשקליהן 20, 30, 40, 50 ואף 200 גרם. זו האחרונה "שווה" כ-1,100 קלוריות.

 

שתייה ממותקת מוגזת

גודל בקבוק שתייה אישי היה בתחילה 250 מ"ל - שווה ערך לכ-125 קלוריות. זה גדל ל-330 מ"ל - והיום הוא שווה ערך לכ-165 קלוריות. בקבוקים בנפח של חצי ליטר התורמים כ-250 קלוריות. משמע, הכפלה בכמות הקלוריות הנצרכת במנה אישית של עד חצי ליטר.

 

ארוחות מזון מהיר מוגדלות

מנת ההמבורגר בתוך הלחמנייה גדלה מ-60 גרם ל-100 גרם ואיתו גדלה גם הלחמניה וכמות הרטבים. הגדלה זו

 תורמת בסך הכל תוספת של לפחות 300 קלוריות. האפשרות להגדיל את מנות השתייה והצ'יפס תמורת מספר בודד של שקלים מגדילה, כמובן, גם את כמות הקלוריות במנה.

 

פופקורן

גודל מיכל הפופקורן גדל אף הוא. בעבר כשביקרנו בקולנוע ניתן היה למצוא רק מיכל קטן ואילו היום לא מעטים נכנסים לסרט עם מיכל ענק. הפער בקלוריות עומד על כ-350 קלוריות.

 

אנחנו רואים עיוות של גודל מנה במרכולים, במסעדות ואף בביתנו, כשהקערות והכוסות גדלו בהתמדה, ושטח הצלחת הסטנדרטית של הארוחה העיקרית גדל בכ-36% מאז 1936.

 

ללא התאמה לתחושת הרעב

מדוע גדלו כך המנות במהלך השנים? התשובה היא לא אחרת מרצון היצרנים להרוויח יותר. הגדלת המנות והאריזות גרמה לציבור לאכול יותר בתוספת מחיר לא גדולה, כשהעלות ליצרנים היא מזערית. כתוצאה משינוי מגמתי זה לאורך שנים, התרגלנו כילדים לאכול מנות גדולות יותר ללא התאמה לתחושת הרעב והשובע, ואנו ממשיכים כמבוגרים לאכול בכמויות גדולות, ללא כל מודעות לצרכי הגוף.

 

מה ניתן לעשות?

1. נסו להיות קשובים לעצמכם ולאכול לפי הצורך האמיתי ותחושת השובע ללא קשר לגודל המנה שהוגשה.

 

2. כמויות גדולות של מזון לא בהכרח הופכות את המסעדה לטובה יותר או משתלמת יותר. אכילה איטית ולעיסה טובה יותר תביא לתחושת שובע באותה המידה, ללא תחושת כבדות מיותרת.

 

3. נסו לבקש מנות קטנות של מזון במסעדות, תחלקו מנות גדולות עם הסועדים אתכם, כולל הקינוחים. ואם כן חשובה

 לכם הכמות, הגדילו את כמות הירקות והמים.

 

4. גם בבית כדאי להתרגל להגיש מנות קטנות של אוכל בצלחות קטנות יותר. בנוסף לתועלת האישית שלכם תסייעו גם בידי ילדכם מגיל צעיר לא לאבד את תחושת הרעב והשובע, איתה הם נולדים.

 

5. נסו לא להתפתות ולקנות מזון עתיר בשומן, סוכר ומלח הנמכר במבצעי הנחה. זכרו כי לרווח המיידי מכמות מזון גדולה עלול להיות מחיר כבד בהמשך החיים ברמה הבריאותית, הרגשית והאסתטית.

 

6. לא עומדים בפני הסופגניה בחנוכה? נסו להסתפק בסופגנייה קטנה במקום חטיף.

 

הכותבות הן דיאטניות באגודה לבריאות הציבור

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לשים לב לא רק מה, אלא גם כמה
צילום: index open
צילום: ויז'ואל/פוטוס
אין התאמה בין הצריכה לרמת הרעב
צילום: ויז'ואל/פוטוס
ד"ר רק שאלה
מומלצים