אהרן ברק: אי אפשר להפריט את בתי הסוהר

החשיבות של הרשות השופטת מול הרשות המחוקקת והמבצעת: נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, דירג היום (א') את פסק הדין בו ביטל בג"ץ את החוק שאיפשר את הקמת הכלא הפרטי, כשני בחשיבותו לאחר הפסיקה בנושא בנק המזרחי ב-1995. על מינוי עו"ד יהודה וינשטיין ליועץ המשפטי לממשלה, הוא אמר ל-ynet: "אני לא נגד המינוי שלו, אברך אותו כשיתמנה".

בכנס שנערך במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, אמר אהרן ברק: "תופעת בתי הסוהר הפרטיים קיימת בהיקפים גדולים בעולם - צרפת, בריטניה וארצות-הברית. אני משוכנע שבית המשפט העליון יביא לידי כך שתהיה מחשבה מחודשת בנושא. השפעתו של פסק הדין

 על ההפרטה בכלל תהיה מוגבלת למדי, לטעמי, כי לא כל הפרטה פוגעת בזכויות האדם. אך יש לפסק הדין הזה חשיבות מתודולוגית גדולה".

נשיא בית המשפט העליון לשעבר אמר כי אמנם "פסק הדין הזה אמנם עבר בשלום, אבל אני מודאג, משום שלפי דעתי עם פסק הדין הזה הגיע הזמן להביא לחקיקתו של חוק יסוד החקיקה. אין לנו דרכי חקיקה שקבועות בחוקה. אין לנו אמירה מפורשת שהחוק של הכנסת, שפוגע באחת מזכויות האדם, הוא לא חוקתי ולא מידתי, ולכן צריך לחזור לרעיון הישן של חוק יסוד החקיקה. רעיון שאני בעצמי כיועץ משפטי לממשלה בזמנו עבדתי עליו".

הוא הציע ששר המשפטים, יעקב נאמן, יפעל למען אותו חוק. "אין כמו נאמן, שראוי ממנו שיחדש אותו. נאמן היה יו"ר ועדה שמינתה הממשלה שבדין וחשבון שלה הציגו הצעה לחוק יסוד החקיקה ולשיפוטיות של החוק. הגיע הזמן לחדש את ההצעה. ההצעה הזו נידונה בזמנו בוועדה לחוק ומשפט, גם השופט שמגר וגם אנוכי תמכנו בה. היא לא קודמה, כי הטיעון היה שאין טעם לקדם את ההצעה כאשר במקביל מקדמים את מפעל החוקה. חשבתי שהטיעון הזה נכון בזמנו. היום הטיעון הזה לא תופס".

בהמשך דבריו הוא התייחס לחוקה: "מפעל החוקה בשלב זה תקוע. אין מאמץ של הממשלה או הכנסת לקדמו. לכן צריך לקדם את חוק יסוד החקיקה, שם

 ייקבעו דרכי חקיקה ראשיות, דרכי חקיקה משניות ובעיקר שבית המשפט העליון הוא שיעסוק בחוק שאינו חוקתי שעשוי לפגוע בזכויות האדם. אין כמו שר המשפטים לקדם את ההצעה הזו, אני מקווה שדבריי יגיעו עד אליו והוא ייטול על עצמו את המשימה". 

הפסיקה בעניין בנק מזרחי - עליה דיבר אהרן ברק - ניתנה ב-1995, במהלך דרמטי של בית המשפט העליון. בפסק דין זה נקבע בין היתר, כי לכלל חוקי היסוד במדינת ישראל יש מעמד נורמטיבי חוקתי, ובמובן זה אלו הם חוקים "עליונים" ביחס לכלל חקיקת הכנסת - ודאי שביחס לתקנות הרשות המבצעת. המשמעות היא שחוק של הכנסת אינו יכול לסתור את חוק היסוד, אלא אם כן הוא עומד בתנאים המותרים על פי חוק היסוד עצמו.