שתף קטע נבחר

תלוי באהבה: אפודת הטיסה של הסיס היתום

אפודת תעופה מיוחדת במינה נתפרה לסיס חומות צעיר, אחת הציפורים המהירות בעולם, שהגיע לפני כשבעה חודשים אל בית החולים לחיות בר לאחר שנמצא על האדמה. בבית החולים משקמים את הציפור בכדי לחזקה ולהשיבה לטבע. במסגרת אימוני כושר יומיים, נתלה הסיס מהתקרה ובעזרת תמיכה מהאפודה ורצועות בד, הוא מתעופף בכוחות עצמו וצפוי לשוב לטבע בחודשים הקרובים.

אפודת תעופה מיוחדת במינה נתפרה לסיס חומות צעיר, אחת הציפורים המהירות בעולם, שהגיע לפני כשבעה חודשים אל בית החולים לחיות בר לאחר שנמצא על האדמה, תשוש וחסר נוצות תעופה. בבית החולים משקמים את הציפור בכדי לחזקה ולהשיבה לטבע. במסגרת אימוני כושר יומיים, נתלה הסיס מהתקרה בעזרת תמיכה מהאפודה וחבלים, הוא מתעופף בכוחות עצמו, בתקווה שישוב לטבע בחודשים הקרובים.

 

הרעיון לתפור לסיס אפודת אימוני תעופה כבר עלה לאוויר בדיונים בין אנשי בית החולים, בתקווה לשפר את מצבו של הסיס בכדי להכשירו להשבה לטבע. "מתנדב בבית החולים לקח את היוזמה ובנה אב טיפוס של אפודת הטיסה. אנחנו לקחנו את זה צעד אחד קדימה ושיכללנו אותה", מספר ד"ר יגאל הורוביץ, מנהל בית החולים.

 

מרכיבי האפודה הם חומרים נפוצים במרפאה. תחבושת אדומה נצמדת, חבלים דקים ארוכים שנתלו בארבע נקודות תמיכה בתקרת המרפאה כדי לסייע לסיס להתעופף ולחזק את שריריו.

 

"האפודה קלה ונוחה להלבשה על הציפור. לסיס הצעיר יש כנף אחת טובה עם נוצות תעופה, אך הכנף השנייה חסרה נוצות ולכן חיפשנו אמצעי בו הסיס יהיה תלוי על ציר אחד כדי שיתרגל תעופה, אך עם כנף אחת שעדיין לא שימושית, זה כמו שייט קיאקים שמשתמש רק במשוט אחד והוא יסתובב סביב עצמו", מסביר הורוביץ. "התמיכה של נקודות נוספות מונעות ממנו להסתחרר ולעוף בביטחה במרפאה".

 
צילום: טיבור יגר, ספארי ר

 

 

ד"ר אריאלה רוזנצוויג מטפלת בסיסים בחודשים האחרונים. שישה כבר שוחררו לחופשי לאחר שצימחו נוצות תעופה, סיס אחד מת ואילו הסיס האחרון שנותר בבית החולים אומץ על ידה ומטופל במסירות.

 

סיסים הם בין הציפורים המהירות בעולם, שמסוגלים להגיע למהירות מעוף של כ-200 קמ"ש ומבלים את רוב חייהם באוויר. הסיסים הם לא רק טייסים מיומנים וזריזים, אלא צדים כל אחד כ-20 אלף חרקים ביום בתקופת גידול הגוזלים ואף מזדווגים במהירות שיא באוויר. ללא ההורים, הגוזלים היתומים והפצועים שהגיעו בחודשים האחרונים אל בית החולים, תלויים לחלוטין במטפלים, שמאכילים אותם באופן ידני.

 

בשנים האחרונות סובלים הסיסים מירידה במספרם. במשך אלפי שנים הם נהגו לקנן בכוכים שבין הלבנים בבתי אבן, אולם במבנים מודרניים אין הם מוצאים עוד מקומות מסתור שכאלה. כיום בישראל פועלת עמותת "ידידי הסיסים" שנרתמה לאפשר לסיסים לקנן בבטחה ומציבה עבורם תיבות קינון שהוכנו מארגזי פגזים ישנים ברחבי הארץ.

 

"גידול סיס בשבי הוא אחת המשימות התובעיות ביותר בכל הנוגע בטיפול בחיית בר. בטבע הם ניזונים מחרקים רבים בתעופה אותם הם לוכדים בעזרת רוק דביק. בבית החולים אנחנו מספקים להם מזון דומה ככל שניתן מהטבע", מסבירה ד"ר רוזנצוויג. "אנחנו רוכשים עבורם צרצרים קפואים, חרקים מסוגים שונים, תולעי קמח, זחלים ואפילו צדים למענם חרקים בטבע".

  

צפו בגוזלי הסיסים משתקמים בבית החולים בקיץ השנה: 

 

תוכנית האימונים של הסיס שהחלה בשבוע שעבר, מתמקדת בחיזוק שרירי החזה של הציפור ובהמתנה לצמיחה מוצלחת של שאר נוצות ואברות התעופה של הציפור. "הסיס צריך לדעת להפעיל את הכנפיים שלו ובהתחלה, הוא הצליח להחזיק מעמד מספר דקות עם האפודה עד שהתעייף. עם הזמן הוא משתפר וכבר הצליח לעוף כשעה בכוחות עצמו", היא אומרת.

 

הורוביץ ורוזנצוויג מציינים כי הדרך להחלמה של הסיס אינה קלה. במהלך תקופת האישפוז הוא שבר את רגלו, דבר שעיכב את שיחרורו יחד עם הסיסים האחרים. "הוא פיספס את מועד הנדידה בגלל השבר וייאלץ לחכות לקראת מרץ ואפריל, כשהסיסים ישובו אלינו בחזרה", מסביר הורוביץ. "אנחנו מעריכים כי יגיעו אלינו סיסים פצועים נוספים ונוכל לשלבו יחד איתם עד לשיחרורם ביחד". בעיה נוספת עימה מתמודדים המטפלים היא ההחתמה של הציפור, שהתרגלה מגיל צעיר לנוכחות וקירבה של בני אדם.

 

הסיס שזכה לכינוי "סיסו", מקבל מדי יום 50 צרצרים עסיסיים ואוכל מדי שעה וחצי ,סביב השעון, בנוסף לחרקים מסוגים שונים. "בעזרת האפודה יש לנו גם אפשרות להכניס לו מזון בזמן שהוא עף וזו מיומנות חשובה שהוא צריך לשכלל, כי הסיסים צדים את מזונם באוויר", הם מסבירים.

 

בבית החולים התייעצו עם חוקרים ומומחים לסיסים בארץ ובגרמניה בכדי לקבל תמיכה מקצועית לשיקום הציפור. "התקווה שלנו שהוא יספיק להתחזק ולהצמיח נוצות תעופה. זה יהיה מרגש לראות אותו טס שוב בטבע". אומרים הורוביץ' ורוזנצוויג.

 


צילום: טיבור יגר, ספארי ר"ג 

סיסו הסיס באימון תעופה בביה"ח לחיות בר (צילום: טיבור יגר, ספארי ר"ג)

 


 

 

מצאתם חיית בר פצועה? צרו קשר עם הגורמים הבאים: מוקד הסביבה של רשות הטבע והגנים: 6911* >> ד"ר רונה נדלר: 057-8842263 (מירס: 96*77*2000) >> עינת מטלון במרפאת בית החולים בספארי בר"ג: 057-8663920, 03-6305322רוצים עוד סיפורי חיות? בואו לבקר בבלוג "בית החולים לחיות בר"

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: טיבור יגר, ספארי ר"ג
צילום: טיבור יגר, ספארי ר"ג
צילום: טיבור יגר, ספארי ר"ג
צילום: רועי גזית
מומלצים