שתף קטע נבחר

 

נתניהו על מצב החינוך: אנחנו בצרות

ראש הממשלה דיבר על מצבה המחפיר של מערכת החינוך, והדגיש את הצורך בלימודי ליבה אצל החרדים והערבים. "צריך ללמד גם סינית, זה חשוב", הוא אמר. סער: הפערים החברתיים גדלים כי הורים שיש להם משקיעים יותר בחינוך

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מודה היום (ב') כי מצבה של מערכת החינוך בכי רע. "אנחנו בצרות", אמר נתניהו בוועידה כלכלית בתל-אביב. הוא קרא לספק לכל התלמידים את הכלים להתמודד בשוק הכלכלה המודרני, ללמד את מקצועות הליבה גם חרדים וגם ערבים: "אנחנו צריכים להתמקד במקצועות ליבה שמאפשרים לכלל אזרחי ישראל להשתלב בשוק העבודה והם צריכים ידע בסיסי במתמטיקה מחשוב, שפה, הבעה. הם צריכים לדעת איך להגיע לידע".

 

נתניהו הזכיר את מבחני הכניסה לצה"ל כאינדיקציה להידרדרות. "ההבדל היחיד הוא שהיום אנשים מבינים שיש בעיה. יש בעיה לא בשפיץ, אלא ביתר הבסיס. איך מטפלים בזה? קודם כל ממנים אנשים טובים.

 דבר שני זה לתת גיבוי, ואנחנו ניתן גיבוי בממשלה לרפורמות הנחוצות במערכת החינוך. 

 

"יש שתי אוכלוסיות שיש בהן כשרונות עצומים והן פשוט אינן שותפות - האוכלוסייה החרדית ואוכלוסיית המיעוטים. יש שם כשרונות גדולים מאוד ואנחנו רוצים להביא אותם לתוך מערכת חינוך שנותנת להם כלים בסיסיים ומפותחים להיכנס לתוך תעשיות הידע שלנו".

 

מעבר לדגש על מקצועות הליבה, ראש הממשלה קרא ללמד בבתי הספר גם סינית. "אתה צריך שפה זרה - קודם כל אנגלית, אמרתי לגדעון (סער, שר החינוך) גם סינית. לא באותה מידה, אבל בואו נתחיל בלימודי סינית. זה חשוב".

 

נתניהו הביע תקווה שהגדלת התקציב תבוא מהגידול בצמיחה. "זה תלוי בניהול. ופה יש דברים שגדעון מדבר עליהם - אחד זה שיפור מעמד המורה. יש תכניות ממשיות לעשות זאת ואנחנו נעשה זאת. הדבר השני הוא שיפור יכולת הניהול".


"בעיה לא בשפיץ, אלא ביתר הבסיס" (צילום: תמר מוצפי)

 

בנוגע להשכלה הגבוהה, ראש הממשלה הזכיר את הצורך הדחוף בהחזרת המוחות שברחו, ולנצל את ההזדמנות "שאנחנו במצב טוב יותר יחסית". לדבריו, "כשברכתי את עדה יונת, אמרתי לה שאנחנו צריכים לעשות מרכזי מצויינות באוניברסיטאות ולרתום אותם גם לתעשייה. הדברים האלה לדעתי אפשריים. אני חושב שבעולם המתאושש מדינת ישראל תתאושש מהר יותר ויכולה לעשות דברים יוצאי דופן".

 

יו"ר בנק הפועלים: משוועים להשקעה בחינוך

השר סער, שדיבר לפניו, אמר גם הוא ש"המשבר בחינוך עמוק ורב ממדי", ודיבר על הורים שיש להם לעומת הורים שאין להם: "הורים בעלי אמצעים משקיעים מכספם יותר, רשויות מקומיות משקיעות לפי יכולותיהן - והפרמטרים האלה מגדילים את הפערים בחינוך ובסופו של דבר את הפערים בחברה".

 

סער פירט נתונים מהדו"ח האחרון של השוואה לעומת המדינות המפותחות בארגון ה-OECD. "בישראל ההוצאה השנתית לתלמיד קדם יסודי היא 3,900 דולר, לעומת ממוצע של 5,200. בבריטניה זה מעל 7,000 ובארצות הברית כמעט 9,000 דולר", אמר, והביע דאגה מיוחדת מהשינוי הריאלי בתוספת ההשקעה. בשנים 2000 עד 2006, לפי סער, היה פער דרמטי ביותר - בישראל חמישה אחוזי שינוי לעומת 24 אחוזים בממוצע ביתר המדינות המפותחות.

 

"איננו מתחרים רק בעצמנו. התחרות היא גם מול מדינות מתקדמות בעולם. חינוך בכל העולם הופך ליקר יותר", אמר סער. אז מה עושים? "אני מאמין שבידינו לעשות את השינוי. בסוף אוגוסט הצגתי לכנסת תמונה רחבה. הצבנו יעדים כמותיים מדידים", טען.

 

לפני סער דיבר יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, שאמר כי צליחת המשבר הכלכלי באופן מוצלח יחסית מאפשרת את "הגדלת העוגה" - וקרא להשקיע בחינוך.

 "החזרה למקורות כוללת גם פיתוח הון אנושי והשקעה בחינוך, שהינה האסטרטגיה הראשונית של המדינה, אשר תוצאותיה רואים בשנים האחרונות בצורת הצלחות בלתי רגילות בתחומי המחקר. היא תרמה רבות גם למגזרי ההיי-טק והביאה להצטרפותן של האוניברסיטאות לשורה הראשונה של המחקר הבינלאומי".

 

סרוסי ציין כי בעשור האחרון ההון האנושי נשחק. "המדינה משוועת להשקעה בחינוך, ואין פרויקט ראוי יותר מאשר השקעה זו. היא המפתח האמיתי לצמצום הפערים", אמר.

 

בהכנת הידיעה השתתפו תני גולדשטיין ויהלי מורן זליקוביץ'
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: תמר מוצפי
נתניהו נואם. סינית אני מדבר אליך
צילום: תמר מוצפי
סער. פולין משקיעה יותר מאיתנו
צילום: דודו אזולאי
סרוסי. לחזור לאסטרטגיה הראשונית
מומלצים